רוצה לשתף אתכן במשהו ../images/Emo176.gif
התחלתי את ההריון עם עודף של 15 קילו ועליתי בהריון 20 קילו. כשילדתי הרגשתי ממש שמנה והייתי ממש שמנה. בנוסף לדיכאון אחרי לידה לא רציתי להסתכל על עצמי אפילו במראה. לא יכולתי. נגעלתי ממש. לא רציתי להצטלם בשום אופן, וכל הזמן אמרתי לעצמי - איך דביר יכול לאהוב אמא שמנה כמוני?
. כשדביר היה בן 7 חודשים החלטתי שאני עושה משהו עם עצמי והתחלתי דיאטה של שומרי משקל (לבד בלי התמיכה) ועשיתי אירובי יום יום 40 דקות. ירדתי מאז 18 קילו, ומה שהכי חשוב מעבר למשקל זה שהגוף התעצב ואני עכשיו לובשת בגדים שלבשתי לפני ההריון. היום יצאתי מהעבודה לרגע למכולת וכמעט כל מכונית שניה שנהג בה בחור - הבחור סובב אחרי מבט ופעמיים צפרו לי. הייתי בשוק. אף אחד לא הסתכל עלי עד עכשיו. הרי איך יסתכלו? דובה שכמוני? אבל אני מרגישה יותר טוב עם עצמי, התחלתי עבודה חדשה, אני יוצאת מהבית, צבעתי את השיער, אני מתאפרת, מתגנדרת.... כנראה שהכל קשור להרגשה הפנימית. תאמינו בעצמכן. יאמינו בכן. זהו רק רציתי לשתף. לתת תקווה למי שבתחילת הדרך. תודה על ההקשבה.
התחלתי את ההריון עם עודף של 15 קילו ועליתי בהריון 20 קילו. כשילדתי הרגשתי ממש שמנה והייתי ממש שמנה. בנוסף לדיכאון אחרי לידה לא רציתי להסתכל על עצמי אפילו במראה. לא יכולתי. נגעלתי ממש. לא רציתי להצטלם בשום אופן, וכל הזמן אמרתי לעצמי - איך דביר יכול לאהוב אמא שמנה כמוני?