רוצה לשמוע עצות.....וזה דחוף...
הסיפור שלי עם חמותי מתחיל לפני כשנתיים וחצי כשהכרתי את בעלי (אז חבר שלי). בקיצור, החמות הפולניה האולטימטיבית לא הקלה עליי והייתה מאוד חשדנית,ביקורתית וחודרנית. לא ניכנס לפרטים כי לא נסיים כ"כ מהר.... בקיצור, התחתנו לפני כשנה ובחודשים האחרונים היא מאוד מאוד משתדלת להיות נחמדה. קונה לנו דברים, פחות מחטטת, מזמינה אותי לבתי קפה ובכלל הרבה יותר נעים אצלם והייתי ממש מרוצה שחל בה השינוי הזה. (כי עברתי איתה סיפורים לא ממש נעימים) בקיצור, אחרי שהתקרבנו בזמן האחרון, היא מתקשרת אלי יום חמישי עצבנית וצעקנית ש"איך לא שמעה אותי מיום שני" (כלומר 3 ימים ויש לזכור שכל שישי בצהריים אנחנו אצלה) בקיצור, היא התחילה להשוות את עצמה לאמא שלי, ("את לא מתקשרת לאמא שלך כל יום??"- ממש חותפה לדעתי) והשוותה אותי לכלות של חברות שלה...ולחברה של הבן השני שלה שכל הזמן מתענינת. בקיצור, חטפתי שטיפה הגונה וכל הזמן אני נותנת לה חיזוקים חיוביים- שממש נעים לי אצלם, וחשבתי שהכל טוב ופשוט הייתי לחוצה השבוע בעבודה....ושאני אוהבת אותה והיא מתידה רק אומרת ש"יש בנות שהחמות אצלם יותר מהאמא..." וכו וכו. בקיצור, היא בכתה וצעקה ואני ניסיתי להסביר שאני מרגישה טוב ובסוף הסתיימה השיחה... סיפרתי לבעלי, גם היא התקשרה לספר לו והוא שאין לו ממש סבלנות אליה נפנף אותה ואמר לה "תתקשר את, אל תעשי חשבונות" ואז טלפן לאבא שלו ואמר לו שזה לא מקובל כל הקריזות האלה שלה (כי זו לא פעם ראשונה) הענין הוא שאין לי מושג אם אבא שלו אכן דיבר עם אמא שלו ואם פעם אחת אפשר לשים לזה סוף.... יום שישי-למחרת, הלכנו לארוחת צהריים כאילו כלום לא קרה.... השבועיים הקרובים בעלי במילואים ואני מתארת לעצמי שהיא תתקשר..... מה לעשות אני משתגעת... להבליג?? לא להתקשר?? להתקשר פעם בשבוע כדי לסמן וי?? אם אני לא אתקשר היא שוב תתקשר ותעשה מריבות ולא בא לי על הבלאגן הזה. מצב שני אני ממש לא רוצה להתקשר אליה. פעם בשבוע ביקור זה מספיק לי... מה עושים?? מאוד נפגעתי מהדיבור שלה ומזה שהיא אמרה לי שהיא "רק נותנת ונותנת ולא רואה כלום ממני".... עזרה בבקשה.....
הסיפור שלי עם חמותי מתחיל לפני כשנתיים וחצי כשהכרתי את בעלי (אז חבר שלי). בקיצור, החמות הפולניה האולטימטיבית לא הקלה עליי והייתה מאוד חשדנית,ביקורתית וחודרנית. לא ניכנס לפרטים כי לא נסיים כ"כ מהר.... בקיצור, התחתנו לפני כשנה ובחודשים האחרונים היא מאוד מאוד משתדלת להיות נחמדה. קונה לנו דברים, פחות מחטטת, מזמינה אותי לבתי קפה ובכלל הרבה יותר נעים אצלם והייתי ממש מרוצה שחל בה השינוי הזה. (כי עברתי איתה סיפורים לא ממש נעימים) בקיצור, אחרי שהתקרבנו בזמן האחרון, היא מתקשרת אלי יום חמישי עצבנית וצעקנית ש"איך לא שמעה אותי מיום שני" (כלומר 3 ימים ויש לזכור שכל שישי בצהריים אנחנו אצלה) בקיצור, היא התחילה להשוות את עצמה לאמא שלי, ("את לא מתקשרת לאמא שלך כל יום??"- ממש חותפה לדעתי) והשוותה אותי לכלות של חברות שלה...ולחברה של הבן השני שלה שכל הזמן מתענינת. בקיצור, חטפתי שטיפה הגונה וכל הזמן אני נותנת לה חיזוקים חיוביים- שממש נעים לי אצלם, וחשבתי שהכל טוב ופשוט הייתי לחוצה השבוע בעבודה....ושאני אוהבת אותה והיא מתידה רק אומרת ש"יש בנות שהחמות אצלם יותר מהאמא..." וכו וכו. בקיצור, היא בכתה וצעקה ואני ניסיתי להסביר שאני מרגישה טוב ובסוף הסתיימה השיחה... סיפרתי לבעלי, גם היא התקשרה לספר לו והוא שאין לו ממש סבלנות אליה נפנף אותה ואמר לה "תתקשר את, אל תעשי חשבונות" ואז טלפן לאבא שלו ואמר לו שזה לא מקובל כל הקריזות האלה שלה (כי זו לא פעם ראשונה) הענין הוא שאין לי מושג אם אבא שלו אכן דיבר עם אמא שלו ואם פעם אחת אפשר לשים לזה סוף.... יום שישי-למחרת, הלכנו לארוחת צהריים כאילו כלום לא קרה.... השבועיים הקרובים בעלי במילואים ואני מתארת לעצמי שהיא תתקשר..... מה לעשות אני משתגעת... להבליג?? לא להתקשר?? להתקשר פעם בשבוע כדי לסמן וי?? אם אני לא אתקשר היא שוב תתקשר ותעשה מריבות ולא בא לי על הבלאגן הזה. מצב שני אני ממש לא רוצה להתקשר אליה. פעם בשבוע ביקור זה מספיק לי... מה עושים?? מאוד נפגעתי מהדיבור שלה ומזה שהיא אמרה לי שהיא "רק נותנת ונותנת ולא רואה כלום ממני".... עזרה בבקשה.....
