mother cat
New member
רוצה לשתף אתכם בחוויה טובה
השבוע בעלי ואני בחופש - יש הדממה בחברה בה אנחנו עובדים. בניגוד לשנים קודמות בהם נסענו לחופשה בזמן הזה, מה שבדרך כלל היה סיוט שכלל הרבה מריבות, הרבה בכי, ובזבוז כסף גדול, השנה החלטנו להשאר בבית ולעשות כל יום פעילות אחרת. היומיים הראשונים היו סיוט ואחסוך מכם את הפרטים. היום הלכנו על משהו שונה לחלוטין - בעקבות המלצה שקיבלתי בפורום אחר, החלטנו ללכת לבית התפוצות לפעילות "מיצב משפחתי" בהשראת חנוך פיבן.
אז מה זה המיצב המשפחתי הזה? חנוך פיבן הוא אומן שעושה דיוקנות מחפצים שונים - רואים תמונות שלו לפעמים בעיתונים, ספציפית אני זוכרת שראיתי את הדיוקנות של של אביב גפן (עם בקבוק קטשופ בתור פה) ושל רפי גינת. בבית התפוצות יש כרגע מיזם שלו - משפחות מגיעות ותמורת סכום סמלי משתתפות. כל משפחה מכינה דיוקן משפחתי מכל מיני חפצים שיש במקום. כשהדיוקן מוכן הם מצלמים אותו - המשפחה מקבלת תמונה למזכרת, והם מכינים תמונות קטנות - הם קוראים להם פיקסלים - שבעזרתם בסופו של דבר יכין חנוך פיבן ציור קיר ענקי - כך שכל המשפחות בעצם תורמות למשהו אחד גדול.
אז בהתחלה כשבעלי הודיע לילדים שהולכים הם קצת קטרו (בעיקר הילדה) ולבסוף אמרו ש"אם זה נורא חשוב לכם אז נבוא". מה זה חשוב לי???? לא כי אני ממש רוצה להכין תמונה - אני לא בדיוק אדם יצירתי. אבל רציתי משהו לשבור את רצף הפארקי מים, לונה פרקים, וכו', ורציתי משהו שדורש מהם גם - לחשוב, לעשות, לא רק להושיט יד ולבקש כסף.... ואתם יודעים מה? היה ממש ממש מוצלח.
נתחיל מזה שהילדים קמו בבוקר והגענו רק ב-10 דקות איחור (צריך להזמין מקומות מראש לשעה מסויימת) - שזה הישג לא קטן במשפחה שלי. ואחרי שראינו סרטון של חנוך פיבן וקיבלנו הסבר - כולם שיתפו פעולה! אספנו חפצים, סידרנו אותם על הלוח שלנו, הזזנו, התווכחנו קצת, שינינו - חוץ מהחתלתול שהיה בעיקר עסוק בלהעיף חפצים ולנסות לגזור דברים עם מספרים (טוב, הוא עוד קצת קטן לזה) - כולנו עבדנו ביחד! התרשמתי גם מהעובדה שהילדים יכלו במסגרת הדיוקן לצחוק על עצמן - שמנו סכו"ם מפלסטיק שמסמל את העובדה שאני נאבקת ללמד אותם לאכול עם סכין ומזלג.... שמנו מסרק וקליפס לשיער כי הילדה מבלה שעות בסידור שיער (גם את השיער בדיוקאן היא סדרה בקפידה....), כל אחד קיבל פקק של המשקה האהוב עליו - והגדול אמר שהוא בחר בקולה לא רק כי זה מה שהוא שותה אלא כי זה מסמל את האהבה שלו לג'נק פוד בכללי... בקיצור, הם יודעים גם לא לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות...
בשלב כלשהו חנוך עצמו עבר בחדר והסתכל מה כל משפחה עושה - כשהגיע אלינו שאלתי אותו אם אנחנו עושים בסדר והוא אמר "אתם עושים מצויין - אתם מנהלים דיון" - המשפט נחרט לי בראש. אני חושבת שזו פעם ראשונה שכולנו ניהלנו דיון, תרבותי, בלי צעקות, החלפנו דעות, התעקשנו קצת, ויתרנו קצת, והצלחנו לעשות משהו ביחד - כמשפחה!
ובסוף - כולם הסכימו שהיה כיף וכלם מרוצים מהדיוקן שלנו.
התמונה כרגע מונחת על שדיה שלי, אבל אני מתכוונת למסגר אותה ולתלות אותה בבית - משהו שיזכיר לי, ואני אשתמש בו להזכיר לכולם, שאנחנו מסוגלים עבוד ביחד, ושזה בעצם כיף!
זהו, רציתי נורא לשתף במשהו חיובי - לתת קצת תקווה אחרי הרבה הודעות של אנשים במצוקה שהיו פה בזמן האחרון, וגם לתת המלצה אם אתם מחפשים דרך להעביר קצת זמן עם הילדים - שלכם, החורגים, או ווטאבר...
השבוע בעלי ואני בחופש - יש הדממה בחברה בה אנחנו עובדים. בניגוד לשנים קודמות בהם נסענו לחופשה בזמן הזה, מה שבדרך כלל היה סיוט שכלל הרבה מריבות, הרבה בכי, ובזבוז כסף גדול, השנה החלטנו להשאר בבית ולעשות כל יום פעילות אחרת. היומיים הראשונים היו סיוט ואחסוך מכם את הפרטים. היום הלכנו על משהו שונה לחלוטין - בעקבות המלצה שקיבלתי בפורום אחר, החלטנו ללכת לבית התפוצות לפעילות "מיצב משפחתי" בהשראת חנוך פיבן.
אז מה זה המיצב המשפחתי הזה? חנוך פיבן הוא אומן שעושה דיוקנות מחפצים שונים - רואים תמונות שלו לפעמים בעיתונים, ספציפית אני זוכרת שראיתי את הדיוקנות של של אביב גפן (עם בקבוק קטשופ בתור פה) ושל רפי גינת. בבית התפוצות יש כרגע מיזם שלו - משפחות מגיעות ותמורת סכום סמלי משתתפות. כל משפחה מכינה דיוקן משפחתי מכל מיני חפצים שיש במקום. כשהדיוקן מוכן הם מצלמים אותו - המשפחה מקבלת תמונה למזכרת, והם מכינים תמונות קטנות - הם קוראים להם פיקסלים - שבעזרתם בסופו של דבר יכין חנוך פיבן ציור קיר ענקי - כך שכל המשפחות בעצם תורמות למשהו אחד גדול.
אז בהתחלה כשבעלי הודיע לילדים שהולכים הם קצת קטרו (בעיקר הילדה) ולבסוף אמרו ש"אם זה נורא חשוב לכם אז נבוא". מה זה חשוב לי???? לא כי אני ממש רוצה להכין תמונה - אני לא בדיוק אדם יצירתי. אבל רציתי משהו לשבור את רצף הפארקי מים, לונה פרקים, וכו', ורציתי משהו שדורש מהם גם - לחשוב, לעשות, לא רק להושיט יד ולבקש כסף.... ואתם יודעים מה? היה ממש ממש מוצלח.
נתחיל מזה שהילדים קמו בבוקר והגענו רק ב-10 דקות איחור (צריך להזמין מקומות מראש לשעה מסויימת) - שזה הישג לא קטן במשפחה שלי. ואחרי שראינו סרטון של חנוך פיבן וקיבלנו הסבר - כולם שיתפו פעולה! אספנו חפצים, סידרנו אותם על הלוח שלנו, הזזנו, התווכחנו קצת, שינינו - חוץ מהחתלתול שהיה בעיקר עסוק בלהעיף חפצים ולנסות לגזור דברים עם מספרים (טוב, הוא עוד קצת קטן לזה) - כולנו עבדנו ביחד! התרשמתי גם מהעובדה שהילדים יכלו במסגרת הדיוקן לצחוק על עצמן - שמנו סכו"ם מפלסטיק שמסמל את העובדה שאני נאבקת ללמד אותם לאכול עם סכין ומזלג.... שמנו מסרק וקליפס לשיער כי הילדה מבלה שעות בסידור שיער (גם את השיער בדיוקאן היא סדרה בקפידה....), כל אחד קיבל פקק של המשקה האהוב עליו - והגדול אמר שהוא בחר בקולה לא רק כי זה מה שהוא שותה אלא כי זה מסמל את האהבה שלו לג'נק פוד בכללי... בקיצור, הם יודעים גם לא לקחת את עצמם יותר מדי ברצינות...
בשלב כלשהו חנוך עצמו עבר בחדר והסתכל מה כל משפחה עושה - כשהגיע אלינו שאלתי אותו אם אנחנו עושים בסדר והוא אמר "אתם עושים מצויין - אתם מנהלים דיון" - המשפט נחרט לי בראש. אני חושבת שזו פעם ראשונה שכולנו ניהלנו דיון, תרבותי, בלי צעקות, החלפנו דעות, התעקשנו קצת, ויתרנו קצת, והצלחנו לעשות משהו ביחד - כמשפחה!
התמונה כרגע מונחת על שדיה שלי, אבל אני מתכוונת למסגר אותה ולתלות אותה בבית - משהו שיזכיר לי, ואני אשתמש בו להזכיר לכולם, שאנחנו מסוגלים עבוד ביחד, ושזה בעצם כיף!
זהו, רציתי נורא לשתף במשהו חיובי - לתת קצת תקווה אחרי הרבה הודעות של אנשים במצוקה שהיו פה בזמן האחרון, וגם לתת המלצה אם אתם מחפשים דרך להעביר קצת זמן עם הילדים - שלכם, החורגים, או ווטאבר...
