רוצה להתייעץ עם בעלי ניסיון

[קאגי1]

רוצה להתייעץ עם בעלי ניסיון

אחד מהחתולים שלי שהוא בן 13 סובל מדלקת חניכיים כרונית. לפני שנה טופל אצל הוטרינר,עקרו לו כמה שיניים וניקו אבן.(גם אז פחדתי מההרדמה אבל הוא היה בסדר).מסתבר שהדלקת לא עברה ומידי פעם אנחנו מזריקים לו סטרואידים להקל עליו. משיחות עם יודעי דבר התברר לי כי אם נעקור לו את כל שיניו(ממה שנותר) למעט הקדמיות המצב יכול להשתפר פלאים והוא יוכל להמשיך בחיים רגילים כמו כל חתול ואפילו לאכול אוכל יבש.אני מאוד חוששת מההרדמה בגיל הזה ומצד שני כואב לי לראות אותו כך. החתול אוכל אוכל יבש וגם רטוב ודווקא עם האוכל הרטוב הוא עושה תנועות עם הידיים כאילו נתקע לו משהו בין השיניים. האם מישהו עשה לחתול שלו עקירה כזאת? ובגיל הזה? אשמח לקבל המלצות או תובנות. תודה.

 

[Twilight6]

אומנם לא

לחתול שלי,לחתול של סבתי יש את אותה בעיה,אני פשוט לוקחת אותו לוט' אז אני יודעת את כל הסיפור. גם אצלו יש בעיה של חניכיים כנראה שזו גם דלקת כמו של החתול שלך כי זה בדיוק אותו סיפור,מידי פעם בפעם הוא לא מצליח לאכול וגם אנחנו מזריקים לו כדי להקל עליו.גם הוא עושה תנועות עם הידיים כאילו משהו נתקע לו בשיניים,ממש אותו דבר. גם לנו אמרו שאם נעקור את כל שיניו זה יעזור לו מאוד.לא ממש רצינו כי פחדנו שהוא לא יוכל לאכול בכלל בלי שיניים. עכשיו שוקלים לעשות .. תגידי החתול שלך אומץ מהרחוב? פשוט הרבה חתולי רחוב סובלים מזה. תשמעי אני חושבת שכדי לך לעשות את זה החתול שלך כבר מבוגר וכדי להקל עליו להמשך החיים,אם את אומרת שהוא יוכל להמשיך בשגרת חייו כחתול רגיל אז למה לא? אין מה לחשוש מהרדמה,אם הוטרינר וטרינר טוב אין ממה לחשוש בכלל גם בגיל הזה. אני יכולה להעיד,אני עובדת כאסיסטנטית מידי פעם במרפאה ולא פעם הביאו חתולים וכלבים מבוגרים ועשו להם הרדמות הרבה יותר ארוכות.

 

[קאגי1]

תודה על התגובה

החתול שלי לא בא מהרחוב אמא שלו ברחה לנו מהסקיפר כשהיינו בדרך לעיקור וככה הוא נולד עם עוד 3 אחים שגם הם אצלי. אבל היו לי בבית הרבה חתולי רחוב כך שהוא היה במגע עם חתולי רחוב. אני חוששת מההרדמה כי כבר שמעתי על חתולים מבוגרים שלא התעוררו. על אף שהוא באמת נראה טוב הוא שוקל כ 8 קילו והוא בריא חוץ מהבעיה הזו. אני כבר הרבה זמן מתלבטת וקשה לי לקבל החלטה.את מכירה מישהו שעשה את זה או אולי במסגרת העבודה שלך כאסיסטנתית?

 

[ויקטור החתול]

דלקת חניכיים כרונית

לי יש שני חתולי רחוב שאני מאכילה ומטפלת בהם מס' שנים וסובלים מהמחלה המעיקה הזו - המבוגרת שהיא בת 13, היא אכן עקורת שיניים (פרט לניבים שאותם לא מוציאים) ולצערי אין שום שינוי, היא עדיין סובלת מהמחלה באותה התדירות ומקבלת זריקת סטרואידים מידי חודש חודשיים לפי הצורך. הצעיר - חתול בן שנתיים, אינו עקור שיניים (עדיין לפחות) וסובל מהמחלה בדיוק באותה המידה. גם הוא מטופל בסטרואידים לפי הצורך. ישנם חתולים שעקירות השיניים עוזרת להם וגם אם לא מעלימה את המחלה - מורידה משמעותית את תדירות הדלקות ואת החומרה של המחלה. ישנם חתולים שזה לא עוזר להם. הצלחת הטיפול לא מובטחת. ההגיון מאחורי העקירה המאסיבית היא שבעיות שיניים ובעיקר הצטברות פלאק ואבן שן הם הגורמים לדלקות ולכן הוצאת השיניים תעזור, הבעיה היא שפלאק מצטבר גם על החניכיים עצמם (מה שנקרא קו החניכיים - בחיבור השן) ויצטבר גם אם אין שיניים אם כי פחות... אני הייתי שוקלת עקירת שיניים כזו רק לחתול שמצבו באמת קשה ובעיקר כזה שאינו מגיב כ"כ לטיפול בסטרואידים. אם במקרה שלכם ברגע שהוא מקבל את הסטרואידים הוא בסדר ונהנה מאיכות חיים אז לא הייתי עושה לו כבר את זה. חשוב להיות עם היד על הדופק ולתת זריקות בצורה מסודרת כל חודש ולא לחכות כל פעם שתהיה דלקת שאז הוא כבר סובל ולוקח זמן עד שזה עובר... הסטרואידים בצורה קבועה ימנעו את הדלקות האלו. מה שכן - כדאי בכל מקרה שוטרינר יבדוק את השיניים שלו יתכן שבכל מקרה הוא צריך עקירות מפאת גילו ואז אין ממש התלבטות.... לגבי ההרדמה - חתול בגילו בכל מקרה לא מרדימים ללא בדיקות דם לפני כן לברור מצבו הבריאותי ושניתן לבצע הרדמה. אם הבדיקות יהיו טובות אז ניתן לבצע הרדמה בשקט (או לפחות יחסית) ביחוד אם הוטרינר טוב, מוכר וסומכים עליו.

 

[קאגי1]

תודה רבה על התגובה המפורטת

אין סכנה לתת סטרואידים כל כך הרבה? כי לפעמים אחרי הזריקה הוא מרגיש יותר טוב לפרקים ארוכים יותר ואני פוחדת לתת לו כל כך הרבה סטרואידים שלא יפגע לו במשהו אחר.

 

[ויקטור החתול]

סטרואידים

כן, יש בעייתיות במתן סטרואידים על בסיס קבוע. בעיקר חשש לנזק לאיברים פנימיים בטווח הארוך - ולכן מומלץ לעשות אולי בדיקת דם בכל אופן ולראות מה מצב העיניינים עם החתול.... בחתול מבוגר החשש קצת בטל היות וגם כך לרוב לא מדובר בחתול שעוד שנים מאד רבות לפניו (חמסה חמסה) ובעיקר מפני שהשיקול של איכות חיים כבר גובר על זה שאולי חייו יתקצרו במעט בגלל סטרואידים על בסיס קבוע (שוב - חמסה חמסה). והאמת - בחתולים שסובלים מהמחלה הארורה הזו - אני באמת חושבת שחשובה יותר איכות החיים שלהם גם אם בסופו של דבר זה יבוא על חשבון תוחלת חייהם. לפחות שיחיו טוב ולא יסבלו. הבעיה היא יותר בחתול כמו החתול רחוב שלי שהוא חתול ממש צעיר ויזדקק לטיפול הזה כל חייו - ואצלו ברור שתהיה לכך השפעה. אבל שוב - יותר חשוב שאת השנים שהוא כן חיי הוא יחיה טוב ועם איכות חיים . מה שאני עושה - ברגע שמתחילה להם דלקת בפה - ניתן להבחין בכך די מיידי (ביום הראשון ממש) היות והרוק שלהם משתנה והוא כאילו סמיך יותר או משהו - ואז אני רואה ישר שהליקוקים שלו של הפרווה משאירים סימנים (כלומר הפרווה לא מסורקת יפה ויבשה אלא הרוק כאילו משאיר סימנים ברורים עליה - מובן למה הכוונה???) ואז אני מייד נותנת לו זריקה. לפעמים זה יוצא ממש כל חודש לפעמים זה מחזיק לו לחודשיים. אבל חשוב שתאתרי את זה מיד כך שלא תהיה ממש דלקת עדיין בה הוא כבר סובל מכאב ולוקח זמן עד שזה עובר.... עם החתולה המבוגרת אני כבר לא עושה את זה אלא נותנת לה כל חודש זריקה על השעון - אצלה זה ממש משפיע לרעה על הרצון שלה לאכול ועל הפרווה שלה והיא ישר נראית מוזנחת ואומללה, אז אני לא "משחקת" עם זה איתה.

 

[קאגי1]

זהו מה שאני רואה

שהסטרואידים משפיעים על הכאב ולא על הסימפטומים. אני לא חושבת שהדלקת עוברת אחרי קבלת הסטרואידים. רק מקלה עליו את הכאב ונותנת לו תאבון. נכון שאחרי ההזרקה הוא פחות מרייר אפילו בכלל לא. אבל כשהוא מפהק אני רואה את האדום על החניכיים. אחותו גם היה לה קושי באכילה ואחרי זריקה אחת (בערך באותו זמן שעקרנו לו שיניים שנה או קצת יותר) עבר לה לגמרי כך שאצלה זה כן ריפא את הדלקת. אם זה היה ודאי לגמרי שהעקירה תיתן לו חיים טובים יותר ותחסל את הדלקות לחלוטין מן הסתם הייתי מתגברת על הפחד של ההרדמה ועושה לו את זה. אבל כפי שציינת אין ערבות לכך.אז אולי בכל זאת אני אמשיך עם הס טרואידים ונקווה לטוב. ד.א. אני לא יודעת אם יש הרבה שיניים בפה שלו הם נושרות לבד. חשבתי גם על טיפול אלטרנטיבי אולי תבוא הישועה משם. אני מודה לך על ההסבר המפורט עזרת לי מאוד.

 

[Twilight6]

אני לא מכירה

מישהו שעשה את זה. אבל אני שוקלת לעשות את זה לחתול של סבתי. לי אין את הבעיה של ההרדמה,כי הוא חתול בן שנתיים,אבל בכל מקרה לא הייתי חוששת לגבי זה,החששה העיקרית שלי היא שזה לא יעזור לו,ושהוא לא יצליח לאכול מזון יבש בלי השיניים. תשמעי אני מבינה את החשש לחתול בזמן ההרדמה,אבל באמת שראיתי הרבה מאוד חתולים וגם כלבים שעברו ניתוחים הרבה יותר מסובכים בגיל מבוגר והכל הלך פרפקט,הנשימות תמיד בפיקוח ואם קורה משהו ישר פועלים. אם הוטרינר שלך וטרינר טוב ומנוסה אין ממה לחשוש באמת שלא. רק לפני כמה ימים הביאו כלבה בת 12 להוצאת גידול,היא הייתה מורדמת שעתיים ודיממה הרבה. לפני כן גם הביאו חתולה בת 12-13 לניקוי שיניים והוצאת חלק מהשיניים עקב ריקבון. כולם החזיקו מעמד יפה מאוד. אני לא חושבת שאם הוטרינר מנוסה ויודע את העבודה שלו יש ממה לחשוש.

 

[yaelofer]

דלקות חניכיים, סטרואידים, וכו'.

ראשית, אציין שאני לא וטרינרית, אך צברתי ידע לאור מיקרים רבים של טיפול בחתולים רבים בשנים האחרונות. מכיוון שאני לא וטרינרית, אני ממליצה בחום לגשת לוטרינר רציני שיבדוק רציני את החתול. לפי התגובות שקראתי פה, אני לא בטוחה שמישהו מהכותבים באמת בירר לעומק למה לחתול שלו יש דלקות חניכיים, ובחר בפתרון הקל ביותר והמהיר ביותר של עקירת שיניים / מתן סטרואידים. ראשית כל, צריך לברר למה לחתול יש בעיות חניכיים. יש מס' אופציות נפוצות: 1. איידס של חתולים. במקרה כזה אסור לתת סטרואידים, מכיוון שסטרואידים מורידים את מערכת החיסון, שגם ככה חלשה אצל חולי איידס, מעצם הגדרתו של האיידס: כשל חיסוני. להרבה חתולים עם איידס יש ריר מהפה. 2. בעיית כלייה. גם במקרה כזה אסור לתת סטרואידים מכיוןן שלאורך זמן יש להם השפעה שלילית על הכליות. (הם הורסים אותן לאט ובביטחה.) במקרה של בעיית כלייה, הבעיות בפה נגרמות עקב עלייה במדד הכלייה שנקרא UREA. בבעייה כלייתית, מכניסים את החתול לתקופה מסויימת של עירוי לוריד עד שערכי הכלייה ירדו לנורמה (או לכמעט נורמה). ברגע שערכי ה-UREA יורדים, אז הדלקת בפה נעלמת. 3. שיניים רקובות/אבן שן. כמובן שהפיתרון הוא עקירת השיניים הרקובות וניקוי שאר השיניים. הפיתרון מיידי ואין צורך בסטרואידים. 4. סרטן בחלל הפה. לצורך בדיקת ההשערה, צריך לטשטש את החתול, לקחת דגימה מהפה ולעשות ביופסיה. אם זה סרטן אז להתייעץ עם אונקולוג על אופן הטיפול. (בחלק מהמיקרים ייתכן שיוחלט לא לעשות כימותרפיה/הקרנות כדי להבריא מהסרטן, אלא לתת סטרואידים להקלה על הסימפטומים.) 5. בעיות אוטואימוניות. גם כאן אי אפשר לקבוע מהאוויר שהחתול סובל מבעיות אוטואימוניות, אלא צריך לטשטש אותו ולקחת דוגמית ריקמה ולשלוח למעבדה לבדיקה. בבעיות אוטואימוניות לפעמים הבעיות באמת נפתרות ע"י עקירת השיניים (בעיקר האחוריות). לפעמים הבעיות נפתרות ע"י סטרואידים, ואז צריך כל כמה חודשים לתת זריקת סטרואידים. החיסרון הוא שסטרואידים הורסים מערכות אחרות בגוף כגון כליות (שגם ככה רגישות אצל חתולים), והחתול מת בד"כ תוך 3-4 שנים מהסטרואידים. כלומר, חתול עם בעיות אוטואימוניות בד"כ לא מאריך חיים. (או שהוא מת מהבעיה האוטואימונית שלו או מהסטרואידים.) אחד החתולים הכי אהובים שלי נפטר לפני שבוע וחצי מבעיה כלייתית. הוא הגיע אלינו לפני כמה שנים עם ריור מהפה (לפעמים הריור היה עדין ולפעמים נוראי), והוטרינר החליט בלי בדיקות ובלי כלום שיש לחתול בעיה אוטואימונית קלה ושצריך לעקוב. מס' ימים לפני מותו החתול הרגיש לא טוב, ואז הלכנו לוטרינר אחר שבדק את החתול יסודי (הוא התחיל מהאלמנטרי שזה בדיקת דם) והסתבר שיש לו בכלל בעיית כליות שאולי הוא סוחב איתו כבר המון זמן. ולכן, חשוב מאד האיבחון המוקדם, לא להחליט סתם שלחתול יש בעיות אוטואימוניות, לא לתת לחתול סתם סטרואידים. (סטרואידים, לדעתי האישית, הם הרוצח השקט - הם מכניסים את החתול ל-high אבל הורגים אותו לאט לאט.)

 

[קאגי1]

עכשיו ממש הפחדת אותי

אם יש לחתול (חס וחלילה )בעיות כיליה אין עוד סימנים כלשהם? רק כיבים בפה? כי החתול שלי למעט הדלקות בחניכיים נראה בסדר גמור בבעיות כיליה אין גם בעיות בדרכי השתן? אפשר לגלות רק על ידי בדיקת דם או סימנים נוספים. תאמיני לי שהידיים שלי עכשיו רועדות אני בקושי מקלידה. מה זה כל המחלות האלה אלוהים ישמור. עדיין לא עשינו בדיקת דם והוטרינר רק בדק עקר כמה שיניים וכשהדלקת סירבה להעלם הוא המליץ על סטרואידים. אני מודה שקל לי יותר להיות בת יענה ולא לבדוק לעומק. אבל כנראה שלא יהיה מנוס . אני מקווה שהבדיקה תשלול את כל המחלות שציינת כאן.

 

[גינגיתאחת]

האם החתול קיבל אנטיביוטיקה לדלקת בשיניים?

מתחילים עם אנטיביוטיקה. אם היא לא עוזרת ואין ברירה\ עוברים לסטרואידים ושוב, לא להגזים איתם כי כפי שכתבה לך כאן יעל סטרואידים מזיקים לטווח ארוך... אם הסטרואידים מפסיקים להועיל - אז עקירה בהחלט באה בחשבון.

 

[גינגיתאחת]

ויש אנטיביוטיקה מאוד טובה שעוזרת לשיניים.

 

[קאגי1]

הוא קיבל גם זריקות אנטיביוטיקה

אבל זה היה כבר מזמן. לא עזר. יש לציין שכל טיפול שהוא מקבל בלתי אפשרי לתת לו דרך הפה. כבר יש לי צלקות שהן יעידו על כך.כל תרופה אנחנו מזריקים לו וזה הרבה יותר אפקטיבי.

 

[גינגיתאחת]

לי יש חתוליקו בן 4 בבית

שעבר עקירה של מרבית שיניו בגלל בעיות בפה (דלקות שגרמו לו ליסורי תופת, אנטיביוטיקה לא עזרה וגם סטרואידים לא). ניסינו גםטיפול באינטרפרון - חשבנו (אנחנו והוטרינרית) שאולי זה יעזור אבל לא. לא היה מנוס מעקירת מרבית שיניו כיוון שהוא לא יכול היה לאכול (הוא היה צורח מכאבים) . היום המצב השתפר בהרבה הרבה מאוד

, הוא אוכל אוכל יבש (למניעת בעיות בשתן כיוון שיש לו נטיה לדלקות חוזרות בדרכי השתן) מעורבב עם אוכל רטוב - הוא לא גורס את האוכל היבש אלא בולע אותו וזה בסדר. איכות החיים שלו השתפרה פלאים. (אגב - יש וטרינר בתל אביב שמשתמש בהורמון בשם מגוס (שהוא הורמון שמיועד בעצם לנשים) והוא אומר שזה אפקטיבי מאוד. הסיכון - סרטן בעטינים בשלב מאוחר יותר של חיי החתול. שקלתי גם את מתן ההורמון הזה אבל החלטתי לוותר על הרעיון - אני לא רוצה להיות זו שהביאה את הסרטן לגופו של החתול שלי.)

 

[קאגי1]

תודה על זריקת ההרגעה

רציתי לדעת ממישהו שעבר את העקירה הזאת ואם את אומרת שמצבו השתפר פלאים אז כדאי לשקול את זה.אני מקווה שהבעיה שלו היא רק דלקת בחניכיים ולא יותר מזה. אז אולי בכל זאת נעשה לו בדיקת דם לשלול מחלות נוראיות כמו שיעל כתבה.אני כבר עוקבת אחריו כל היום נעשיתי פרנואידית. דווקא עכשיו הוא אכל יפה אוכל יבש מעורב עם רטוב והיום גם אין לו ריר. נקווה שהכל בסדר.תודה לך על התגובה המרגיעה. שזו תהיה הצרה האחרונה שלו.

 

[elator]

לא חייבות להיות בעיות בדרכי השתן

יכול להיות גם שתיה או השתנה מרובה. אני מציעה לך לעשות את בדיקות הדם כמה שיותר מהר. ולגבי השיניים- לדעתי כדאי לעקור, לחתול שלי עקרו את רוב השיניים בגיל דומה. זה שיפר את המצב ולא הייתה לו בעיה לאכול. אני זוכרת גם שחיפשתי פה בפורום ומצאתי הרבה תגובות מעודדות על עקירה. בריאות לחתול.

 

[yaelofer]

בבעיות כליה כרונית לפעמים גם רואים את החתול

שותה הרבה ומשתין הרבה. אז יודעים שכנראה זו בעיה כלייתית (למרות ששתייה והשתנה מרובים הם גם סימנים לסוכר גבוה). בכל מקרה, אני חושבת שבהתחלה של בעיה כלייתית לא רואים שתייה והשתנה מוגברים ורק בדיקת דם מראה שיש התחלה של בעייה. כשרואים סימנים אז לא תמיד אפשר לעזור, וגם אם כן אפשר לעזור - אז זה קצת מקטין את מס' השנים שיכולים לעזור לחתול. ככל שמגלים את הבעיה יותר מוקדם כך מוסיפים לחתול יותר שנות חיים ובאיכות טובה ואפילו טובה מאד. יש חתולים שחיו יפה 3 שנים ומעלה עם בעייה כלייתית. ההמלצה שלי: לעשות כמה שיותר מהר בדיקות. כך תוכלי לדעת בוודאות מה יש לחתול, לתת לו את הטיפול הנכון והמדוייק, וגם להאריך את חייו ולתת לו איכות חיים.

 

[xslf]

../images/Emo45.gif

 

[קאגי1]

כרגע אני יכולה להתעודד

כי אני לא רואה שום דבר מהסימנים האלה שהזכרת פה. החתול לא שותה הרבה לפחות לא יותר מאחרים וגם לא הולך הרבה לארגז חול.וגם הסימנים של חתולים חולי איידס אין. אני משנה להם די הרבה את האוכל ויש כאלה שלפעמים היציאות שלהם רכות יותר אצלו תמיד בסדר כך שהקיבה אינה רגישה גם שהיו פה חתולים מנוזלים או חולים הוא אף פעם לא נדבק טפו טפו טפו. החתול הזה(חמסה חמסה חמסה) לא היה חולה מימיו למעט דלקת חניכיים עכשיו.יש לו את זה כבר יותר משנתיים כך שאם זה היה סימפטום של כליה חס וחלילה היינו כבר רואים סימן כלשהו למחלה חס וחלילה ככה אני חושבת. על כל מקרה אני לא מוכנה לקחת סיכונים מיותרים ולכן אקבע תור אצל הוטרינר שלנו לבדיקת דם. מקווה שהבייבי שלי יהיה גבר ולא יעשה בעיות הוא לא אוהב את הטיול לוטרינר. תודה לכל אלו שנתנו לי עצות חכמות והרבה תובנות.

 

[elator]

מידע חשוב מאוד

לצערי לא כל הוטרינרים אומרים מראש שיש לזה סיכונים החתול שלי קיבל סטרואידים למרות שהיה חשש ל-fiv וכשל כליות ויכול להיות שזה גם קיצר את חייו

אני לא ידעתי שאסור לתת לחתולים שחולים במחלות האלה.