רוצה להצטרף...

[shafit]

רוצה להצטרף...

רק עכשיו גיליתי את הפורום הזה! בד"כ אני משתתפת בפורום של הריון מרובה עוברים ולא תמיד יש שם תשובות לשאלות שקשורות בהריון בסיכון. אז ככה...אני בהריון תאומים שבוע 28+2 עם צירים מוקדמים כבר 7 שבועות (לוקחת פרסולאט) ובשבוע האחרון התגלתה מחיקה של 60% ופתיחה חלקית (צוואר משפכי ורך) והמצב הזה נשאר כך לאורך כל השבוע. הרופא אומר שזה מצב גבולי ומאשפזים רק כשיש מחיקה של 80% או פתיחה של ס"מ, אחרת עדיף לשכב בבית. אני קצת בלחץ שפתאום תהיה פתיחה ואני לא אדע, מפחדת שיהיה מאוחר מידי... מה אתן אומרות, יכול להיות מצב כזה של התפתחות פתאומית או שברוב המקרים לידה זה תהליך ארוך שמרגישים אותו טוב מאוד כשהוא מתחיל?

 

[טוש10]

אני לא הרגשתי

הסיפור שלי לצערי לא הסתיים בטוב, אני הייתי בהריון עם תאומים ובשבוע 23+2 הייתי בבדיקה שיגרתית אצל הרופא והייתה לי פתיחה של 3 ס"מ מבלי להרגיש כלום. אז תלוי לפעמים מתחילים צירים ואז ניתן להרגיש בשינוי ולפעמים קודם מתחילה פתיח הוהצירים מגיעים אח"כ. הייתי מבצעת ביקורת צמודה וכמובן שכיבה מוחלטת. בהצלחה

 

[עתליה3 המקורית]

בעיניי זה גובל בשאננות

אני מבינה שהרופאים לא תמיד מאשפזים גם במצבים שאובייקטיבית מצריכים השגחה צמודה למדיי, מסיבות שקשורות לצרכי המטופלת וביה"ח כאחד, אבל במצב הזה זו הליכה על חבל דק מאוד. גם במנוחה מוחלטת, צוואר משפכי לא תמיד מחזיק מעמד, במיוחד אם יש גם צירים ברקע (וכמעט תמיד יש). אני גם לא יכולה להרגיע אותך ולומר לך שאין מצב שפתאום תתפתח לידה. נכון, בשבוע כמו שלך לא מן הנמנע שהדברים יקחו טיפה יותר זמן מאשר בשבועות מוקדמים יותר, אבל זה ממש לא מחויב המציאות, במיוחד במקרה של ירידת מים. בשבוע כזה קשה לי להאמין שלא תרגישי שאת נמצאת בלידה, מה גם שאת כבר יודעת איך ההרגשה כשיש צירים, אבל התפתחות הלידה עלולה להיות השלב האחרון, שאותו כבר אי אפשר לעצור, בעוד שאת התהליך עצמו לפעמים כן אפשר לבלום, אם תופסים אותו בזמן. לי קרה שבשבוע 25 הייתה מחיקה 80% וצירים כל שמונה דקות, והייתי בטוחה שזה סוף ההריון, וכנראה זה באמת מה שהיה קורה אילולא רצתי להבדק על עוד נפשי בי, אבל היות שהצירים נבלמו המשכתי לסחוב. בקיצור, אם לתת לך תשובה תכליתית אחרי כל הפטפטת הזו, אני הייתי מחכה כמה ימים כדי לראות לאן זה הולך, ובינתיים נשארת מאוד מאוד מיינדד לצירים ולמנוחה. אם המצב משתפר - כדאי להישאר בבית (ולא לעגל פינות!), אבל אם הוא לא משתנה, או מחמיר חלילה - להתעקש על אשפוז. את בשלב שבו כל יום ברחם שווה זהב, כך ששווה לפעול בכל דרך כדי להשאיר אותם בפנים. אגב - צלסטון כבר קיבלת? עתליה

 

[shafit]

תודה על התשובה

קיבלתי צלסטון בשבוע 25 והרופא אמר שאם אקבל עכשיו עוד אחד זה כבר לא ממש משפיע. מקווה למשוך עוד כמה שיותר ואעשה כעצתך בעוד כמה ימים.... שוב תודה

 

[אמא של פילפילון]

זה באמת גבולי למדי

וקשה לומר היכן עדיף לך. לטעמי, זה כרוך בשאלה אם את מרגישה את הצירים כאשר הם קיימים (אני מקווה שהפרסולט מעלים אותם לגמרי). אני, עם נתוני צוואר דומים (אבל לא בהריון תאומים, וזה בהחלט הבדל) הייתי רוב מוחלט של הזמן בבית ורק כשצצו צירים טסתי בכל פעם למיון ולרוב לאשפוזון קצר ושוב הבייתה. אבל, וזה חשוב מאוד, ממש הרגשתי כל צרצור וגרתי 3 דקות מבית החולים. חשוב גם לציין שמאוד (מאוד מאוד) הקפדתי על השמירה בבית ולא עיגלתי שום פינה. בנוסף, הייתי פעם בשבוע במוניטור ופעם בשבוע אצל הרופא. יש מגוון שונה של לידות והתפחויות של לידה. קשה לנבא מה יהיה התסריט שלך ולכן קשה באמת להרגיע אותך, אבל אני חושבת שיש כאן גם סוג של תחושה פנימית שלך שלמה נכון לך ואם את מרגישה שיהיה לך פשוט יותר באשפוז, תתעקשי להתאשפז ואם את מרגישה מספיק בטוחה בבית ועם יכולת להיות עם "יד על הדופק", עדיף בבית (כמובן, במעקב צמוד). מאחלת לך עוד ימים רבים של "בחתיכה אחת", לפני הלידה הטובה.

 

[להבה איתנה]

חולקת על דעת הרופא

דווקא עכשיו אלו שבועות של פגות די קשה ואשפוז ארוך בפגיה במקרה של לידה. דווקא עכשיו כדאי להיות בהשגחה רפואית צמודה וניטורים של שלוש פעמים ביום,כדי לעצור בזמן אם משהו יתחיל לזוז.