גן חיות בבית
New member
רוצה לשתף במשהו שקרה לי לפני
2 ערבים. יש לי בן בן 4 שכל ערב נרדם במיטה שלנו, אין לי בעיה עם זה ולפעמים אני גם נכנסת איתו למיטה ושנינו נרדמים יחד. לאחר מכן בעלי שהוא תמיד הולך לישון מאוחר מעביר אותו למיטה שלו והוא ישן עד הבוקר. לפעמים הקטנצ'יק היה מגיע אלי למיטה באמצע הלילה ומבקש להיות איתנו. בד"כ הייתי נענית לבקשות והוא היה נכנס היינו מתכרבלים יחד וישנים עד הבוקר. בזמן האחרון חם לי ואני סובלת מכאבי גב (שזה סיפור אחר) והחלטנו בעלי ואני שאנחנו יותר לא מוכנים להלין אותו איתנו. לפני 2 ערבים הקטנצ'יק הגיע למיטתנו, לחש לידי "אמא אני יכול להיות אתכם?" אמרתי לו שאני לא מוכנה כי כואב לי הגב ושיחזור למיטה שלו. לא אפרט את הדו שיח שניהלנו במשך כמה דקות אך בסופו של דבר בעלי קם ולקח אותו למיטה שלו ואמר לו שהוא לא יכול לישון איתנו. הילד התחיל לבכות ואפילו טען שהוא רוצה להקיא. הוא הגיע אלי שוב ונגע לי ביד, בזרוע, בפנים שהוא רוצה להיות איתנו. לבעלי אמרתי לא להגיב כי הוא כבר אמר לו לישון במיטה שלו, לבן שלי לא הגבתי, סובבתי את הגוף לצד השני. הילד מצידו לא ויתר, בכה, עשה קולות של מקיא (שזה מצחיק בטירוף והתאפקתי לא לצחוק) נגע בי ביקש סליחה ומה לא. האמת, אפשר היה להישבר, הרי מה בסך הכל הוא רוצה, חיבוק ונשיקה, הוא גם אוהב להיות נעטף על ידנו. אבל החלטנו שלא אז לא!!!! הוא עמד ליד המיטה שלי כ- 10 דקות שנראו כמו נצח, בכה ונגע, עד שבעלי אמר לו, בוא אני אקח אותך למיטה שלך ואני אכסה אותך, הילד הסכים מיד וביקש להחליף את השמיכה שלו. לא היתה שום בעיה השמיכה הוחלפה, הילד נשכב במיטתו וכולנו נרדמנו עד הבוקר. למחרת אחר הצהרים (אתמול) לקחנו אותו לשיחה, הסברנו לו שכואב לי הגב והוא לא יכול לבוא לישון אצלנו כי זה לא נוח, אנחנו מסכימים שהוא יירדם אצלנו אך לאחר שמעבירים אותו הוא לא יכול לבוא לישון איתנו. ואם הוא יבוא הוא פשוט יעמוד ויבכה. הוא אמר בסדר. האמת הוא לא הגיע, יכול להיות שהוא עוד יגיע וזה עוד יקרה, אך נכון לאתמול בלילה הוא לא בא.
2 ערבים. יש לי בן בן 4 שכל ערב נרדם במיטה שלנו, אין לי בעיה עם זה ולפעמים אני גם נכנסת איתו למיטה ושנינו נרדמים יחד. לאחר מכן בעלי שהוא תמיד הולך לישון מאוחר מעביר אותו למיטה שלו והוא ישן עד הבוקר. לפעמים הקטנצ'יק היה מגיע אלי למיטה באמצע הלילה ומבקש להיות איתנו. בד"כ הייתי נענית לבקשות והוא היה נכנס היינו מתכרבלים יחד וישנים עד הבוקר. בזמן האחרון חם לי ואני סובלת מכאבי גב (שזה סיפור אחר) והחלטנו בעלי ואני שאנחנו יותר לא מוכנים להלין אותו איתנו. לפני 2 ערבים הקטנצ'יק הגיע למיטתנו, לחש לידי "אמא אני יכול להיות אתכם?" אמרתי לו שאני לא מוכנה כי כואב לי הגב ושיחזור למיטה שלו. לא אפרט את הדו שיח שניהלנו במשך כמה דקות אך בסופו של דבר בעלי קם ולקח אותו למיטה שלו ואמר לו שהוא לא יכול לישון איתנו. הילד התחיל לבכות ואפילו טען שהוא רוצה להקיא. הוא הגיע אלי שוב ונגע לי ביד, בזרוע, בפנים שהוא רוצה להיות איתנו. לבעלי אמרתי לא להגיב כי הוא כבר אמר לו לישון במיטה שלו, לבן שלי לא הגבתי, סובבתי את הגוף לצד השני. הילד מצידו לא ויתר, בכה, עשה קולות של מקיא (שזה מצחיק בטירוף והתאפקתי לא לצחוק) נגע בי ביקש סליחה ומה לא. האמת, אפשר היה להישבר, הרי מה בסך הכל הוא רוצה, חיבוק ונשיקה, הוא גם אוהב להיות נעטף על ידנו. אבל החלטנו שלא אז לא!!!! הוא עמד ליד המיטה שלי כ- 10 דקות שנראו כמו נצח, בכה ונגע, עד שבעלי אמר לו, בוא אני אקח אותך למיטה שלך ואני אכסה אותך, הילד הסכים מיד וביקש להחליף את השמיכה שלו. לא היתה שום בעיה השמיכה הוחלפה, הילד נשכב במיטתו וכולנו נרדמנו עד הבוקר. למחרת אחר הצהרים (אתמול) לקחנו אותו לשיחה, הסברנו לו שכואב לי הגב והוא לא יכול לבוא לישון אצלנו כי זה לא נוח, אנחנו מסכימים שהוא יירדם אצלנו אך לאחר שמעבירים אותו הוא לא יכול לבוא לישון איתנו. ואם הוא יבוא הוא פשוט יעמוד ויבכה. הוא אמר בסדר. האמת הוא לא הגיע, יכול להיות שהוא עוד יגיע וזה עוד יקרה, אך נכון לאתמול בלילה הוא לא בא.