רוצה לשפוך את הלב

[מישהי שאיכפת לה]

רוצה לשפוך את הלב../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

בס"ד חברים יקרים! מעולם לא חשבתי שאצטרך לחזור לכאן פעם נוספת לאחר מספר חודשים שלא כתבתי כאן, אבל אני מרגישה שאני חייבת לעשות את זה, ואני מרגישה שהבית הזה הוא הבמה המתאימה, אז ככה:ב-25/2/04 קיבלתי התקף פירכוסים, (למי שלא יודע או לא מכיר אותי מספיק אגיד שבנוסף ל-C.P. אני סובלת גם מפירכוסים).

וקשה לי עם הקטע הנפשי שההתמודדות איתו עוד לא הסתיימה, הקטע הפיזי כבר הסתיים, ומבחינה זו אני מרגישה מצויין. אתמול לאחר 12 ימי היעדרות סוף סוף חזרתי לעבודה בבית שלי, ולחממה בכלל, וקיבלתי תגובות מצויינות בפורום מכבי חיפה (בהנהלת פלאפון ירוק 2, ו-TakTik וגם מפורום חרדים (בהנהלת אריאלה ב. ואיש הרוח). שזו הזדמנות מצויינת להודות לכל האנשים הנפלאים שתמכו בי בפורומים ומחוצה להם, (הרשימה ארוכה מאוד, וסליחה אם אני לא מזכירה אף אחד מאותם אנשים נפלאים כי אני לא רוצה לשכוח אף אחד מהם). תודה גם לאפרת, נטע ורינת שתמכו בערוצים פרטיים, תודה לכן,

וברשותכם, אצרף בקובץ וורד את המגילה שכתבתי כשחזרתי, תודה רבה למי שקרא עד הסוף את המגילה הארוכה הזו, ואשמח לקבל תגובות, ליאת.

 

[sh53]

../images/Emo24.gif יהיה בסדר ../images/Emo24.gif

אני בטוחה שלאט לאט תחזרי לעצמך ובעזרת החברים הנפלאים והמקסימים של תפוז יהיה לך יותר קל עם זה

 

[מישהי שאיכפת לה]

sh53 יקרה../images/Emo24.gif

בס"ד תודה לך על תגובתך, ההתמודדות הנפשית נמשכת והיא בשיאה), היום למשל בכיתי הרבה, ליאת.

 

[sh53]

למה בכית? אפשר לעודד אותך? ../images/Emo140.gif

 

[מישהי שאיכפת לה]

sh53 יקרה../images/Emo24.gif

בס"ד בכיתי היום הרבה בגלל שאני 15 ימים לאחר התקף פירכוסים, ורק עכשיו אני מתחילה לראות את ההשלכות הנפשיות של העניין. אשמח לקבל ממך מסר אישי לעידוד, וכמובן מכל אחד שקורא את השירשור העצוב הזה. אני מרגישה שאני צריכה כל טיפת עידוד, וכל דבר קטן יעזור. זו לא פעם ראשונה שיש לי התקף פירכוסים, (כבר הפסקתי לספור כמה התקפים חטפתי מאז גיל 18), שזה הגיל שבו הופיעו אצלי ההתקפים לראשונה מאז גיל 4 שבו הם התחילו, ועשו הפסקה ארוכה של מספר שנים טובות. (סליחה חברים על הפירוט הקשה, פשוט אני מרגישה שאני צריכה לשפוך את הלב), וכאן זה המקום הכי טוב. sh53 יקרה, תודה על הנכונות לעזור, ברור שאפשר ורצוי לעודד אותי כשאני נמצאת במצבים הקשים האלה. לא יודעת איך לסיים את ההודעה הזו, מרגישה שאין לי כוחות לאחר כל האנרגיות שביזבזתי על הבכי שבכיתי היום, (בהערת ביניים אוסיף שיכולתי בקלות למלא את הכנרת עם כל הדמעות,

). כותבת לכם חברים את המגילה הזו בשעה מאוחרת של לילה, כשכל הזיכרונות מאותו ערב נורא של ה-25/2/2004 (התאריך שבו היה ההתקף), מכים בעוצמה, ואני לבד וקשה לי ורע לי וכואב לי ועצוב לי מאוד מאוד, מסיימת ברגשות כואבים קשים ועצובים, ליאת.

 

[קוקי על סוזוקי]

../images/Emo24.gif

גם אני פה,וקוראת...אפשר לעזור לך איכשהו?להקל עלייך?

 

[מישהי שאיכפת לה]

קוקי על סוזוקי יקרה../images/Emo24.gif

בס"ד את יכולה לעזור בזה שתשלחי אליי מסרים עם עידוד (וכאן חברים, אני לא מחפשת צומי), אלא מרגישה צורך בעידוד. המסרים האלה כמו גם תגובותיכם כאן בפמ"ת יקלו עליי מאוד, ליאת.