אני אקח חיבוק. אני חייב לאמץ אחת מהאמהות האלה כאמא. או אמא של רוני או אמא של הלל. אחת מהן. תגידו, למה זה עוד תלוי שם, השלט של אמא ואבא?
הו, איזה קטע. מי מגיעים היום. משהו בסדר של החותמים לא בסדר? אני מניח. ולא הרבה פיפי.
האוטובוסים התל אביביים הזויים. הו. מי אתה, אדוני? כפיר החדש, יש לציין. הקודם נעלם. איזה כיף שהוא ליד הבימה. זה מקום יפה. תגידו, יש מצב ששוב החליפו לנו את יונתן גוטליב? נראה לי הוא עובד עליו. שקט, טומי החדש חדש.
הוא מעצבן אותי. מאוד. לא, רוני, זה לא הזמן לדמיון.
אנשים מוזרים. מורה עוד יותר מוזרה. מי מינה אותה לאחראי לבית ספר למחוננים, מה לה ולזה? ומה לגבי שירה? אני לא סומך על אף אחד מהמשפחה הזאת, ראינו את הדי ג'יי המוזר ההוא. היא אחראית עליו.
איזה באסה שבא שוטר לאבטח את האירוע. אמרתי לכם, איזה באסה.
אין לכם משהו יותר פרקטי? קטן כזה ומתקפל? והאם מנגנים מוזיקה בזמן המבחן? וכמה בתים יש פה?
הוא נחמד אבל אני חושד בו. לא נראה לי ש… נראה לי שמאוחר מדי. ואין דרך להתקשר. לא, אני לא אוהב את התא הקולי הזה. אין לקוח מקסים.
סכום הזוויות הוא תמיד… בול. פעם השחקן של אלפי עשה מבחן כזה בתוכנית, והוא כתב "משולשים הם חופפים אם הם משתמשים בשמפו". לא, את לא בסדר בעצמך.
עובדת פה.
חבל אם מישהו יגנוב את זה.
שקט, טומי החדש החדש! היו מבחנים קשים יותר. את יודעת, כאלו שמנגנים בהם.
זה תמיד אותו פסקול. אוי, שיט.
לא יעזור לך, ההיא מטורללת על כל הראש. אתה יודע. טוב, לא תתקבל לבית הספר למחוננים, אבל לא נורא. יש לך לקוחות אחרים. שקט, טומי החדש החדש. רוני דרמטי.
כולם אומרים אותו הדבר. אבל זאת המגילה. תום מרגישה באוטובוס כמו בבית. ברור, ברור שלא עברת.