רוצה לשפוך את הלב

[חושבת חיובי 10]

רוצה לשפוך את הלב

שלום לכל ההורים המיוחדים..
בני בן ה-4 נמצא בגן עירייה לאחר שנתיים בגן פרטי. ילד מתוק, חכם, חייכן, ממושמע וחברותי. מתחילת השנה הגננת טענה שיש קושי באינטרקציות החברתיות שמובילות אותו לנהוג באלימות לעיתים, לפרק משחקים של ילדים אחרים, וכו..התייעצנו יחד עם פסיכו' הגן שנתנה לה כלים לעזור לו בהשתלבות. במקביל הסכמתי לתצפית בגן ואף לפנייה להתפתחות הילד. בשבועות האחרונים ובעודנו מחכים להתחיל אבחון, הודיעה הגננת שחל שיפור מאוד משמעותי בהתנהגותו בגן והוא משתדל מאוד ואף מקבל על כך מדבקות וחיזוקים חיוביים בגן ובבית. בני מציין בפניי שהיה רוצה יותר חברים ושאף אחד לא רוצה לשחק איתו..לפני מס' ימים פנתה אלי טלפונית אמא של ילדה שטוענת שהילדה מפחדת ללכת לגן כי בני הציק לה מס' פעמים.. לילדה יש קשיי הסתגלות וחרדתיות יתר וברור שהיא מקצינה ומגזימה אולי מקרה אחד או שניים שקרו בתחילת השנה, מה גם שהבן שלי בכלל לא מכיר אותה ולא משחק איתה, כך שבכל מקרה מדובר במשהו אקראי ולא מכוון... גם הגננת טוענת את זה.

הבעיה שלי היא שהבנתי שיש ריקושטים של הורים מולה לגביו. הוא כמובן כבר קוטלג כאלים כיאה להורים שרק מחפשים סנסציה על אחרים... אני רוצה לשמוע מהורים שהיו בסיטואציה דומה, האם כדאי לעשות משהו? האם לדרוש מהגננת להיות יותר אסרטיבית מול הורים שפונים אליה בנושא זה ריאלי?? מרגישה חשש אפילו להזמין אלינו ילדים מהגן אחה"צ, שמא יש עליו כבר עליהום מאחורי גבינו? האם אני סתם מגזימה וצריכה לזרום רגיל?

חשוב לי לציין אנחנו הורים שלא מתעלמים מבעיות ובטח לא מעודדים אלימות, אך יש בי כעס על כך שילד מתוק וטוב לא מצליח לקבל את המקום הראוי לו בגן... וסובל... הגן מכיל 35 ילדים על גננת וסייעת שגם ככה לא מצליחות להגיע לכולם...

תודה מראש למי שקרא ויתייחס...

 

[TikvaBonneh]

אכן, נראה שהוא סובל בגן

אני לא חושבת שילד בן ארבע עם קשיים באינטראקציות חברתיות יכול לשקם את הדימוי שלו בעיני הילדים וההורים ללא סיוע מאסיבי.
כפי שציינת, בגן 35 ילדים ושני אנשי צוות, והסיכוי שבנך יקבל את התמיכה והסיוע שהוא זקוק להם מהצוות במתכונת הנוכחית הינו זעום.
הבן שלכם מרגיש שאף אחד אינו רוצה לשחק איתו. זה בודאי גורם לו להרגיש בדידות וכאב, ולקשיים החברתיים שלו מתווספים כעת קשיים רגשיים, שמתגברים בכל יום בו הוא נשאר בסיטואציה הקשה הזו.
אני לא יודעת מה החלק של ההורים בכל הקשיים שנוצרו.
אני מניחה שהשיפור שהגננת מצביעה עליו הוא בהפחתת התנהגויות בעיתיות כמו אלימות ופרוק משחקים, אני לא יודעת עד כדי כמה הילד הצליח להפנים את הכלים להשתלבות שהפסיכולוגית נתנה לו.
נראה לי שדרך ארוכה לפניו עד להשתלבות חברתית בגן, ושיחה של הגננת עם כמה הורים לא באמת תוסיף תרומה משמעותית

 

[מפלצולית]

מסכימה עם תקווה...

אין ספק שהילד בודד בגן. החדשות הטובות שיש דרכים לעזור לו, אבל צריך שיתוף פעולה גדול מצד צוות הגן. כמה רעיונות, לא בטוחה שכולם מתאימים, אתם תוכלו לבחור:
* לקחת אותו לקבוצת כישורים חברתיים אחה"צ, הוא מעט צעיר אבל אני חושבת שיש קבוצות כבר לגיל הזה. זה יעשור לו להבין איך לשחק עם ילדים אחרים וגם אולי יצליח לרכוש שם חברים שאיתם יוכל להפגש אחה"צ.
* לבקש מהגננת להתערב יותר, זה בעייתית כי גם הגננת הכי טובה תתקשה כשהיא צריכה לטפך ב- 35 ילדים. לדעתי הלא מקצועית, היה הכי טוב אם אפשר לאפשר משחק של בנך עם עוד ילד או שניים מכמסימום. אפשר להכניס את הילדים לגן בעוד שאר הילדים בחצר. השאלה אם הגננת תאפשר זאת.
* תנסו להבין מהגננת מי מהילדים מתאים למשחק משותף עם בנך ותנסו לצור קשר עם הילדים האלו. תזמינו ילד אחד אחה"צ, תהיו מעורבים במהלך כל המפגש ותדאגו שלאורח יהיה מאוד כיף כך שירצה לחזור אליכם. תכינו מראש רשימה של פעילויות שאתם חושבים שיוכלו להתאים למפגש וממש תקחו חלק פעיל במפגש כך שהוא בטוח יצליח: מזרון גדול לקפוץ ולהתגלגל, להכין פיצה ביחד, להכין עוגה ביחד ולקשט בסוכריות ועוד ועוד. אם יש משחק שאתם יודעים שהילדים מאוד אוהבים (רק תדאגו שהם יחלקו אותו). חשוב לעשות שיחת הכנה לבינכם ולהסביר לו שאנחנו מתייחסים יפה לאורחים ולכן הם הקובעים מה תהיה הפעילות. לאט לאט יבנו חברויות. זה עבודה של ממש ולא יקח שבוע או שבועיים, אלא כמה חודשים אבל זה יקרה

 

[yuliyuli1]

בגילאים האלה אין קבוצות חברתיות

אפילו בגיל 5 לא פשוט למצוא, ובכל מקרה הקבוצות האלה לא יעילות כמו טיפול של משלבת + מנחת שילוב בגן.
אני לא חושבת שיש איזשהו פיתרון חוץ ממשלבת.

 

[שוקולד כחול]

אולי אני אישמע פזיזה

&nbsp
ואני רוצה להדגיש שבאופן כללי אני לא תומכת בפתרון הזה, אבל במקרה הספציפי הזה כן הייתי שוקלת מעבר גן. לפחות לפי התיאור שלך הוא כבר "שרוף" בעיני ההורים בגן, כך שאת קצת מוגבלת בתמיכה אחה"צ, בגן הרוח אולי דומה, אולי הילדים שמעו פה ושם מהוריהם אמירה שלילית על בנך (הכל השערות שלי ואני מקווה מאוד שלא כך המצב). גם הגננת ממה שנשמע לא ממש יודעת מה לעשות.
לפי איך שאת נשמעת, מדובר בילד טוב ממשפחה טובה, הוא בסה"כ בן ארבע ולא מגיע לו לחוות כ"כ הרבה שליליות, תסכולים ובדידות. מגיעה לו סביבה יותר תומכת ואוהדת.
אני באופן אישי חושבת שקבוצה חברתית אחה"צ זה מוקדם מדי להבנה שלו. הייתי לוקחת אותו לתיראפיה בתחום שהוא אוהב (ציור/ בע"ח/ משחק) זה טיפול רגשי רק הילד ומטפלת שבו הוא יוכל באמצעות כלי שהוא אוהב ונוח לו, לבטא את עצמו.
במקביל הייתי בודקת אופציה להעברה לגן אחר, בודקת איזו גננת באיזור היא מספיק מקצועית כדי לטפל בילד בצורה הטובה ביותר, משתפת אותה בהיסטוריה, מציעה לה שיתוף פעולה ותפעלו יחד לחוויה מתקנת.
מקווה שהמצב ישתנה ושיתפר בשבילכם!

 

[yuliyuli1]

הוא מאובחן?

אם יש לו איבחון של ASD, למה אין לו משלבת?
ואם אין - איבחון, הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשבילו זה לאבחן כמה שיותר ולהשיג לו משלבת (אפשר גם סמויה).

אנחנו היינו במצב די דומה כשנכנסנו לגן עיריה (טרום חובה): פתאום התחילו בעיות חברתיות. אם לא היינו מאבחנים ומכניסים משלבת מצבו החברתי היה ממשיך להדרדר, ומרגע שהכנסנו משלבת (פרטית וסמויה, שקיבלה הנחיה ממנתחת התנהגות פרטית) המצב השתפר לאין ערוך.