רוצה לפתוח דיון על הנושא:

[ע ו ג י פ ל צ ת1]

רוצה לפתוח דיון על הנושא:

מה הניע אותך לנסוע לפולין? האם זה היה בגלל הרצון להעביר את המסר הלאה? האם זה בשביל לבלות עם החברים? האם זה היה מין מסע שורשים?

 

[SummerSpirit]

אמממ

אני חושבת שהייתי חייבת לראות מה הם עברו שם, לנסות להזדהות. לא הספיק לי רק לשבת כאן בארץ ולעמוד 2 דקות בשנה דום לזכרם.

 

[העצלנית]

אותי הניע בעיקר הרצון בידע

כבר כמה שנים התעניינתי מאוד בנושא השואה. אבל השתדלתי להתנתק מזה רגשית ולהסתכל על זה בעיקר מנקודת מבט היסטורית ממש פחדתי להתחבר כי אני בן אדם רגיש מאוד וכשמשהו משפיע עליי הוא משפיע חזק מאוד. מאז ומתמיד תכננתי לנסוע ולמרות שזה כמעט לא יצא (בגלל הכסף) היה חשוב מאוד גם לבית ספר (בית ספר קטן) שאני אסע כי המורה ידעה עד כמה אני מחוברת לנושא. והרצון לדעת נמהל ברצון לזכור ובצורך שהדחקתי שנים להתחבר. לראות ולהרגיש את המקום שבו נרצחו מליונים של יהודים רק בגלל היותם כאלה. ואלפי צוענים,והומאים ועוד רק בגלל שהם היו כאלה. אומנם אני לא שמעתי סיפורים, כי כל הסבים והסבתות שלי עלו לפני השואה אבל בני משפחתם נרצחו שם ובכל זאת זה לא עבר בסיפורים וכמעט לא דובר במשפחה. אין לי תשובה ממששית אני רק יודעת שתמיד התעניינתי בנושא ורציתי להתחבר, מאוד רציתי.

 

[ע ו ג י פ ל צ ת1]

עכשיו אני אגיד מה דעתי:

אני נסעתי בעיקר כדי לנסות להבין איך נרצחו שישה מיליון כלומר למה עשו את זה? איך הם חשבו על זה?. אני עדיין חמישה חודשים אחרי המסע לא מבינה מה הניע את הרוע האנושי לבצע דברים כאלה! והייתה עוד סיבה מרכזית סבא וסבתא שלי ניצולי שואה, וחלק מהמשפחה שלי נרצחה שמה!

 

[העצלנית]

אני לא חושבת שאפשר להבין

ולתפוס מה קרה שם. זה רוע ברמה שהוא לא נתפס וחבל שבעולם לא עושים כלום כיום כדי למנוע רצח עם שחוזר על עצמו שמקומות שונים שם הורגים אנשים כי הם לא כמוני (סודן). אין למידה של ההסטוריה

 

[Pukipsey007]

צודקת ../images/Emo45.gif..

אותי הניע בעיקר העניין בתקופה.. לא הספיקו לי ספרים וסרטים מדי פעם.. רציתי יותר. רציתי לראות, להריח..

 

[thunderstorm]

../images/Emo26.gif

אני נסעתי בעיקר בגלל שרציתי לדעת מה בעצם קרה. מבחינה היסטורית, ללמוד על העבר. זה נראה לי חשוב לנסוע לשם, ללמוד.

 

[the silence girl1]

אמ..

גם מסע שורשים וגם לראות ולדעת עוד יותר..

 

[•BluEyeS•]

מבחינתי...

אני מאוד מאוד מתעניינת בנושא, נורא חשוב לי לנסוע אני חושבת על זה מאז כיתה ז'. זה גם מסע שורשים, וגם לראות את הכל במו עייני...

 

[T00L]

אני חושבת שיש הרבה סיבות

קודם כל איזשהי סגירת מעגל (המשפחה משתיי הצדדים הייתה בשואה) דבר שני באמת לראות את המקומות האלה, מקומות היסטוריים, כדי שיהיה לי ידע מעבר למה שלומדים בשיעורי היסטוריה או רואים בסרטים. ובכנות גם אי אפשר להתעלם מהעבודה שמסע לחו"ל עם חברים גם מהווה איזשהו שיקול, אמנם קטן.. ברצון ליציאה.

 

[ToMeR Yea Yea]

זה בעיקר..

להגביר את המודעות + לזכור לתמיד ואח"כ להעביר הלאה ולהסיק מסקנות בסופו של דבר... אכן זה מעיין התודעות למקום העם היהודים והאסון שרחש את העולם ולזכור אותו.

 

[ToMeR Yea Yea]

אפשר גם להגיד דרך הספרות והטליווזיה

אבל זה לא עוזר, אם אתה לא עומד באושוויץ ומנסה לדמין את עצמך שאתה בתחילות שנות ה-40, ולנסות לדמיין את מחנה לודז' ואת בורות המוות זה לא יעזור, אבל חשוב לדעת וההכנה מאוד חשובה לצורך המסע.

 

[nofar 250]

אממ

בשבילי זה היה יותר מכל ה"להיות שם" ולהרגיש את זה כמה שיותר קרוב להריח ללכת איפה שהם הלכו למרות שכשאתה שם..אני לפחות לא הרגשתי את זה והחלום (אם אפשר לקרוא לזה ככה) הכי גדול שלי היה להיות באושוויץ כי לפני שנסעתי קראתי על זה המוון..והרגשתי שאני כבר מתפוצצת מהציפיה אני חושבת שסיבה העיקרית היא פשוט לראות הכל במציאות את התאי גזים והכל כי התוכניות של יום השואה לא הספיקו

 

[lorencz1]

אני נסעתי בעזרת תירוץ....

כאשר החלו המסעות לפולין כבר הייתי מורה בעל ותק של יותר מ0 שנים המלמד בין היתר גם את נושא השואה והגבורה בכל הרמות האפשריות. כבר אז הייתי גם חבר באירגון של "דור שני" שהוא אירגון של בני הניצולים עצמם. אז לא העזתי כלל לחשוב שאסע לפולין - נחרדתי לעצם המחשבה...ואז חברים שלי - מפקחים במנהל הנוער במחוז הצפון החלו לדבר על המסעות עמצם ולאט לאט התחלתי לסגל לעצמי את המחשבה שאני נוסע לפולין כחלק מתפקידי החינוכי - וכך עשיתי - בפעם הראשונה נסעתי עם תלמידים כמורה מלווה - כל הזמן העסקתי את עצמי עם התלמידים כדי לא לראות ולא להרגיש. זה לא כל כך הלך. כעבור שנה חזרתי לשם והפעם לבד . הבנתי למשל שאני לא יכול לתפוס, להבין או אפילו להסביר... אני יכול רק לזכור, לזכור את האנשים את הדמויות את הילדים את הזקנים את משפחתי הגדולה שלא הכרתי וחוץ מזה אני יכול להמשיך לבוא ולבקר אותם במקום זה. ומאז הגעתי עוד פעמים וכאילו אני מגיע לביקור בקברי אבות כנהוג אצל יהודים. ובכל פעם שאני בה - אני מביא משהו מהארץ וניח אותו בביתן יהודי הונגריה - כי משפחתי הייתה משם. אני מביא אבן שלקחתי מחוף הים, אני מביא פרח מהגינה שלי וככה זה - כך אני אגיע ואמשיך להגיע - כמו שיהודים נוהגים לבקר את מתיהם כדי שלא ישכחו...

 

[puah]

בעיקר מסע שורשים

את סבתא שלי והאחים שלה כבר אי אפשר לשאול הם נפטרו כולם אימי נולדה ב45 בסוף המלחמה והרגשנו כולנו שאם לא ניסע עכשיו לא יהיו עוד הזדמנויות מזל שנסענו- פגשנו אדם בן כמעט 90 צלול שסיפר לנו על סבא של אמא שלי שנפטר לאחר פוגרום שעשו בכפר שלו לפני המלחמה (תלשו את זקנו והוא נפטר מהזיהום) הוא סיפר לנו על סבתא של אמא שלי ביום האחרון שלה בכפר ביום שבו הגרמנים אספו את כל היהודים לכיכר הכפר ולקחו את כולם לאושוויץ ברגל סיפר על ההוצאה להורג שהיתה בכשנוב - והגרמנים הכריחו את העוברים והשבים והוא ביניהם לצפות בתליה של 6 יהודים בעלי מאפיה. סיפר על הדוד של אמא שלי שהסתתר - והוא טוען שידע אבל לא הסגיר אותו לגרמנים. חוויה קשה אבל חשובה מאוד המסע שלנו כלל גם ימים של טיול ונופש ולא רק מסע מחנות ובתי קברות.

 

[Silver Spiderweb]

נסעתי בעיקר כי היו לי רגשות אשם

אבא שלי ביקר בגרמניה, ובכלל קשה לו מאוד עם כל נושא השואה והוא לוקח את זה נורא ברצינות. אני תמיד עשיתי אותו הדבר, אבל בגלל שאמרו לי שזה נורא וכי אמרו לי שחייבים להיות עצובים ביום השואה ולזכור את היום הזה וכו'. אבל אף פעם לא הצלחתי להבין ממש מה הכוונה שלהם, ולכן יום השואה עבר לי דיי בקלות. היום, אחרי שהייתי שם, אני מבינה לגמרי למה התכוונו, וכל אזכור של נושא השואה גורם לי לגל רגשות והרבה מאוד דברים מזכירים לי את נושא השואה. רציתי להבין. והבנתי.