רונית רולנד ותמר אייזנמן
זו הייתה אמורה להיות הופעה נורמלית, לפחות ביחס למקום כמו הסטודיו. זה מועדון קטן שמעוצב כמו ביסטרו צרפתי, שולחנות מכוסים מפות אדומות ובמה קטנה . ממש השקיעו שם בשביל להתאים את המקום להופעות, מה גם שהוא מארח גם הצגות פרינג' והופעות מוסיקה מסוגים שונים. יש שם הכל, תאורה, בר, אפילו פסנתר בקצה. אז הגענו בזמן לכל הדעות, והמתנו לתחילת ההופעה. בצד על הספה ישבו כבר רונית עם תמר והמנהלת שלהן. אבל מה - חיכינו חיכינו, ציפינו ציפינו, ומי לא בא? הקהל! בסופו של דבר התקבצו ובאו להם משהו כמו 10 אנשים , ועל זה התבססה ההופעה. מיותר לציין כמה התאכזבנו עבור רונית ותמר, שמצדן לא נראו מושפעות מדי, אלא החלו בהופעה . הנסיון בהחלט מדבר מתוך היצירה של רונית, וזאת למרות שבהופעות מהסוג הזה היא יחסית חדשה. כשהיא מבצעת שירים לא שלה, קודם כל עצם הבחירות מעניינות ואיכותיות, וגם מעידות על עומק סגנוני. בתור אחת שעבדה הרבה עם נעמי שמר, הקשר שלה לרוק אינו מובן מאליו, ואני בדרך כל מאוד מעריכה את האמנים שנותנים מקום גם למיינסטרים השורשי שאינו שייך לסגנון הישיר שלהם. משיריה של רונית הכרתי רק שלושה שירים, ובניהם כמובן "רק בינתיים" ו"חוטים", אבל היא הזכירה גם שירים מהאלבומים הישנים. הכתיבה שלה באה ממקומות אישיים של חוויות ילדות ושברון לב, וגם שיר אחד על נעמי שמר (מראות), שאותו כתבה בעקבות חלום שבו פגשה את נעמי. היו גם – מתחת לים, בסוף מוצאים אהבה,סוס אדום. ביצוע מרגש של "קרן שמש מאוחרת" של שלום חנוך, ועוד אחד מקסים ל"שוכב לי על הגב" של רוטבליט/זילבר וגם "להיות לבד" של יונתן גפן. לסוג של הדרן קיבלנו את "בדמייך חיי" של נעמי שמר . ולסיכום , הייתה אחלה הופעה בהתחשב בנסיבות, מצפה שההופעות הבאות יהיו מלאות יותר מכל הבחינות. תודה ליפית על הכרטיסים.
זו הייתה אמורה להיות הופעה נורמלית, לפחות ביחס למקום כמו הסטודיו. זה מועדון קטן שמעוצב כמו ביסטרו צרפתי, שולחנות מכוסים מפות אדומות ובמה קטנה . ממש השקיעו שם בשביל להתאים את המקום להופעות, מה גם שהוא מארח גם הצגות פרינג' והופעות מוסיקה מסוגים שונים. יש שם הכל, תאורה, בר, אפילו פסנתר בקצה. אז הגענו בזמן לכל הדעות, והמתנו לתחילת ההופעה. בצד על הספה ישבו כבר רונית עם תמר והמנהלת שלהן. אבל מה - חיכינו חיכינו, ציפינו ציפינו, ומי לא בא? הקהל! בסופו של דבר התקבצו ובאו להם משהו כמו 10 אנשים , ועל זה התבססה ההופעה. מיותר לציין כמה התאכזבנו עבור רונית ותמר, שמצדן לא נראו מושפעות מדי, אלא החלו בהופעה . הנסיון בהחלט מדבר מתוך היצירה של רונית, וזאת למרות שבהופעות מהסוג הזה היא יחסית חדשה. כשהיא מבצעת שירים לא שלה, קודם כל עצם הבחירות מעניינות ואיכותיות, וגם מעידות על עומק סגנוני. בתור אחת שעבדה הרבה עם נעמי שמר, הקשר שלה לרוק אינו מובן מאליו, ואני בדרך כל מאוד מעריכה את האמנים שנותנים מקום גם למיינסטרים השורשי שאינו שייך לסגנון הישיר שלהם. משיריה של רונית הכרתי רק שלושה שירים, ובניהם כמובן "רק בינתיים" ו"חוטים", אבל היא הזכירה גם שירים מהאלבומים הישנים. הכתיבה שלה באה ממקומות אישיים של חוויות ילדות ושברון לב, וגם שיר אחד על נעמי שמר (מראות), שאותו כתבה בעקבות חלום שבו פגשה את נעמי. היו גם – מתחת לים, בסוף מוצאים אהבה,סוס אדום. ביצוע מרגש של "קרן שמש מאוחרת" של שלום חנוך, ועוד אחד מקסים ל"שוכב לי על הגב" של רוטבליט/זילבר וגם "להיות לבד" של יונתן גפן. לסוג של הדרן קיבלנו את "בדמייך חיי" של נעמי שמר . ולסיכום , הייתה אחלה הופעה בהתחשב בנסיבות, מצפה שההופעות הבאות יהיו מלאות יותר מכל הבחינות. תודה ליפית על הכרטיסים.
