רוצה לשתף בפרטים

א ש ת ו

New member
רוצה לשתף בפרטים

בעלי חולה בלימפומה שאינה הודג'קין בדרגה 4 וברמה נמוכה. הוא קיבל סדרה של 4 טיפולים כימותרפיים קלים יחסית ונמצא שיפור אך הוא לא השביע רצון ובעלי עבר לטיפול שכלל גם צ'ופ וגם טיפול במבטרה (נוגדנים חד שבטיים). הוא קיבל 6 טיפולים כאלה בהפרש של שלושה שבועות. לאחר 3 טיפולים נמצא שיפור מסוים אך לאחר עוד 3 לא נרשם שום שינוי.(בבדיקות pet). עכשיו הוא בהפוגה של חודש ולאחר מכן יעשו לא שוב ct ואז שוב ביואופסיה ויוחלט על המשך. (בנוסף לכך לאורך כל הדרך נרשמה בpet קליטה של חומר בדופן המעי, הרופאים המטפלים בו לא התייחסו לכך יותר מדי. אתמול הוא עבר בדיקות במעי ואנחנו מחכים לתוצאות ואיתם נלך להמשך) מחכים עכשיו במתח מודחק מאד. מישהו פה עבר משהו דומה??
 
קבלי מקרה אמיתי ותתעודדי

בן דוד של בעלי עבר את כל מה שכתבת ותודה לאל יצא מזה. הבנתי מאחותו שהיא אחות מוסמכת ומבינה עניין שאם זה לא הודג'קין הסיכויים טובים מאוד לצאת מהמחלה. קבלי
ןתהיי אופטימית זה יעזור לך ולבעלך.
 

דגנילי

New member
ואם זה הודצ'קין, אין סיכויים טובים?

אני עברתי הודצ'קין פעמיים! ועוד את הסוג האלים יותר...
 
כן

גם אני לא הבנתי את זה כי עד כמה שאני יודעת ההודג'קינס הוא פחות אגרסיבי מנון הודג'קינס.. מצד שני - ככל המחלה יותר אגרסיבית, כך גם התגובה שלה לטיפולים יותר גדולה. ולאשתו, אולי כדאי לפנות לחוות דעת נוספת בבית חולים אחר או אצל הרב פירר. גלי
 
גם לי אמרו שהודג'ין עדיין "קל" יותר

בכל מקרה שרק כולם יבריאו וזהו! אגב- תודה על החיזורק שלך בהודעה למטה, רק היום חידשתי את האינטרנט מניתוק של יממה בערך. תהיו כולם בריאים לקראת השנה החדשה!
 
הדרך שלי להחלמה ולאיכות חיים

היא הלימפומה הראשונה שהצליחו להציל ולהגיע לרמסיה בטיפול הכימותרפי ומשם התפתח הענף של אנקולוגיה לכן היא מוגדרת כמחלת דם. מי שעובר כימותרפיה והקרנות זה פרוטוקול שמבטיח כמעט ב99.99% ריפוי ואם חוזר שוב חוזרים לכימותרפייה או החלפת מח עצם . עהעניין שנאנהוציקין מגיב פחות לכימותרפיה בפרוטוקל שעובד על הלימפומה ע"ש הוצקין , אבל גם להם יש כיום פרוטוקולים משלהם . ואומרים באנגלית "שנאבר סייג נאבר ", אף פעם אל תאמר אף פעם . אם יש תקווה והאדם רוצה לחיות הוא יודע להלחם מתת ההכרה , קראו את ספרה של נורית כפיר, הסרטן הכאוס כל מה שקשור בך , יש רפואה אלחטרנטיבית שמעלה את איכות החיים בתהליך מחזקת את הגוף בין הטיפולים . יש אנשים שמשתמשים בשיטת אן ויגמור לנקות את הגוף מהרעלים שמגיעים לרמסיה וככה שומרים על תזונה נכונה, כך מונעים חזרה של המחלה . אני אישית שתיתי מיץ של עשב חיטה קרוב לשנה וזה הביא אותי למצב טוב יותר להחלמה טובה מהתוצאות של הכימו ואת הגוף להתחדשות מחדש, לבניה ולשיקום כאילו הייתי נערה מלאה מרץ וחיינויות שהייתי בת 40 . נעזרתי בד"ר פנינה בר סלע שהביאה את השיטה לארץ , והצלחתי לצאת מהמצוקה שנקלעתי אליה , שנזקקתי לחמצן , סוכר בשמים , בעיות של פרקים קשות . וכעבור כמה חודשים חגגתי יום הולדת של 40 , כאילו הייתי בת 20 אז יש משהו הנקרא ריפוי בתזונה , זה לי עזר לשפר איכות חיים . וארחי זה הבריאות חזרה בגדול !!!!!
 
היי נסיכה

התגובה שלך פשוט מדהימה, לדעתי כל חולה שקורא את הודעתך צריך להתעודד שיש חיים אחרי הסרטן. אפשר לשאוב ממך המון כוח, את פשוט גדולה מהחיים. קבלי
כי זה מגיע לך. שימשיכו להיות לך רק בשורות טובות ותעדכני אותנו.
 
../images/Emo24.gif תודה לכן אני פה כאן ועכשיו

כדי לעזור לאנשים שכרגע קשה להם מאד, לכן גם הייתי פעילה בהקמת ח.ס.ן להראות להם שיש אור בקצה המנהרה וזו לא הרכבת שבאה ממול אלא התקווה אם נוציא מעט שחור נראה את האור והתקווה ונבריא מהר
 

galish3

New member
לנסיכה...

הטקסט שלך יצא קצת משובש, אבל בכל מקרה מעניין אותי מאוד. אני בת 39 וחולת הודג'קין דרגה 4. עברתי 9 טיפולים ונשארו לי עוד 3. רוצה לשמוע ממך קצת אינפורמציה וטיפים לחיים טובים. הסוכר שלי גבוהה מאוד. בדיקת PET הראתה שאני נקייה למעט כמה "צלליות" בעצמות האגן שנובעות כנראה מהשימוש בזריקות להגברת כדוריות הדם הלבנות. ("נופוגן", אם שמעת). אני אופטימית ומאמינה שאצא מזה כמו גדולה. אבל.... איך מתמודדים עם הפחד שהמחלה תחזור? איך חוזרים לחיים תקינים? בקיצור: אשמח לדסקס איתך. גלי [email protected]
 
לעיתים המעי נפגע בכימו

ואז הבדיקות מניבות כמו שמגיבות , אני סבלתי מאד קשה היה לי לימפומה ע"ש הוצקין , וסבלתי כאבי בטן נוראיים למרות ההחלמה . יש דרך לרפא את הפלואורה של המעי ,בתיאום עם האנקולוגים , תראי מה שכתבתי , בעזרת מה שנקרא ריפוי בתזונה. זה עובד יקירה חכו לתשובות בעזרת השם שתגיעו לנחל תבנו את הגשר . אני למדתי להוציא את האור מהחושך , זה נותן המון כוחות , תנסי ותצליחי.
 

מיליתו

New member
לימפומה נון הודקינס

בדרך כלל, רופאים אומרים שאם כבר סרטן אז שיהיה הודקינס. אצלכם זה לא. אבל זו לא סיבה להתייאש. גם מנון הודקינס אפשר להבריא, וסיכויי ההחלמה אצל צעירים גבוהים מאד. אם אין תגובה טובה לכימוטרפיה מסוג אחד יש עוד סוגים. אם CHOP לא עוזר, לפעמים נותנים DVIP. חוץ מזה, תמיד ישנה האופציה של השתלת מח עצם, שהולכת ותופסת תאוצה יותר ויותר. בלימפומה אפשר הרבה פעמים להסתפק גם בהשתלה עצמית שהיא הרבה יותר פשוטה מהשתלה מתורם. ואם גם זה לא עוזר, השתלה מתורם יכולה לעזור, כך שיש עדין הרבה אפשרויות. ולגבי המתח, אין ספק שזה הדבר הכי קשה במחלה הזו. המתח והחרדה. ויעיד השרשור על כל הסימנים הפסיכוסומטיים של כולנו שנוהגים להופיע בתקופות של לפני ביקורת ובהמתנה לתוצאות הבדיקות...
 
למעלה