רוצה לשתף בכתבה מענינת שקראתי
היום קראתי כתבה שממש דיברה אלי ויצרה לי חיבור ישיר בין אימון לחיים היום יומיים שלנו מומלץ בחום
כשהילד שלך עושה לך דווקא / תמי זיייף אחד הדברים החשובים ביותר בגידול הילד היא העצמתו, אז איך קורה שבשלב כלשהו בעיקר עם היכנסו לגיל ההתבגרות, אנו שוכחים מהעניין לגמרי ולעתים אף מוצאים את עצמנו בתוך קרב סוער. לתמי זייף יש כמה תובנות בעניין... העצמה הינו תהליך שתוצאתו יחסית. התהליך מתרחש בין אדם או קבוצת אנשים, לבין אדם אחר, כמו בין הורים לבן או בת, מורה לתלמיד מטפל ומטופל ועוד. בתהליך, בעל העוצמה יוזם ומוביל לשנוי יחסי, המקנה יתר עוצמה לחסר העוצמה. תוצאת התהליך תגרום לשנוי בתפקוד האחר בתחומי החיים השונים, הפיכה לפחות תלותי, פיתוח העצמאות ותחושה של יותר עוצמה. כמו כן יחול שנוי במערכת היחסים ובאינטראקציה בין המעצים למועצם. נושא העצמה לקוח מתחום האימון. כשקיים עימות בין הורים לילדים בגיל ההתבגרות מתבצרים ההורים בעניין הכבוד העצמי שלהם, האגו והפרדיגמות שלהם. ברוב המקרים מבלי משים. כדי לשנות מצבים מסוימים על ההורים לשנות קודם כל את עצמם וכדי לשנות את עצמם עליהם לשנות את תפיסותיהם. לא פעם אנחנו, הורים לילדים מתבגרים, לא מבינים מדוע הילדים שלנו עושים לנו דווקא. במצבים רבים בחיים נוצרת תקשורת לא ברורה עם הילדים. אנחנו, ההורים, פועלים על פי ההיגיון הבריא שלנן לגבי הילד שלנו, אותו אנו מכירים כבר כ-14 שנים, והילד מגיב בצורה בלתי צפויה, שמוציאה אותנו מדעתנו. נשאלת השאלה – למה זה קורה בגיל ההתבגרות? פסיכולוגים ויועצים חינוכיים יתנו אולי תשובות הקשורות בנערים ובנערות. אני טוענת שהמפתח בידנו, ההורים. הכל עניין של גישה. גילה בת ה-15 חזרה מהטיול השנתי שמחה ועייפה, כשתיקה מלא בכביסה מלוכלכת, כריכים ישנים מעלים עובש וממתקים עזובים שלא נאכלו. אמה ביקשה ממנה לפרק את התיק המלא ולסדרו. גילה, שהיתה במצב רוח מרומם, אולם עייפה מכדי לסדר את חפציה, לא הגיבה לבקשותיה החוזרות והנשנות של אמה הזועפת. כעבור 3 ימים ביקשה גילה לקנות ספר חדש בשבוע הספר העברי, וניגשה לאמה לבקש כסף עבור הספר. גילה הייתה בטוחה שתקבל את הכסף מייד, שכן איזה הורה לא רוצה שהילד שלו יקרא? אלא שלמרבה הפלא, אמה הגיבה בכעס ואמרה: "כבר 3 ימים עומד פה תיק באמצע החדר ולא פורק. אי לכך את לא מקבלת שום כסף, ואפילו לא עבור קניית ספר. תגובתה המיידית של גילה הייתה כעס והתכנסות. היא יצאה מהבית מבלי לדבר עם אמה. בטוחה אני שרוב ההורים שלהם ילדים מתבגרים יגיבו בהרמת גבה: 'מה לא בסדר? גם אני הייתי נוהג/ת כך'. והשאלה הנשאלת היא, מה מתחולל במוחה של גילה? מה היא הרגישה כשאמה יצרה קשר בין אי סידור התיק ובין נתינת הכסף למטרה חשובה כמו קניית ספר? אפשר להניח שיש פה היסטוריה ארוכה של התחשבנות בין האם לבתה. השאלה הנשאלת מופנית אלינו ההורים – מה הקשר בין שני המקרים הללו? בהגיון שלנו יש קשר, אולם בהגיון של בני הנוער אין. הם מאד נפגעים במצבים כגון אלה, הם מרגישים חלשים, הם חשים שנלקחת מהם חירותם. עלינו, ההורים, לשנות את הגישה אליהם. במקרה הזה, אפשר היה להסביר לגילה מדוע חשוב לסדר את התיק, לתת לה את האפשרות לסדר, לתת לה את הכסף ולומר – 'אני נותנת לך את הכסף לרכוש את הספר ואני סומכת עליך שתמצאי את הזמן לסדר את התיק.' גילה היתה מסדרת את התיק לבטח תוך יום יומיים. נקיטת גישה כזו מצד ההורים, מעצימה את בני הנוער ולא מחלישה אותם. בגיל ההתבגרות חשוב ביותר להעצים את ילדינו. עלינו רק לשנות את הגישה וראה זה פלא, התנהגות ילדינו תשתנה. ע"י אימון להורים של מתבגרים אפשר לסייע להורים לשנות את התנהגותם כלפי ילדיהם. אין צורך ללכת לטפול פסיכולוגי, שכן יש פה עניין של ראיה, גישה, אמונה ובדיקת ערכים. בכוחם של ההורים להניע את בני הנעורים להתנהגות הולמת, ליצור תקשורת ברורה ומעצימה ואווירה הרבה יותר נעימה בבית. כך, אנחנו, ההורים, נחיה בשקט ובשלום עם ילדינו בתקופה זו של סערה בגיל הבלתי רגיל. תמי זייף מאמנת אישית להורים של מתבגרים ויועצת חינוכית. [email protected]
היום קראתי כתבה שממש דיברה אלי ויצרה לי חיבור ישיר בין אימון לחיים היום יומיים שלנו מומלץ בחום
כשהילד שלך עושה לך דווקא / תמי זיייף אחד הדברים החשובים ביותר בגידול הילד היא העצמתו, אז איך קורה שבשלב כלשהו בעיקר עם היכנסו לגיל ההתבגרות, אנו שוכחים מהעניין לגמרי ולעתים אף מוצאים את עצמנו בתוך קרב סוער. לתמי זייף יש כמה תובנות בעניין... העצמה הינו תהליך שתוצאתו יחסית. התהליך מתרחש בין אדם או קבוצת אנשים, לבין אדם אחר, כמו בין הורים לבן או בת, מורה לתלמיד מטפל ומטופל ועוד. בתהליך, בעל העוצמה יוזם ומוביל לשנוי יחסי, המקנה יתר עוצמה לחסר העוצמה. תוצאת התהליך תגרום לשנוי בתפקוד האחר בתחומי החיים השונים, הפיכה לפחות תלותי, פיתוח העצמאות ותחושה של יותר עוצמה. כמו כן יחול שנוי במערכת היחסים ובאינטראקציה בין המעצים למועצם. נושא העצמה לקוח מתחום האימון. כשקיים עימות בין הורים לילדים בגיל ההתבגרות מתבצרים ההורים בעניין הכבוד העצמי שלהם, האגו והפרדיגמות שלהם. ברוב המקרים מבלי משים. כדי לשנות מצבים מסוימים על ההורים לשנות קודם כל את עצמם וכדי לשנות את עצמם עליהם לשנות את תפיסותיהם. לא פעם אנחנו, הורים לילדים מתבגרים, לא מבינים מדוע הילדים שלנו עושים לנו דווקא. במצבים רבים בחיים נוצרת תקשורת לא ברורה עם הילדים. אנחנו, ההורים, פועלים על פי ההיגיון הבריא שלנן לגבי הילד שלנו, אותו אנו מכירים כבר כ-14 שנים, והילד מגיב בצורה בלתי צפויה, שמוציאה אותנו מדעתנו. נשאלת השאלה – למה זה קורה בגיל ההתבגרות? פסיכולוגים ויועצים חינוכיים יתנו אולי תשובות הקשורות בנערים ובנערות. אני טוענת שהמפתח בידנו, ההורים. הכל עניין של גישה. גילה בת ה-15 חזרה מהטיול השנתי שמחה ועייפה, כשתיקה מלא בכביסה מלוכלכת, כריכים ישנים מעלים עובש וממתקים עזובים שלא נאכלו. אמה ביקשה ממנה לפרק את התיק המלא ולסדרו. גילה, שהיתה במצב רוח מרומם, אולם עייפה מכדי לסדר את חפציה, לא הגיבה לבקשותיה החוזרות והנשנות של אמה הזועפת. כעבור 3 ימים ביקשה גילה לקנות ספר חדש בשבוע הספר העברי, וניגשה לאמה לבקש כסף עבור הספר. גילה הייתה בטוחה שתקבל את הכסף מייד, שכן איזה הורה לא רוצה שהילד שלו יקרא? אלא שלמרבה הפלא, אמה הגיבה בכעס ואמרה: "כבר 3 ימים עומד פה תיק באמצע החדר ולא פורק. אי לכך את לא מקבלת שום כסף, ואפילו לא עבור קניית ספר. תגובתה המיידית של גילה הייתה כעס והתכנסות. היא יצאה מהבית מבלי לדבר עם אמה. בטוחה אני שרוב ההורים שלהם ילדים מתבגרים יגיבו בהרמת גבה: 'מה לא בסדר? גם אני הייתי נוהג/ת כך'. והשאלה הנשאלת היא, מה מתחולל במוחה של גילה? מה היא הרגישה כשאמה יצרה קשר בין אי סידור התיק ובין נתינת הכסף למטרה חשובה כמו קניית ספר? אפשר להניח שיש פה היסטוריה ארוכה של התחשבנות בין האם לבתה. השאלה הנשאלת מופנית אלינו ההורים – מה הקשר בין שני המקרים הללו? בהגיון שלנו יש קשר, אולם בהגיון של בני הנוער אין. הם מאד נפגעים במצבים כגון אלה, הם מרגישים חלשים, הם חשים שנלקחת מהם חירותם. עלינו, ההורים, לשנות את הגישה אליהם. במקרה הזה, אפשר היה להסביר לגילה מדוע חשוב לסדר את התיק, לתת לה את האפשרות לסדר, לתת לה את הכסף ולומר – 'אני נותנת לך את הכסף לרכוש את הספר ואני סומכת עליך שתמצאי את הזמן לסדר את התיק.' גילה היתה מסדרת את התיק לבטח תוך יום יומיים. נקיטת גישה כזו מצד ההורים, מעצימה את בני הנוער ולא מחלישה אותם. בגיל ההתבגרות חשוב ביותר להעצים את ילדינו. עלינו רק לשנות את הגישה וראה זה פלא, התנהגות ילדינו תשתנה. ע"י אימון להורים של מתבגרים אפשר לסייע להורים לשנות את התנהגותם כלפי ילדיהם. אין צורך ללכת לטפול פסיכולוגי, שכן יש פה עניין של ראיה, גישה, אמונה ובדיקת ערכים. בכוחם של ההורים להניע את בני הנעורים להתנהגות הולמת, ליצור תקשורת ברורה ומעצימה ואווירה הרבה יותר נעימה בבית. כך, אנחנו, ההורים, נחיה בשקט ובשלום עם ילדינו בתקופה זו של סערה בגיל הבלתי רגיל. תמי זייף מאמנת אישית להורים של מתבגרים ויועצת חינוכית. [email protected]