רוצה לשתף - בעיות עם אמא

[nubi]

רוצה לשתף - בעיות עם אמא

בוודאי כבר הספקתן להבין שאני ואמא שלי לא חברות כאלה טובות. אתמול שוב היה פיצוץ, שוב על הרקע של לשמור על שי. אנחנו מוכרים את הסלון של חמי ז"ל, שנמצא חצי שעת נסיעה מהבית שלי. שי אתמול היתה מטורללת לחלוטין (מהימים האלו שהיא לא מוצאת את מקומה). הקונה צילצל וקבע איתי ל-17:00. בקשתי מאמא שלי שתבוא או לשמור על שי או איתי כדי להשגיח עליה. כמובן שהיא סירבה בברוטליות (בסגנון-יש לי דברים חשובים יותר לעשות). שי צרחה כל הדרך הלוך וכל הדרך חזור. הלב נקרע לי (אני לא מסוגלת לשמוע ילד בוכה).כשחזרנו הביתה, דברתי עם סבתא שלי. היום בבוקר סבתא שלי "נתנה על הראש" לאמא שלי. שתבינו, כל הסיפור לקח בדיוק שעה! היא העדיפה להסתובב בקניון. אמא שלי בכתה היום בבוקר ואמרה שהיא מצטערת. וככה זה כל פעם: בהתחלה היא דוחה אותי בגסות, שומעת כמה קשה לי ולשי ואז בוכה ומצטערת. מה לעשות? נורא בא לי פשוט לא לדבר איתה יותר אף פעם, אבל זה כנראה לא פתרון. תודה למי שהגיעה עד פה...

 

[lulyK]

אין לי פתרונות.

שתיכן שתקופה קשה ומבלבלת, וייקח זמן עד שהציפיות שלכן אחת מהשניה ושל כל אחת מעצמה, ייפגשו במקום שכולם יהיה יחסית מרוצים. כרגע נראה שאין מה לבוא אל אמא שלך בדרישות של מעכשיו לעכשיו. אולי תנסי לקבוע איתה יום עזרה קבוע (או שעת עזרה קבועה..)

 

[בזזזזזזז]

רעיון יצירתי

הבנתי ממה שכתבת שכנראה היחסים ביניכן קשים גם לפני ששי נולדה, וחבל כשלעצמו. אולי תנסי להגיד לאמא שלך, כמובן כשהיה מצב רוח מתאים לשיחה אמיתית ולא להטחת האשמות, שכל מה שהיא עושה ואיך שהיא מתנהגת יקבע את מערכת היחסים שלה עם שי כבר מעכשיו. את בכלל לא קשורה למערכת היחסים הזו, ואם חשוב לה ששי תכיר ותאהב אותה - הדרך היחידה לעשות את זה היא לבלות איתה זמן, גם יחד איתך וגם אחד על אחד. ככה זה לא יראה כ"ניצול" שזה אולי מה שהיא מרגישה, אלא בניה של מערכת היחסים עם הנכדה החדשה שלה. ככה אני עשיתי כשחמותי וחמי היו מבטיחים כל מיני דברים ולא מקיימים - כמו שיבואו לבקר ולא באו או שיקנו/יתנו משהו וזה "נשכח" לאט לאט וכו' - אז הבנתי שזו מערכת היחסים שלהם (מודגש) עם הבנות - ואני לא יכולה לייצר את העולם לפי רצוני בלבד. ועוד בעניין הזה של בנמיית מערכת יחסים - את מכירה את הסיפור על הילדה שסיפרה בגן שיש לה סבא אחד עם כיס וסבא אחד עם לב? תשאלי את אמא שלך איזו סבתא היא היתה רוצה להיות, ותני לה לענות על זה במעשים ולא במילים. ולסיום אני שולחת לך

גדול, והמלצה שגם אם זה לא יעבוד תדעי את להיות סבתא טובה יותר...

 

[משוש30]

לצערי אין לי פתרון חוץ מ../images/Emo24.gif

נורא מוזרים לי היחסים שלכן...ניסיתם לדבר? יש עם מי לדבר? תראי יש לי בת דודה שלא מדברת עם אמא שלה כבר שנים כי היא פשוט התייאשה ממנה לגמרי אבל זה סיפור באמת קיצוני. לא יודעת מה להגיד לך אולי פשוט תוציאי אותה מהראש במובן של "אופציה". אל תקחי אותה אף פעם בחשבון כמישהו שיתמוך בך או יעזור לך עם שי ואם זה יקרה זו תהיה הפתעה נעימה ואם לא- לא תתאכזבי יותר מדי...

 

[עינבלית]

רוצה להציע..

נראה שבעצם האמא האיתי בתמונה הזו זו סבתא שלך, ואת. ואמך- מתנהגת כמו ילדה קטנה, כמו תינוקת. צר לי להשמע כך, אך לעניות דעתי אין זה מתפקידך להיות האמא שלה גם. זה אכן מאוד מאכזב ומרגיז, אבל ברור שאין עם מי לדבר. אמך עדיין לא מרגישה סבתא, וכנראה גם מרגישה פחות אחריות עליך אולי אפילו מנסה להפסיק להרגיש אמא של ילדה ביחס אלייך, ובכך לאפשר לך את מרחב האמהות האישית שלך. כנראה שטרם השכילה לשלב בין לתת לך חופש ומרחב ובין להיות לך לעזר, וזה כנראה מפחיד אותה. תני לה זמן. כששי כבר תדע לדבר, יתכן שיהיה לאמך יותר קל. בינתיים- תמשיכי לבקש עזרה, אך אל תעלבי כשהיא מסרבת. קחי בחשבון סירוב כאופציה. כשאני מראש מוכנה לקבל סירוב- זה פחות מרגיז אותי. הסירוב הוא האפשרות של אימך, הסבתא הטריה, ליסוג אחורה ולהבהל. גם לך יש את הזכות הזו. אם פאום היא מתקשרת ומודיעה שהיא באה לביקור- את יכולה לסרב ולהגיד שלא מתאים לך. זה הבסיס ליחסים של הדדיות וזה מאוד חשוב. לדעתי, חלק מהבכי של שי- קשור לכעס שלך. שי מאוד מחוברת אלייך ואם את מתרגזת ונעלבת- היא מרגישה ומגיבה גם. נסי לשמור על איזון, על שקט נפשי, ושי תיהיה רגועה ושלווה בהתאם. בהצלחה!

 

[מאיו]

הצעה לפיתרון

אולי תגייסי שכנה או חברה לעניין? אחרי כמה נסיונות מרים עם חמותי, אני לא מוכנה שהיא תשמור על הילדים עד לגיל שנתיים. למזלי יש לי שכנות וחברות מקסימות. אתמול לקחתי את אור למסיבת פורים בלי מיכל- השכנה שמרה עליה

 

[אוזה האוזה]

מצטרפת ל../images/Emo24.gif

לדעתי ,למרות שזה נשמע ילדותי , תחזירי באותה המטבע וכשהיא תרצה לבוא לבקר תמציאי איזו תוכנית שאת לא יכולה לבטל .אי אפשר לכפות עזרה ורצון טוב אבל צריך להיות לחוסר האכפתיות מצדה מחיר

 

[מעיןבר]

לא יודעת בדיוק איך לנסח...

נראה שיש לכן יחסים קשים גם בלי שי. מעבר להצעה החכמה שעלייך להבהיר לאמך שמערכת היחסים שלה עם שי יכולה להיות אחרת מזו שיש לכן <היא לא נפרדת כי כאגע שי תמיד עם אמא, זו עסקת חבילה לשנים הקרובות>, יש לי עוד משהו: אל תבקשי. נראה לי שזה נגמר במפח נפש משני הצדדים, אז אל תבקשי, תמצאי לך אנשים אחרים להיעזר בהם. אני יודעת שזה לא פשוט, אולי גם אמא שלך תגלה שפתאום היא רואה פחות את שי ותנסה לגרום לשינוי מצידה. לי יש מערכת יחסים מצויינת עם אמא שלי, זה לא משנה את העובדה שהיא מאוד תלותית ולא ניידת מה שמאלץ אותנו להגיע אליה אז קשה לי לבקש עזרה, אני נמנעת מזה כי זה כרוך תמיד בריצה מיותרת שהופכת את העזרה ללא כדאית. יש לאמא שדלי רישיון ואוטו, אבל משום מה היא מתעקשת לא לנהוג יותר ממרחק של כמה דקות מהבית. היא כל הזמן מקטרת שהיא לא רואה מספיק את אדוה, אבל יש גבול לכמה אני יכולה לכופף את חיי על מנת שאמא שלי תהנה מהילדה. השיא היה שכבר עשינו מאמץ להגיע באמצע השבוע והיא בקושי קמה מהספה ואפילו לא סגרה את הטלויזיה כי "היא עייפה מיום עבודה". הודעתי לאיש שאנחנו פשוט לא עושים את זה יותר, אני מעדיפה להגיע לאנשים שאני נהנית איתם, אם כבר להשקיע את המאמץ אז אני רוצה להנות...

 

[אור67]

היי מתוקה!

מתבאסת בשבילך-קודם כל. למרות שהיחסים עם אמא שלי לא מתנהלים בתמכונת שאת מתרת,איפשהו אני משום מה מזדהה ומבינה אותך. אני מנסה להציע כאן משהו-אולי יעבוד. תנסי ליצור יותר קשר בין שי לאמא שלך כשאת בסביבה. ז"א שאמא שלך תבוא אלייך או את אליה בדכי שהסבתא תוכל להיות עם הנכדב ולא על תקן בייביסיטר. אולי הקשר בינהם יתחזק -לפחות מהכיוון של אמא שלך, והיא תרצה להיות בחברתה של שי ובכל פעם שתזקקי לה היא תראה בזב ממש פריביליגייה להיות עם התוקה ולא כמו "תיק". אולי יעזור. אולי לא. זה בטח מורכב יותר אני מתארת לעצמי. תעדכני. שולחת 2 חיבוקים חמימים ופרח.

 

[קייס]

אולי פתרון

אולי כדאי למצוא בייביסטר אמינה לצורך הדברים האלה, אנחנו מצאנו בייביסיטר עם המלצות ואחרי כמה פעמים שהיא הייתה איתנו כשהייתי בבית אני יכולה להשאיר אותה בלב שלם לבד.

 

[שוקו האחת]

הציעו פה הצעות נפלאות

כך שלא נשאר לי מה להציע רק

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo24.gif

נשמע שלאמא שלך יש בעיה מעבר לנושא של שי (או ששי מדגישה לה שהיא מתבגרת...סבתא זה נשמע זקן...) אתן צריכות לשפר את היחסים בינכן בלי לערב "טובות" לאיזה זמן.(לדעתי)

 

[nubi]

../images/Emo51.gif על כל התמיכה

כל מה שאמרתן פה הוא נכון. יש לה מצד אחד בעיה עם "סבתא". מבחינתה זה להיות זקנה. חוץ מזה, היא ואבא שלי אוכלים הרבה חרא (סליחה על הביטוי) מאחותי וכנראה שאני זו שנענשת. יותר מזה, לכל אלו שהציעו להזמין אותה ללא קשר לבייביסיטר-היא לא באה גם ככה. אם אנחנו לא באים לשם-הם לא באים אלינו. גרנו בירושלים 3 שנים בדירה (ועוד 3 במעונות) והם היו אצלינו פעמיים. כנראה שאני באמת לא צריכה לצפות ולא צריכה לבקש. שכל אחת תחיה את החיים שלה.

 

[galiaS]

אולי כדאי להפסיק לצפות

אני מסכימה איתך שזה נורא מבאס אבל יכול להיות שחלק גדול מהתסכול הוא שכל פעם מחדש את מקווה שהפעם היא תעזור לך, רק כדי להתאכזב שוב. אולי כדאי להכיר במגבלות שלה ולהפסיק לצפות שדברים יסתדרו. תנסי לחפש פתרונות בתשלום. אני בטוחה שמאד קשה לך. ההפסד הוא כולו של אמא שלך.

 

[אריאלה22]

אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מחיבוקים

 

[sipor]

לא מכירה את אמך אבל בכל זאת..

לא רוצה! אז לא צריך.. לא לדבר זה לא פתרון.. אבל בטוח שיש דברים שהיא כן רוצה ממך, או לחילופין שיש פעמים שהיא כן רוצה לראות אותו, אז גם לך יכול לא להתאים לפעמים. ועוד עצה- פשוט אל תצפי ממנה כלום... תתארגני בלעדיה כאילו אין שם אמא, וזה יהיה לך יותר קל מאשר להתאכזב כל פעם מחדש.. והכי חשוב, אמא יש גם אחת וגם אם היא לא מושלמת.. לא לדבר זה הפתרון הכי לא נכון.. יש לדבר, לספר לה שאת צריכה אותה במיוחד עכשיו וחבל שהיא לא שם , היא מפסידה גם את הנכד וגם אותך.. וזה עצוב לך לחשוב ככה. הבוכה והמצטערת שלה, לא נראה לי ממש במקום אם כל כך עצוב לה אז למה לא לעזור ? כנראה שהיא פשוט לא רוצה לעזור.. אז אל תבקשי ממנה. מה שהיא נותנת ועוזרת תקחי ומה שלא , לא ! היא אמא שלך וזה מה שהיא, הכעס עולה לנו הרבה פעמים יותר מעזרה של מטפלת לשעה או שעתיים שצריך.

 

[מ ת י ל ד ה]

../images/Emo24.gif

אין לי מה לחדש, אבל מזדהה עם הקושי ביחסים עם אמא (מזל שיש לך את סבתא שלך שלה היא מקשיבה).

 

[קרניר]

שולחת ../images/Emo24.gif כי אין לי פתרון להציע

 

[nikit1]

../images/Emo24.gif

 

[yaelia]

כבר אמרתי נורא מתסכל ומעציב

אולי באמת כדאי לא לצפות. לחיות את החיים שלך. למצוא בייביסיטר מוצלחת ולא לחשוב על מה שעושה לך רע. את לא יכולה לקחת אחריות על אמא שלך או על מצבה של אחותך. בסופו של דבר היא זאת שמפסידה את הנכדה שלה. עצוב, אבל אולי כדאי להשלים עם זה.

המשפחה הקטנטונת שלכם היא מה שחשוב באמת ולה צריך לדאוג. אמא שלך אישה מבוגרת ואולי היא צריכה לדאוג לעצמה ולפתור את הבעיות שלה בעצמה, בלי להפיל עליך תיקים.