שלומו טוב, תודה
יש לו צמיחה של חיידק בריאות, כבר פעם שלישית בתקופה ממש קצרה.
מרגיז איך כל פעם שאנחנו כבר חושבים ש"הנה אנחנו כבר כמו כולם" ובטוחים שבעוד שניה לא נראה יותר את ביה"ח, פרט לביקורת שנתית, אז מקבלים תזכורת שאנחנו לא כמו כולם.
לפני יומיים, בשעות הערב, נוגעת בו, 40.5 חום, חוככת בדעתי מה לעשות, אחרי הכל, עברו שנה ו3 חודשים אחרי ההשתלה, היום בדיוק פםורסמה הכתבה, הכל כל כך ורוד ובריא, אולי נחכה לבוקר, נעשה קומפרסים קרים, יהיה בסדר.
משהו בי אמר שזה אל נכון להיות שאננה, למרות שרציתי נורא להשאר איתו בבית, כמו עם כל ילד אחר, התקשרתי לחברה, אמא של מושתל, "מתקדם" מאיתנו, שאלתי אותה עד איזה שלב היא היתה הולכת למיון על חום, ענתה לי "מה זה עד איזה שלב? עדיין!!!" ולא השאירה מקום לשיקול דעת.
טלפון לרופאה ממלקת השתלות, שגם היא לא השאירה לי מקום לשיקול דעת, והופ למיון.
שם נפלנו על רופא מקפיד אקסטרה אקסטרה.
חשש לדלקת קרום המוח (אני ידעתי שזה לא זה מההחלה, אמא תמיד יודעת לפםני כולם), הכנות לניקור מותני, אבל לשמחתי, שכנעתי אותם לחכות קצת עם זה, לתת מנה של אנטיביוטיקה ונוזלים, ולראות איך מתפתח, וכך נעשה, ואז הסימפטומים נרגעו, והחשד הנ"ל ירד מהשולחן, ועברנו לטיפול רגיל, 3 ימי רוצפים לוריד, צילום ראות (אלוהים כמה קרינה הילד הזה סופג), ונקווה לטוב.
מתיש.
רעיונות לחיזוק המערכת החיסונית?