רוצה לעדכן סטטוס
רוצה לעדכן בקשר לבתי האספית (למי שמכיר אותי וגם למי שלא)
בתי בת ה 17 מאובחנת כאספית בתפקוד גבוה (אובחנה בגיל 12) ולומדת בכיתת תקשורת בירושלים, עכשיו התחילה י"ב.
לפני שנתיים שהינו שנה בארה"ב בשבתון. דחינו את השבתון הרבה שנים בגלל שחששנו שיהיה לה קשה ולהפתעתנו דוקא בשבילה זאת היתה שנה מאד מוצלחת.
בתום השבתון , בשנה שעברה, היא חזרה לכיתה י"א והיתה צריכה להשלים את כל הבגרויות שהחסירה בכיתה י', זאת בנוסף לבגרויות של י"א. להפתעתנו היא עמדה בכל העומס בהצלחה יתרה. סיימה את השנה עם תעודה מצויינת, ובגרויות בציונים גבוהים מאד.
כעת היא נמצאת בפולין עם המשלחת של ביה"ס , יצאו 4 ילדים מכיתת התקשורת (מתוך 8) עם המורה שלהם, המדהימה!!!
בתי נסעה מרצונה העצמי (אני מאד לא אוהבת את הנסיעות הללו ככה שהעדפתי שלא תיסע). ונראה שזה מוצלח. היא סיפרה שהיה ביקור קשה במחנה, והיה מרגש מאד, אבל היא בסדר גמור. וכיף עם החבר'ה. היא מסתדרת מצויין בלעדנו.
בקיצור - הילדה מתבגרת יפה.
משהו שלא הייתי מאמינה לפני 3-4 שנים. לא האמנתי שתוכל לעשות בגרויות בקלילות ובהצטיינות. לא האמנתי שתיסע בלעדנו לחו"ל. לא האמנתי שניתן יהיה לטייל איתה כמו שעשינו הקיץ במשך חודש, במסגרת המשפחתית כל כך בכיף, כמעט בלי הפגנות ו"קריזות". (רק אחת ממש בסוף הטיול).
היו כמה שנים ממש קשות איתה, עם קריזות וצעקות ודלתות נטרקות מדי יום.
עכשיו בשנתיים האחרונות היא "חזרה" אלינו, אל חיק המשפחה, רגועה, מתעניינת באחרים, משתפת פעולה ברצון.
אני מאד שמחה עם ההתבגרות שלה, ועכשיו אופטימית יותר מתמיד לגבי העתיד.
יש תקווה ( לא רק בהנהלת הפורום
)
רוצה לעדכן בקשר לבתי האספית (למי שמכיר אותי וגם למי שלא)
בתי בת ה 17 מאובחנת כאספית בתפקוד גבוה (אובחנה בגיל 12) ולומדת בכיתת תקשורת בירושלים, עכשיו התחילה י"ב.
לפני שנתיים שהינו שנה בארה"ב בשבתון. דחינו את השבתון הרבה שנים בגלל שחששנו שיהיה לה קשה ולהפתעתנו דוקא בשבילה זאת היתה שנה מאד מוצלחת.
בתום השבתון , בשנה שעברה, היא חזרה לכיתה י"א והיתה צריכה להשלים את כל הבגרויות שהחסירה בכיתה י', זאת בנוסף לבגרויות של י"א. להפתעתנו היא עמדה בכל העומס בהצלחה יתרה. סיימה את השנה עם תעודה מצויינת, ובגרויות בציונים גבוהים מאד.
כעת היא נמצאת בפולין עם המשלחת של ביה"ס , יצאו 4 ילדים מכיתת התקשורת (מתוך 8) עם המורה שלהם, המדהימה!!!
בתי נסעה מרצונה העצמי (אני מאד לא אוהבת את הנסיעות הללו ככה שהעדפתי שלא תיסע). ונראה שזה מוצלח. היא סיפרה שהיה ביקור קשה במחנה, והיה מרגש מאד, אבל היא בסדר גמור. וכיף עם החבר'ה. היא מסתדרת מצויין בלעדנו.
בקיצור - הילדה מתבגרת יפה.
משהו שלא הייתי מאמינה לפני 3-4 שנים. לא האמנתי שתוכל לעשות בגרויות בקלילות ובהצטיינות. לא האמנתי שתיסע בלעדנו לחו"ל. לא האמנתי שניתן יהיה לטייל איתה כמו שעשינו הקיץ במשך חודש, במסגרת המשפחתית כל כך בכיף, כמעט בלי הפגנות ו"קריזות". (רק אחת ממש בסוף הטיול).
היו כמה שנים ממש קשות איתה, עם קריזות וצעקות ודלתות נטרקות מדי יום.
עכשיו בשנתיים האחרונות היא "חזרה" אלינו, אל חיק המשפחה, רגועה, מתעניינת באחרים, משתפת פעולה ברצון.
אני מאד שמחה עם ההתבגרות שלה, ועכשיו אופטימית יותר מתמיד לגבי העתיד.
יש תקווה ( לא רק בהנהלת הפורום
