רוצה לשתף בשתי חוויות קשות
האי לפני חודש בדיוק עברתי הפריית מבחנה האחרונה - מספר 17, ומאחר ואני בת 45 לא יאפשרו לי הפריות נוספות. מהפרייה מספר 6 יש לי בן פעוט והוא בן שנתיים ו- 7 חודשים. אני אם חד הורית. מאז שבני היה בן חצי שנה התחלתי שוב בטיפולי ivf לילד נוסף. כבר פעמיים הייתי בהריון אך הם לא התפתחו באופן תקין ונאלצו לעשות גרידה והוצאת שק ההריון. בדצמבר האחרון עברתי כאמור את ההפריה האחרונה כשהיה לי מאד ברור שאם לא הצליחו כל הנסיונות הקודמים - יש צורך ללכת ל"תכנית מגירה" אחרת - תרומת ביציות. ואז מיד אחרי ההפריה נכנסתי לפורום בכדי לקבל מידע על דרך זו. אני לא מכירה פורומים ואינטרנט ובאופן טבעי נכנסתי לפורום "פריון" כשלא ידעתי על קיום הפורום הזה של תרומת הביציות ושאלתי שאלה על תרומת ביציות. הם ענו לי לפנות לפורום השכן - של תרומת הביציות. ומאז הייתי בעצם פעילה רק כאן וכלל לא שם ( ב"פריון" ). קיבלתי מידע מאד חשוב והחלטתי על דרך בה אלך. ואז הלכתי לבדיקת בטא והיא היתה חיובית אך בערך יחסית נמוך. מאז פישלו בבדיקה הבאה ( בדקו הורמונים לא נכונים וזה נאלץ להידחות מעבר לשבת ) והמתח - ממש הרג אותי. משלב מסויים הבדיקות לא הכפילו את עצמן והצטרכתי מידע על הערכים של הבטא. החלטתי לפנות לפורום ה"פריון" ולשאול אותם בעניין. שתיים ענו לי בטבלאות עם ערכי בטא ובנות נוספות שלחו עידודים... ואז נודע לי שיש מפגש שהיה ביום חמישי האחרון בבית של אחת הבנות מהפורום "פריון". וכאן אספר על שתי החוויות הקשות : 1. כבר עברו יותר מ- 4 שבועות מהחזרת העוברים ועדיין אינני יודעת מה קורה עם ההריון אך כנראה שהוא לא תקין. לא ניתן לראות עדיין כלום באולטרהסאונד כיוון שהערכים עדיין לא מאפשרים לראות את שק ההריון אם הוא נמצא ברחם או מחוץ לרחם ולכן אי אפשר לדעת היכן הדברים עומדים. וזה מאד מאד קשה לעבור הכל לבד. 2. החויה השניה הקשה קשורה למפגש שהיה ביום חמישי. אני קראתי כאן בפורום הזה על הפנטזיות שלכן על מפגשים עם הילדים ועל שליחת תמונות שלהם... על כן נראה לי נפלא ומאד טבעי לבוא למפגש של חברות פורום הפריון עם בני הפעוט שהוא חמוד שגעון וכובש כל אחד. מנהלת הפורום כתבה לי בזעזוע "מה את רוצה לדרוך לבנות על היבלות ? " הייתי מזועזעת מתגובתה - מה ילד שנולד ע"י הפריות מבחנה וטיפולים מרובים מאד שנמשכו כמעט שנתיים הוא "יבלות" לשותפות לפורום של "פריון ?" האם לא הבנתי נכון את מטרת הפורום - שאיפה להצליח בטיפולי פריון ולהוליד ילדים לאחר מאמץ כה עצום והבנות רואות בהצלחה של אחת מהפורום כדריכה על יבלות לכל שאר הבנות בפורום ? לא היגבתי על כך ובאתי בלי הבן. הגעתי בין הראשונות והראיתי 3 תמונות ( בלבד ) של הבן שהבאתי למספר הבנות הראשונות שהגיעו. הן הראו התלהבות. מאחר ואני חדשה לגמרי בפורום הפריון אינני מכירה כלל את הנפשות הפועלות. רוב הבנות שהגיעו שאלו מי זאת big mama שזהו הכינוי לאחת שהיא דומיננטית ביותר בפורום הזה. אותה אישה סיפרה שהיא שפית בעלת קייטרינג והראתה אלבום שלם של תמונות של עוגות שעשתה. היא סיפרה שיש לה בעל תומך וילד בן 6 שנולד באופן טבעי. הבנות החלו בסבב של סיפור קצר של מה קורה איתן בחיים בכלל ובטיפולים בפרט. ואז בחורה מסויימת אמרה, תראו המאמץ הגדול שווה כיוון שאומרים שילדי ivf הם ילדים מדהימים... ואז שלפתי רק תמונה אחת בלבד של בני הפעוט והראיתי לה את התמונה. היא והסובבות אותה התלהבו, ואז big mama שבמקרה ישבה ליידי, ביני ובין זו שהראיתי לה את התמונה העיפה את התמונה באגרסיביות ואמרה בתקיפות ובתקפנות "זה לא הזמן ולא המקום !!!" כולם היו בהלם והבחורה החזירה לי את התמונה. אני מאד מאד נעלבתי. כנראה שהתבלבלתי ולא היבנתי - כנראה שהגעתי לפורום "בישול" בו לגיטימי להראות לא 1 - 3 תמונות של ילד אלא אלבום שלם של תמונות של עוגות, אך לא לגיטימי וזה לא הזמן ולא המקום להראות "פרי" של הצלחה בטיפולי פריון במפגש של בנות פורום של פיריון !!! יש לי הרגשה שהעידודים שלכן איננו רק מהשפה ולחוץ כמו שמסתבר שכך קורה בפורום ה"פריון", ושהשמחה שלכן על כל הריון וכל ילד הוא אמיתי וכנה בכל דרך שנולד ובמיוחד לאחר מאמץ כה רב, ושום ילד איננו "יבלות" לאף אחת שעדיין לא הצליחה להכנס להריון או ללדת ילד. אני רוצה להאמין שאתן יותר כנות בהשתתפות העידוד והשמחה עם כל אחת ואחת מהפורום... מאד מאד עצובה עם דמעות בעיניים וכמעט חודש של אי שינה בלילות מרוב מתח ואין לי כמעט עם מי לחלוק את הקשיים, והלבד. דורית
