רוצה לספר משהו
אגב, איפה להבה? סייפנית את מחליפה אותה? התחלתי לצאת עם מישהו. חמוד נורא. בן אדם נורא טוב. זה משמח אותי, וגם מפתיע, ומערבב אותי, ומפחיד, ומבלבל. ואני חסרת סבלנות לשלבים האלה של תחילת קשר. שלא ברור ולא יודעים. והוא מוצא חן בעיניי. ואני רואה שגם אני בעיניו, אבל שנינו לא יודעים מה הלאה. ורק צריך סבלנות כדי לראות. ואני מנסה להיות בתוך ולזרום, אבל גם לא לצפות יותר מדי, כדי לא להתאכזב. וזו ממש ממש התחלה. ישבנו השבוע על הדשא ודיברנו, והיה שלב שהוא דיבר ואני הסתכלתי עליו וחצי ממה שהוא אמר לא קלטתי בכלל, ופשוט התחשק לי כל כך לחבק אותו. הוא חצי שכב על הדשא, נשען על המרפקים, ופשוט התחשק לי לבתכרבל לו בתוך הידים. וזו היתה תחושה טובה (למרות התסכול בזה שהיא לא מומשה), אבל אז גם התחלתי לחשוב שאולי זו רק משיכה פיזית ולא יותר. ואולי זה יגמר מאוד מהר. מצדי, מצדו, מצד שנינו. ואני לא יודעת כי אני מרגישה שיש פה משהו שיכול להיות רציני, אבל גם חשש שאולי זה לא יתאים. מוזר, כשאני אתו, אז טוב לי, אבל בין לבין באים הספיקות. אולי לא, ואולי הוא משעמם מדי, ואולי זה לא מתאים בכלל, ואולי הוא קצת ילדותי, או שאני לא אוהבת את הדיעות שלו, או שאני לא יודעת עליו מספיק. ואולי ואולי ואולי הייתי צריכה לפרוק קצת... איך מתמודדים עם ההתחלה הזו? עם השלבים הראשונים האלה של הקשר? איך מתאזרים בסבלנות?
אגב, איפה להבה? סייפנית את מחליפה אותה? התחלתי לצאת עם מישהו. חמוד נורא. בן אדם נורא טוב. זה משמח אותי, וגם מפתיע, ומערבב אותי, ומפחיד, ומבלבל. ואני חסרת סבלנות לשלבים האלה של תחילת קשר. שלא ברור ולא יודעים. והוא מוצא חן בעיניי. ואני רואה שגם אני בעיניו, אבל שנינו לא יודעים מה הלאה. ורק צריך סבלנות כדי לראות. ואני מנסה להיות בתוך ולזרום, אבל גם לא לצפות יותר מדי, כדי לא להתאכזב. וזו ממש ממש התחלה. ישבנו השבוע על הדשא ודיברנו, והיה שלב שהוא דיבר ואני הסתכלתי עליו וחצי ממה שהוא אמר לא קלטתי בכלל, ופשוט התחשק לי כל כך לחבק אותו. הוא חצי שכב על הדשא, נשען על המרפקים, ופשוט התחשק לי לבתכרבל לו בתוך הידים. וזו היתה תחושה טובה (למרות התסכול בזה שהיא לא מומשה), אבל אז גם התחלתי לחשוב שאולי זו רק משיכה פיזית ולא יותר. ואולי זה יגמר מאוד מהר. מצדי, מצדו, מצד שנינו. ואני לא יודעת כי אני מרגישה שיש פה משהו שיכול להיות רציני, אבל גם חשש שאולי זה לא יתאים. מוזר, כשאני אתו, אז טוב לי, אבל בין לבין באים הספיקות. אולי לא, ואולי הוא משעמם מדי, ואולי זה לא מתאים בכלל, ואולי הוא קצת ילדותי, או שאני לא אוהבת את הדיעות שלו, או שאני לא יודעת עליו מספיק. ואולי ואולי ואולי הייתי צריכה לפרוק קצת... איך מתמודדים עם ההתחלה הזו? עם השלבים הראשונים האלה של הקשר? איך מתאזרים בסבלנות?