רונצו`ק, למה בהשמצות??

[ונילה בפרפור אחרון]

רונצו`ק, למה בהשמצות??

רונצ`וק אח יקר, אכן, היו ימים, היו לילות.. היו רגעים שבהם נזקקתי לכל כוחות הנפש שלי כדי לעמוד מול משמיציך וקוטליך.. והיו ימים שניגבתי דמעה (וירטואלית-משהו) למקרא שורות קסומות שחלקת איתנו. לא בקלות התפוגגתי לי ונעלמתי מחייכם רוויי האדים ומעוררי הקנאה. ההודעה הסוחפת של שם, שגרמה לי להרגיש טיפל`ה קרובה אליו, עושה לי לרצות לפרש ולהבהיר ``היעלמותי- על שום מה``. אבל בתור התחלה, נרד מהנחת היסוד שמדובר בנטישה רבתי. מקסימום- התאיידות קלה. וזמנית. וכל זה למה. מחמת שמזה חודשים רבים (ונפלאים וקסומים עד בלי די) אני מגדלת בקרבי את דור העתיד, יורש העצר. מה שנקרא ``מצפה``. ובכיליון עיניים. בעוד כחודשיים, אינשאללה, אהיה אימא. וזה ההסבר הכה- פרוזאי לדממה הדוט קומית. בהתחלה רק המחשבה על אלכוהול הביאה בעקבותיה דחף לרוץ לאסלה, ואח``כ פשוט התרגלתי לחיות בלי (ולחשוב על זה שפעם הואשמתי בהתעללות בכבד שלי..). וככה יצא שהייתי אתכם, אבל מרחוק. טועמת דרככם את מה שכבר לא. ועכשיו, גם נפרדת אתכם ממה שכבר איננו. אז, לחיי אותם רגעים. שהיו ושיבואו.

 

[רון שמח ומברך]

הידד !

ונילצ`וק !! אני ממש ממש שמח בשמחתך. באמת. שמחה שנייה רק לשמחה שהרגשתי כשאני הפכתי לאבא. בעצם קבלי תיקון: שמחה רביעית, יען כי אני אב לשלושה. שמחה רביעית ? אפשר לחשוב שזה הילד שלי. אפשר ? מה פתאום. לא אגזול שמחה לא לי מהאב המאושר והגאה, אבל אני באמת באמת שמח בשבילך. כאילו אנחנו מכירים שנים. לא אכביר במילים ורק אאחל לך לידה קלה, ועוד חודשיים של כיף, כי אחר כך - תתחילי להתעייף. אבל מנסיוני המועט אני יכול לנחם אותך, שהילד הראשון זה הכי כיף והכי קל, אז תהני מכל רגע, גם אם יראה קשה. שיהיה לכולכם רק טוב. אהה, ועוד חודשיים את יכולה להתחיל לשתות. בירה. בירה שחורה.

 

[ונילה בפרפור אחרון]

תודה, עיניים.

אם זה יהיה נפלא, לפחות כמו שזה עכשיו, אז אני מסודרת.