רוצה לקבל מכם צ'אפחה על השכם...
חייבת לספר לכם משהו. במסגרת פולניותי... הייתי שלשום בבוקר בקופת חולים לסידורים ביורוקרטיים. לפתע, עוד אני עומדת ליד דלפק המזכירות הרפואיות, נעמד לידי הגדול מכולם, המתוק מכולם, החננה, היורם, התרמח החמוד במראה החנוני, עודד קטאאאאאאאאש (דמיינו את רפי גינת צועק ברמקול של יד-אליהו: עודדדדדדדדדדד קאטאאאאאאאאאאאש...) בקיצור, סחבק לא התביישה, לכסנתי לו מבט כחול (זה בגלל העיניים, לא בגלל המחשבות...) ואמרתי לו: "עודד, זה יהיה חוצפה מצידי לבקש ממך חתימה?" והמתוקי ענה: "לא, אין בעיה, ברצון." ואז, תלשתי מידה של המזכירה הנדהמת שני דפים מפנקס המרשמים, והגשתי לו וביקשתי אחד בשביל המופנם העצוב הגדול של בעלי, והשני בשביל המופנם העצוב הצעיר של בעלי. יצאתי מבסוטה, ובפעם הבאה שיבואו, אתן להם. מיותר לציין שבעלי הגיב בהתרגשות רבה נוכח הג'סטה שעשיתי לשני החבר'ה שלא משתינים לעברי, אבל נראה, אולי מתישהו האגוזים יפוצחו. אינשששאלללהה!! יאללה, תביאו צ'אפחות, נו? אבל לא לשבור לי ת'גב, בחייאת.
חייבת לספר לכם משהו. במסגרת פולניותי... הייתי שלשום בבוקר בקופת חולים לסידורים ביורוקרטיים. לפתע, עוד אני עומדת ליד דלפק המזכירות הרפואיות, נעמד לידי הגדול מכולם, המתוק מכולם, החננה, היורם, התרמח החמוד במראה החנוני, עודד קטאאאאאאאאש (דמיינו את רפי גינת צועק ברמקול של יד-אליהו: עודדדדדדדדדדד קאטאאאאאאאאאאאש...) בקיצור, סחבק לא התביישה, לכסנתי לו מבט כחול (זה בגלל העיניים, לא בגלל המחשבות...) ואמרתי לו: "עודד, זה יהיה חוצפה מצידי לבקש ממך חתימה?" והמתוקי ענה: "לא, אין בעיה, ברצון." ואז, תלשתי מידה של המזכירה הנדהמת שני דפים מפנקס המרשמים, והגשתי לו וביקשתי אחד בשביל המופנם העצוב הגדול של בעלי, והשני בשביל המופנם העצוב הצעיר של בעלי. יצאתי מבסוטה, ובפעם הבאה שיבואו, אתן להם. מיותר לציין שבעלי הגיב בהתרגשות רבה נוכח הג'סטה שעשיתי לשני החבר'ה שלא משתינים לעברי, אבל נראה, אולי מתישהו האגוזים יפוצחו. אינשששאלללהה!! יאללה, תביאו צ'אפחות, נו? אבל לא לשבור לי ת'גב, בחייאת.
