מיקי יקרה../images/Emo141.gif
קחי נשימה, נגבי את הדמעות וספרי עד עשר. בואי נחשוב ביחד לרגע. את מתוסכלת מאוד וזה ברור לחלוטין. את לא יכולה להמשיך במצב כזה כי זה רק יעמיק וישתרש והתסכול שלך יהיה גדול עוד יותר. עצרי את זה עכשיו ודברי עוד היום עם בן זוגך. איך הוא רואה את המצב הזה? האם סיפרת לו מה את מרגישה? האם הוא מצודד בזה שהם יהיו אצלכם רוב הזמן? ספרי לו עד כמה קשה לך ובדיוק את מה את מרגישה, אם נראה לך שזה יעזור, שתפי אותו גם בכתיבה שלך פה ובתגובות האנשים, זה יכול לתמוך ולעזור גם לו. לדעתי, את צריכה להגדיר לו איך את רואה את המערכת. להגדיר את זה שצריך לשנות קצת את פני הדברים כדי לשמור על שלום בית ביניכם ועם הילדים שלך שגרים בבית. אדרבא, שהילדים יבואו, אבל שהמינון יקטן מעט ויוריד מעלייך את הנטל. ומעבר לזה, נסי להטיל מטלות עזרה ושיתוף עם ילדיו. אגב, בני כמה הם? האם הם יכולים לעזור לך לבשל יחד משהו נחמד? האם הם יכולים לסדר את חדרם כשהם נמצאים? הפעילי אותם והראי להם את הסמכות ההורית שלך כמבוגר בבית. ושוב, אל תלכי, נשתדל לעזור ככל יכולתנו. קחי חיבוקית וחיזוקית, מכל הלב.