היתה לי זוגיות 3.5 שנים שאני בחרתי לסיים מסיבות מסוימות שכיום לא נראות לי משמעותיות. הפרידה היתה נורא קשה לשנינו והוא הזהיר אותי שהוא לא יחזור אחורה במידה ואני בוחרת לעשות את הצעד הזה. עברה כמעט שנה, שנה של ייסורים, חוסר בטחון, חוסר הערכה עצמית, לא הצלחתי להתקבל לשום מקום עבודה, ובטח שלא מצאתי זוגיות חדשה כי בקושי הצלחתי לצאת לדייטים (הקורונה לא בדיוק "עזרה" למצב).
כיום אני מכה על חטא. גיליתי שהוא התקבל לאיזו חברה גדולה (אנחנו מגיעים מאותו רקע מקצועי) ובחרתי לשלוח לו הודעה מנוסחת יפה לווצאפ וביקשתי אם הוא יכול לתת לי כמה טיפים איך לעבור ראיונות עבודה כי אני רואה שהולך לו טוב (אגב, לפי איך שזה נראה ונשמע מחברים ומהפייסבוק שלו- הוא רק פרח ופרח בתקופה הזו עוד ועוד בזמן שאני נבלתי וקרסתי) הוא התכתב איתי ועזר לי להבין איך אני יכולה לצלוח ראיונות. לאחר כמה שעות ביקשתי שנעשה שיחת טלפון והוא נמנע. אחרי שכתבתי לו הודעה שאני מבקשת ממנו לעשות את זה כי זה יעזור לי (שוב, "למטרות מקצועיות" אבל ביננו כמובן שרציתי שזה ישבור קצת את הקרח אחרי כמעט שנה!) הוא השתכנע והתקשר אליי בווצאפ. דיברנו קצת יותר מרבע שעה שבה היו רק דיבורים מקצועיים והוא ממש נמנע מלהכנס לנושאים אישיים ושמר על "דיסטנס" מקסימלי.
חשוב לי לציין כמה דברים- הכרתי אותו בתול, חסר ניסיון עם בחורות. הוא היה מאוהב בי בטירוף. ברור לי שהפרידה שלי ממנו שברה אותו אבל אחר כך הבנתי שגם אותי. ואני רוצה לתקן את זה אבל לא יודעת איך. היום נראה שהוא במקום טוב ללא ספק והוא כנראה לא מעוניין בשום צורה שנהיה בקשר כי עובדה שהוא גם לא יצר קשר כל השנה הזו. אבל משהו בי לא נותן לי לשחרר. המון זמן, המון מחשבות, אני לא מצליחה להתקדם בחיים שלי. כמעט לא היה יום בשנה הזו שלא חשבתי עליו. אני מנסה להבין אם זה האגו שלי שפשוט נפגע ורוצה להתאחות ולקבל ממנו כמה מילות חיזוק או שאני באמת רוצה לחזור אליו ולהיות איתו בזוגיות בריאה. אבל אין לי מושג איך לעשות את זה אני לא רוצה להגיע למצב שאני משפילה את עצמי מולו ועוד יותר נפגעת. האם לדעתכם יש דרך לרכך אותו?
כיום אני מכה על חטא. גיליתי שהוא התקבל לאיזו חברה גדולה (אנחנו מגיעים מאותו רקע מקצועי) ובחרתי לשלוח לו הודעה מנוסחת יפה לווצאפ וביקשתי אם הוא יכול לתת לי כמה טיפים איך לעבור ראיונות עבודה כי אני רואה שהולך לו טוב (אגב, לפי איך שזה נראה ונשמע מחברים ומהפייסבוק שלו- הוא רק פרח ופרח בתקופה הזו עוד ועוד בזמן שאני נבלתי וקרסתי) הוא התכתב איתי ועזר לי להבין איך אני יכולה לצלוח ראיונות. לאחר כמה שעות ביקשתי שנעשה שיחת טלפון והוא נמנע. אחרי שכתבתי לו הודעה שאני מבקשת ממנו לעשות את זה כי זה יעזור לי (שוב, "למטרות מקצועיות" אבל ביננו כמובן שרציתי שזה ישבור קצת את הקרח אחרי כמעט שנה!) הוא השתכנע והתקשר אליי בווצאפ. דיברנו קצת יותר מרבע שעה שבה היו רק דיבורים מקצועיים והוא ממש נמנע מלהכנס לנושאים אישיים ושמר על "דיסטנס" מקסימלי.
חשוב לי לציין כמה דברים- הכרתי אותו בתול, חסר ניסיון עם בחורות. הוא היה מאוהב בי בטירוף. ברור לי שהפרידה שלי ממנו שברה אותו אבל אחר כך הבנתי שגם אותי. ואני רוצה לתקן את זה אבל לא יודעת איך. היום נראה שהוא במקום טוב ללא ספק והוא כנראה לא מעוניין בשום צורה שנהיה בקשר כי עובדה שהוא גם לא יצר קשר כל השנה הזו. אבל משהו בי לא נותן לי לשחרר. המון זמן, המון מחשבות, אני לא מצליחה להתקדם בחיים שלי. כמעט לא היה יום בשנה הזו שלא חשבתי עליו. אני מנסה להבין אם זה האגו שלי שפשוט נפגע ורוצה להתאחות ולקבל ממנו כמה מילות חיזוק או שאני באמת רוצה לחזור אליו ולהיות איתו בזוגיות בריאה. אבל אין לי מושג איך לעשות את זה אני לא רוצה להגיע למצב שאני משפילה את עצמי מולו ועוד יותר נפגעת. האם לדעתכם יש דרך לרכך אותו?