רוצה להתייעץ- קצת ארוך תודה על הסבלנות
היי אני אמא לבן בן שנתיים ותאומים בני שנה וחודש, אך ההתייעצות היא על אחד הילדים (התאום)
התאומים (בת ובן) , בשבוע שעבר הוכנסו לגן חדש (של התמ"ת) אני אישית מאוד מרוצה
הגן הקודם בו היו מגיל 4.5 חודשים היה לכאורה גן 5 כוכבים מכל הבחינות, אהבתי מאוד את מה שקורה שם, איך שהוא נראה, מאובטח ומצולם, מאבחנת מקצועית על בסיס יומיומי בכל הכיתות גן, מנהלת הגן מקסימה, האיזור מצויין והמחיר היה בסדר ביחס לזה ששלושה ילדים שלי בגן אחד!!!
אבל כבר בחודש הראשון בתינוקייה- החליפו חלק מהצוות שהיה, הביאו צעירונת חסרת ניסיון (שגם אמרה שזאת העבודה הראשונה שלה אחרי צבא), הביאו מישהי מבוגרת רומניה שלא ממש דברה עברית טוב ורמת ההבנה שלה היתה נמוכה, וכל חודשיים מישהי אחרת הוחלפה (חלק פשוט הועברו לכיתות אחרות וחלק פוטרו/התפטרו)
זה הדבר הראשון שהפריע לי! תינוקות במיוחד מתרגלים לאנשים, ומטפלות צריכות להתרגל לתינוקות האלה.
הבת שלי היא סתגלנית מלידה, בדיוק כמו הבכור שלי , אבל אחיה התאום שונה ממנה.
אני יודעת - לא עושים השוואות אבל הם שמים וארץ, היא כבר הולכת, מברברת, רוקדת , מתוקה!
הוא אדיש, עצלן , ובכיין אבל גם מתוק לא פחות ועם חיוך מפה לאוזן.
אני יודעת שבאיזשהו מקום ההתנהגות שלו נובעת בעיקר ממה שהוא חווה בגן, הוא הפך להיות ילד מתוסכל, לא ניגשו אליו או הרימו אותו או חיבקו אותו מספיק לטעמי, הוא "נפל" בין הכיסאות, כשבכה פטרו את הבעיה בבקבוק בלול (אני יודעת זאת כי גיליתי שכמויות המטרנות שאני מביאה לגן בתדירות שהם מבקשים היא לא הגיונית לילדים שכבר אוכלים לכאורה הכל.
פעמים רבות שבאתי לאסוף אותם מצאתי אותו בוכה....וזה החלק הכי מעצבן ומתסכל לראות ובפעמים שלא בכה הוא זחל אליי בכזאת מהירות ורצה ידיים ישר, כאשר אני אוספת עוד שניים שלא ראו אותי כל היום בדיוק כמוהו...
כמובן שהערתי לא מעט פעמים, ועדכנתי את מנהלת הגן אבל לא באמת נעשה שינוי וכך חיכיתי כבר שיגמר הגן ושיצאו לחופש.
מסקנה- הכנסתי תינוק חייכן, מתוק ושובה לב אמיתי ויצא לי תינוק בכיין, מתוסכל, אולי אפילו ממורמר (הוא מחייך המון כשהוא איתנו אבל גם בוכה לא מעט), חסר ביטחון, רוצה ידיים כל הזמן....
ב-10 ימים שהיו כולם בחופשה חלק מהזמן אני הייתי איתם בחופש וחלק מהזמן שהו אצל אמא שלי, כמובן שהיא מודעת למצב והתחייסה אלייו יותר מכולם, נתנה לו את הצומי הדרוש ובאמת הרגשנו שחל שיפור ניכר בילד- אולי כי הוא סוף סוף מקבל יחס אמיתי ואוהב?
הימים הראשונים השבוע בגן היו טובים לו, המקום חדש, הם הועברו לכיתת פעוטות, משחקים חדשים בשפע. שם גם נאמר לי שאם הילד אוכל יפה - אין מטרנה ושאני לא אביא.
כמובן שעדכנתי את הגננת במה שעבר עליו ושתקח לתשומת ליבה.
העניין שמדאיג אותנו בעיקר - הוא די שקט ומופנם, אדיש לפעמים ועצלן, הוא אומנם מבחינה מוטורית עושה הכל לגילו, הוא זוחל ועומד והולך סביב חפצים, אך עדיין לא העז ללכת בניגוד לאחותו. הוא יכול לשבת ולצפות על העולם, אם לוקחים אותו לגן שעשועים לדוגמא הוא יכול להיות בנקודה אחת איזה 20 דקות מבלי לזוז ממנה, אם תשימו אותו ליד מגלשה הוא יעלה עליה, יטפס אותה וכו' אבל הוא לא ממש יוזם דברים (הוא מתבונן בעיקר וכן משחק בדברים, אוכל ענבים ושותה, דברים מהסוג הזה, אני חושבת שהוא בעיקר יושב לידי כי הוא רוצה לשבת לידי. אבל כן מידי פעם זוחל לעבר משהו וחוזר). מאחר והוא גדל בין שני אחים אז הם לדוגמא משחקים ביחד או יותר נכון סיני הופכת לנבו את המגדל שבנה, בעוד ארבל יושב מהצד ומתצפת , זה היה יותר נכון לחודשיים שלוש- היום הוא כבר יושב יחד איתם.
בגן למשל אמרו לי שהוא לא ממש זז ממקום למקום, גם כשקראו לו לבוא לאיפה שיש ריכוז של מספר ילדים הוא לא בא וכאילו "ציפה" שיבואו לקחת אותו....
חשוב לי לציין שהוא כן יוצר איתנו קשר עין, מגיב כשקוראים לו, משתף פעולה בדברים מסויימים, מברבר לעצמו, מגיב למוזיקה ונהנה ממנה.
עכשיו השאלה- האם לדעתכן/ם לאור מה שתארתי לגביו מדובר בילד שצריך איזשהו איבחון מרופא מקצועי?
האם יש מקום לדאגה? או שיכול להיות שיש גם ילדים כאלה קצת יותר אדישים - שימו לב שמדובר בתינוק בן שנה וחודש!
אני יודעת שייקח הרבה זמן עד שנחזיר בו אמון אמיתי באנשים במיוחד בצוות החדש בגן וכמובן שאבקש מהגננת שתעקוב אחריו ותראה אם בחודש הקרוב חל בו שיפור.
כמו שפתחתי את ההודעה, אשמח אם לדעתך באמת צריך התערבות מקצועית לפחות לראות ולהסיר "חשש" או כמו שהגננת שלו החדשה אמרה- תנו לילד הזדמנות... הוא עוד תינוק ולא ניתן בכל מקרה לאבחן בשלב כזה
חשוב לי לציין שהדאגה הזאת נובעת בעיקר מבעלי שעוד אומר לי שאם זה לא מפריע לי כנראה שאני מתעלמת מהבעיה. אני אישית לא מסכימה איתו ובטח שלא מתעלמת או מכחישה כאן משהו.
תודה אם הגעתם עד כה.
היי אני אמא לבן בן שנתיים ותאומים בני שנה וחודש, אך ההתייעצות היא על אחד הילדים (התאום)
התאומים (בת ובן) , בשבוע שעבר הוכנסו לגן חדש (של התמ"ת) אני אישית מאוד מרוצה
הגן הקודם בו היו מגיל 4.5 חודשים היה לכאורה גן 5 כוכבים מכל הבחינות, אהבתי מאוד את מה שקורה שם, איך שהוא נראה, מאובטח ומצולם, מאבחנת מקצועית על בסיס יומיומי בכל הכיתות גן, מנהלת הגן מקסימה, האיזור מצויין והמחיר היה בסדר ביחס לזה ששלושה ילדים שלי בגן אחד!!!
אבל כבר בחודש הראשון בתינוקייה- החליפו חלק מהצוות שהיה, הביאו צעירונת חסרת ניסיון (שגם אמרה שזאת העבודה הראשונה שלה אחרי צבא), הביאו מישהי מבוגרת רומניה שלא ממש דברה עברית טוב ורמת ההבנה שלה היתה נמוכה, וכל חודשיים מישהי אחרת הוחלפה (חלק פשוט הועברו לכיתות אחרות וחלק פוטרו/התפטרו)
זה הדבר הראשון שהפריע לי! תינוקות במיוחד מתרגלים לאנשים, ומטפלות צריכות להתרגל לתינוקות האלה.
הבת שלי היא סתגלנית מלידה, בדיוק כמו הבכור שלי , אבל אחיה התאום שונה ממנה.
אני יודעת - לא עושים השוואות אבל הם שמים וארץ, היא כבר הולכת, מברברת, רוקדת , מתוקה!
הוא אדיש, עצלן , ובכיין אבל גם מתוק לא פחות ועם חיוך מפה לאוזן.
אני יודעת שבאיזשהו מקום ההתנהגות שלו נובעת בעיקר ממה שהוא חווה בגן, הוא הפך להיות ילד מתוסכל, לא ניגשו אליו או הרימו אותו או חיבקו אותו מספיק לטעמי, הוא "נפל" בין הכיסאות, כשבכה פטרו את הבעיה בבקבוק בלול (אני יודעת זאת כי גיליתי שכמויות המטרנות שאני מביאה לגן בתדירות שהם מבקשים היא לא הגיונית לילדים שכבר אוכלים לכאורה הכל.
פעמים רבות שבאתי לאסוף אותם מצאתי אותו בוכה....וזה החלק הכי מעצבן ומתסכל לראות ובפעמים שלא בכה הוא זחל אליי בכזאת מהירות ורצה ידיים ישר, כאשר אני אוספת עוד שניים שלא ראו אותי כל היום בדיוק כמוהו...
כמובן שהערתי לא מעט פעמים, ועדכנתי את מנהלת הגן אבל לא באמת נעשה שינוי וכך חיכיתי כבר שיגמר הגן ושיצאו לחופש.
מסקנה- הכנסתי תינוק חייכן, מתוק ושובה לב אמיתי ויצא לי תינוק בכיין, מתוסכל, אולי אפילו ממורמר (הוא מחייך המון כשהוא איתנו אבל גם בוכה לא מעט), חסר ביטחון, רוצה ידיים כל הזמן....
ב-10 ימים שהיו כולם בחופשה חלק מהזמן אני הייתי איתם בחופש וחלק מהזמן שהו אצל אמא שלי, כמובן שהיא מודעת למצב והתחייסה אלייו יותר מכולם, נתנה לו את הצומי הדרוש ובאמת הרגשנו שחל שיפור ניכר בילד- אולי כי הוא סוף סוף מקבל יחס אמיתי ואוהב?
הימים הראשונים השבוע בגן היו טובים לו, המקום חדש, הם הועברו לכיתת פעוטות, משחקים חדשים בשפע. שם גם נאמר לי שאם הילד אוכל יפה - אין מטרנה ושאני לא אביא.
כמובן שעדכנתי את הגננת במה שעבר עליו ושתקח לתשומת ליבה.
העניין שמדאיג אותנו בעיקר - הוא די שקט ומופנם, אדיש לפעמים ועצלן, הוא אומנם מבחינה מוטורית עושה הכל לגילו, הוא זוחל ועומד והולך סביב חפצים, אך עדיין לא העז ללכת בניגוד לאחותו. הוא יכול לשבת ולצפות על העולם, אם לוקחים אותו לגן שעשועים לדוגמא הוא יכול להיות בנקודה אחת איזה 20 דקות מבלי לזוז ממנה, אם תשימו אותו ליד מגלשה הוא יעלה עליה, יטפס אותה וכו' אבל הוא לא ממש יוזם דברים (הוא מתבונן בעיקר וכן משחק בדברים, אוכל ענבים ושותה, דברים מהסוג הזה, אני חושבת שהוא בעיקר יושב לידי כי הוא רוצה לשבת לידי. אבל כן מידי פעם זוחל לעבר משהו וחוזר). מאחר והוא גדל בין שני אחים אז הם לדוגמא משחקים ביחד או יותר נכון סיני הופכת לנבו את המגדל שבנה, בעוד ארבל יושב מהצד ומתצפת , זה היה יותר נכון לחודשיים שלוש- היום הוא כבר יושב יחד איתם.
בגן למשל אמרו לי שהוא לא ממש זז ממקום למקום, גם כשקראו לו לבוא לאיפה שיש ריכוז של מספר ילדים הוא לא בא וכאילו "ציפה" שיבואו לקחת אותו....
חשוב לי לציין שהוא כן יוצר איתנו קשר עין, מגיב כשקוראים לו, משתף פעולה בדברים מסויימים, מברבר לעצמו, מגיב למוזיקה ונהנה ממנה.
עכשיו השאלה- האם לדעתכן/ם לאור מה שתארתי לגביו מדובר בילד שצריך איזשהו איבחון מרופא מקצועי?
האם יש מקום לדאגה? או שיכול להיות שיש גם ילדים כאלה קצת יותר אדישים - שימו לב שמדובר בתינוק בן שנה וחודש!
אני יודעת שייקח הרבה זמן עד שנחזיר בו אמון אמיתי באנשים במיוחד בצוות החדש בגן וכמובן שאבקש מהגננת שתעקוב אחריו ותראה אם בחודש הקרוב חל בו שיפור.
כמו שפתחתי את ההודעה, אשמח אם לדעתך באמת צריך התערבות מקצועית לפחות לראות ולהסיר "חשש" או כמו שהגננת שלו החדשה אמרה- תנו לילד הזדמנות... הוא עוד תינוק ולא ניתן בכל מקרה לאבחן בשלב כזה
חשוב לי לציין שהדאגה הזאת נובעת בעיקר מבעלי שעוד אומר לי שאם זה לא מפריע לי כנראה שאני מתעלמת מהבעיה. אני אישית לא מסכימה איתו ובטח שלא מתעלמת או מכחישה כאן משהו.
תודה אם הגעתם עד כה.