רוצה לשתף בקושי.

[אחרי הכל את רק טל]

רוצה לשתף בקושי.

שלום,שמי טל אני עובדת עם ילדים אוטיסטים כבר כמה שנים.אני לומדת לתואר ראשון בבר אילן ולמדתי גם בסמינר הקיבוצים.יש לי ניסיון בABA וגם בגרינשפן ואני עובדת בתוכניות ביתיות לאורך כל היום.כבר חודש וחצי שאני סוחבת ופשוט נמאס לי..אני מרגישה שחוקה,עיפיה וחסרת סבלנות,לא מקבלת סיפוק מהעבודה הזו ובאה עייפה וחסרת חשק.נמאס לי לחזור על כל משימה כ"F הרבה פעמים ולרדוף אחרי הילד בכל רחבי הבית שיבוא לשבת..פשוט נמאס.התחלתי לעבוד עם ילדים עם פיגור שכלי וזה פשוט עולם אחר-אני יותר נהנת,פחות מתעייפת ומקבלת יותר סיפוק מהעבודה הזו.אחרי התבלטות קשה של מהרבה זמן הודעתי להורים שאני לא מסוגלת להמשיך יותר לעבוד עם הילדים-לי היה מאוד קשה וגם להם..וגם לילדים. האם מישהו היה במצב הזה?מבין אותי?מזדהה? כרגע אני עובדת במועודנית לילדים מדהימים עם פיגור שכלי ויש לי ראיון להוסטל לאנשים מבוגרים שבוע הבא.

 

[Nellie Bly]

שלום טל

את צודקת-עבודה עם ילדים אוטיסטים היא שוחקת,מעייפת ולפעמים יכולה להיות מאוד קשה ולא מתגמלת.אכן,יש הבדל בין ילד אוטיסט לילד עם פיגור שכלי.אני חושבת שפעלת נכון שהפסקת את העבודה עם הילדים האלו-ברגע שמרגישים שתם מנוע אין כל סיבה להמשיך ולנסות להתניע-בייחוד שמדובר בעבודה כ"כ אינטנסבית ופרטנית בתוכניות ביתיות שמצריכות הרבה אנרגיות והשקעה. טל,תחום החינוך המיוחד הוא כ"כ רחב ומגוון הוא כולל ילדים עם מגוון קשיים ונכויות.איש לא קבע שאת חייבת לעבוד דווקא,עם ילדי הספקטרום האוטיסטי יש ילדים ובוגרים רבים שזקוקים לך. ובמאמר מוסגר אגיד שעבודה עם בוגרים עם פיגור שכלי היא מדהימה,היא ממלאת,מכילה וכ"כ מתגלמת.בהצלחה,טל.

 

[Diana M]

עבודה עם אוטיסטים

אוכלוסיית האוטיסטים היא אחת האוכלוסיות הקשות ביותר לעבודה. למרות שכיום לא ניתן להתייחס לאוכלוסיה הזו בהתייחסות מכלילה שכן הרצף כל כך רחב ומגוון ועדיין אחד הסממנים המלווים את המשתייכים לרצף זה הוא הקושי ליצור קשר בין אישי וכתוצאה מכך התגמול מצד הילד למטפל הוא מזערי לעומת תגמול אותו מקבל המטפל למשל מילד מפגר שהיכולות שלו נמוכות מזה של הילד האוטיסט אך הקשר הבין אישי שהוא יוצר, החום, ההתקשרות ממלאים את המטפל בהרבה כוחות. לדעתי עשית נכון כאשר בחרת לעזוב. במצב שתארת קשה לי להאמין כי הילד יפיק תועלת ולך מצב כזה בוודאי שלא יתרום. אחד הנושאים שיש לתת עליהם את הדעת הוא ענין התמיכה במטפלים. כאשר מדובר במסגרת עם צוות הרי שהצוות עצמו הוא קבוצת תמיכה שמתחזקת את חבריה. במקרה בו חונכת עובדת לבד גם כאשר היא מקבלת הדרכה היא עדיין נשארת לבד. לדעתי קבוצות תמיכה לכל מי שעוסק בעבודה כגון זו הן חובה. אחרת מצב של שחיקה ו"נגמר לי הסוס" זה רק ענין של זמן ולא הרבה זמן. בהצלחה בעבודתך החדשה ועבור ההורים אני מקווה כי ימצאו מחליפה מהר. ידוע לי שזה לא קל. דיאנה