רוצה לשתף אתכם../images/Emo63.gif
קראתי ספר מקסים. רומן על אהבה חברות ונאמנות. כל מי שאהבה את "הלוחש לסוסים" מוזמנת לקרוא את הספר החדש של ניקולס אוונס, "בלב האש". בספר קראתי שיר אהבה. אחד מהיפים. "הולך בתוכך" " אם משנינו אהיה ראשון למות, אל תיתני לצער להחשיך את שמייך. היי אמיצה אך צנועה באבלך. חל שינוי אך לא עזבתי. כי כמו שהמוות הוא חלק מהחיים, המתים חיים לנצח באנשים שנותרו. וכל האוצרות שאספנו במסענו, הרגעים שחלקנו, המיסתורין שחקרנו, נדבכי האינטימיות שבנינו ואצרנו, הדברים שגרמו לנו לצחוק או לבכות או לשיר, השמחה בשלג המואר בשמש או בהנץ האביב, השפה ללא מילים של מבט ומגע, הידיעה, כל נתינה וכל קבלה, אין אלה פרחים שנובלים, ולא עצים שנופלים ומתפוררים, אין אלה אבנים, כי אפילו אבן לא תעמוד ברוח ובגשם ופסגות הרים רמים יישחקו לחול. מה שהיינו כאלה אנחנו. מה שהיה לנו, יש לנו. עבר מאוחד, הווה שאינו כלה. וכשתלכי ביער בו הלכנו יחד ותחפשי לשווא את צילי על הגדה לצדך או תעצרי במקום שתמיד עצרנו למעלה על הגבעה להשקיף על הארץ, וכשתראי משהו, וכהרגלך תושיטי ידך אל ידי, ומשלא תמצאי דבר, ותרגישי איך הצער מתגנב אלייך, עמדי. עצמי את עינייך. נשמי. הקשיבי לקול צעדי בליבך. לא הלכתי אני הולך בתוכך." אני אהבתי.
קראתי ספר מקסים. רומן על אהבה חברות ונאמנות. כל מי שאהבה את "הלוחש לסוסים" מוזמנת לקרוא את הספר החדש של ניקולס אוונס, "בלב האש". בספר קראתי שיר אהבה. אחד מהיפים. "הולך בתוכך" " אם משנינו אהיה ראשון למות, אל תיתני לצער להחשיך את שמייך. היי אמיצה אך צנועה באבלך. חל שינוי אך לא עזבתי. כי כמו שהמוות הוא חלק מהחיים, המתים חיים לנצח באנשים שנותרו. וכל האוצרות שאספנו במסענו, הרגעים שחלקנו, המיסתורין שחקרנו, נדבכי האינטימיות שבנינו ואצרנו, הדברים שגרמו לנו לצחוק או לבכות או לשיר, השמחה בשלג המואר בשמש או בהנץ האביב, השפה ללא מילים של מבט ומגע, הידיעה, כל נתינה וכל קבלה, אין אלה פרחים שנובלים, ולא עצים שנופלים ומתפוררים, אין אלה אבנים, כי אפילו אבן לא תעמוד ברוח ובגשם ופסגות הרים רמים יישחקו לחול. מה שהיינו כאלה אנחנו. מה שהיה לנו, יש לנו. עבר מאוחד, הווה שאינו כלה. וכשתלכי ביער בו הלכנו יחד ותחפשי לשווא את צילי על הגדה לצדך או תעצרי במקום שתמיד עצרנו למעלה על הגבעה להשקיף על הארץ, וכשתראי משהו, וכהרגלך תושיטי ידך אל ידי, ומשלא תמצאי דבר, ותרגישי איך הצער מתגנב אלייך, עמדי. עצמי את עינייך. נשמי. הקשיבי לקול צעדי בליבך. לא הלכתי אני הולך בתוכך." אני אהבתי.