רוצה לשתף אתכם:
אני כמעט חדשיים לאחר הניתוח (lap-band), יכולה לאכול כמעת הכל, והכמויות בהחלט גדלו. זה דוקא מתאים לי - אני מעדיפה להתמודד עם הגבלה קטנה ושומרת את נשק ההצרה למקרה שאאבד שליטה. אבל... לאחרונה מצאתי את עצמי פה ושם אוכלת ללא תכנית, אוכלת - ורק אחר כך חושבת אם זה היה בסדר... ולא תמיד זה היה בסדר... אז החלטתי להעזר בעיצה שנתתי לאחרונה לאורית: כאשר מגיעה שעת הארוחה היא צריכה להיות מוכנה, או לפחות מתוכננת היטב - כדי שלא אוכל בלי מחשבה. לכן חזרתי אל מחברת הרישום (אני נעזרת בה בחדשים האחרונים לסרוגין), ואני מתכננת ורושמת בכל יום בפרוטרוט את התפריט של מחר. אני גם מדווחת (לעצמי) בכתב על הביצוע, שינויים אם היו, תחושות ובעיות. תשמעו - הופתעתי בעצמי עד כמה זה עוזר לי. מייד חזרתי לתלם. מסקנה: התחזקה התחושה שלי שבמלחמה הזאת אני אנצח, וכל בעיה שתתעורר - אמצא לה פתרון. שלומית.
אני כמעט חדשיים לאחר הניתוח (lap-band), יכולה לאכול כמעת הכל, והכמויות בהחלט גדלו. זה דוקא מתאים לי - אני מעדיפה להתמודד עם הגבלה קטנה ושומרת את נשק ההצרה למקרה שאאבד שליטה. אבל... לאחרונה מצאתי את עצמי פה ושם אוכלת ללא תכנית, אוכלת - ורק אחר כך חושבת אם זה היה בסדר... ולא תמיד זה היה בסדר... אז החלטתי להעזר בעיצה שנתתי לאחרונה לאורית: כאשר מגיעה שעת הארוחה היא צריכה להיות מוכנה, או לפחות מתוכננת היטב - כדי שלא אוכל בלי מחשבה. לכן חזרתי אל מחברת הרישום (אני נעזרת בה בחדשים האחרונים לסרוגין), ואני מתכננת ורושמת בכל יום בפרוטרוט את התפריט של מחר. אני גם מדווחת (לעצמי) בכתב על הביצוע, שינויים אם היו, תחושות ובעיות. תשמעו - הופתעתי בעצמי עד כמה זה עוזר לי. מייד חזרתי לתלם. מסקנה: התחזקה התחושה שלי שבמלחמה הזאת אני אנצח, וכל בעיה שתתעורר - אמצא לה פתרון. שלומית.