על המוסר
נקודת מבט דתית בכל ויכוח, מה כל שכן לקרוא לצווים אלוהיים שרידי מוסר הינו אבסורד. הרי בשם המוסר האלוקי (היהודי) נרצחו עמים רבים, דווקא מבחינה מדינית גרידא, אשר תורצה ע``י חכמי תורה כסיבה מוסרית ורוחנית (שוב, במידה וניקח את התנ``ך כהוכחה. כיום דעות רבות של חוקרי תנ``ך, היסטוריונים וארכיאולוגים נוטות לכיוון התנחלות לא אלימה ומה שכתוב בתנ``ך כמיתוס לאיחוד שורות). מה גם, שהמוסר אינו בהכרח אלוהי. תוכל לכנות אותי אדם לא מאמין ובכל זאת אני רואה את עצמי אדם מוסרי. נכון שבתחילה קבלתי את המוסר כמובן מאליו ע``י הורי ומורי, אך ברבות הימים ערערתי על מסדי המוסר, שאגתי את חירותי והחלתי (ועד היום לא סיימתי) מלבחון, לשפר, להעריך ולשנות - בונה את ערכי שלי ואת המוסר שלי, כאדם בפני עצמו וכאדם מול החברה. איני מאמין כי אל כלשהו יענישני אם אגנוב, אשדוד או אהרוס - זה דבר אשר אולי יעזור לאחד אנשים שאין להם עניין בפיתוח עצמי מוסרי כעדת כבשים מפוחדות, מפני רועה שמחד מבטיח חיים טובים ומגיסא מאיים בחורבן כללי. אני מסרב לקבל את שיטת הגזר והמקל הזאת, אשר מתאימה לילדים, לא לאנשים בוגרים. היחס המזלזל של רבנים בבני אדם כילדים מסכנים, במיוחד בחילונים, חורה לי, ואני מאמין כי כאן אני אדם טוב יותר ו``מוסרי`` יותר, מאחר והמוסר שלי אינו ``מוכתב מלמעלה`` ולא ניתן לי כתורה מסיני. מה שיצא דומה יצא כך מפני שאני בעל צרכים ורצונות כשאר בני האדם ובכל זאת חי בחברת בני אדם, מה גם שלעיתים אני נודד הן בגוף ובן בנפש ובמחשבה למחוזות רחוקים שם מוסר זה שווה כקליפת השום. המוסר הינו דבר יחסי לכל אדם. יתרה מזאת, אם נלך בשני האפיקים, ה-Creation Theory מחד והתאוריה המדעית מגיסא, המוסר היה קיים עוד הרבה לפני מתן תורה. גם אם יקפצו כאלה ויגידו כי אדם ראשון (לפי הסיפור התנ``כי) כבר קיבל על עצמו עול מוסר מידי אלוקים, ניתן לומר כי העמים עד תקופתו של אברהם לא התנהגו באופן מוסרי (שוב, סיפורי התנ``ך), אך משום מה שרדו, לפחות עד אז. להיפך, רואים בעולמנו והן בעולם העתיק, כי אלה שלא שמרו על ערכי מוסר אנושיים פגעו בעמים המוסריים ומחקו אותם מעל גבי האדמה. גם האימפריות הגדולות נמנעו מחיסול עם טוטאלי, לפחות בימי המנהיגים הנאורים (לא ניתן להגיד כי קליגולה, נירון ועוד שכאלה היו נאורים. בני עמם עצמם שטמו אותם ותרמו לנפילתם). מהבחינה המדעית - אצל חיות אין כביכול מוסר, אך אנו מוצאים סימביוזה קסומה, גם כאשר נעלמת מעיננו, ואצל בע``ח ``מתקדמים`` (ואני מציע להשתמש במילה זו בזהירות רבה... אולי עדיף להשתמש במושג ``עיליים מתקדמים`` שהינו מושג ביולוגי המתייחס הן למעבר החיים מהים ליבשה (ולכן ``עיליים``) וכן מבחינת הזמן (מתקדמים מבחינת זמן הופעתם) אנו רואים כבר מערכת חברתית מפותחת, שכאשר רואים בה גם גילויים של רגשות ``אנושיים`` (כמו שנאה, כעס, אהבה וכו`) ניתן להבין שהצליחה לשרוד בזכות ``מערכת מוסר`` כלשהי. דווקא האדם תרם להכחדות מערכות מפותחות שכאלה בהתנהגותו ה``מוסרית``, שממנה נגזר כי הוא אדון לכל חי (הצצה חטופה בספר בראשית גבירותיי ורבותי...). מה גם שהאדם, על כל מיניו, אשר קיים לפחות כ-7 מליון שנה (כן, אני עדיין מעדיף לסמוך על ממצאים מדעיים), שרד איכשהו את התקופה הארוכה, הקים מערכות חברתיות מפותחות והביאנו עד לזמן בו ``קיבלנו`` את חוקי המוסר. הרעיון של קבלת חוקי המוסר ממקור עליון רק תורם לאי לקיחת אחריות האדם על מעשיו הוא ומבטל את הצורך בגורם האמיתי - אנחנו עצמנו. שלך, מוסרי ובזכות עצמי הנווד