רוצה לשתף ולשמוע דעות

[אמא לה3]

רוצה לשתף ולשמוע דעות

באחת מין הקב' שלי- קב' המתקדמות, יש מתעמלת אחת, ילדה מאוד מוכשרת, שבזמן האחרון מאוד לא משקיעה, היא מגיהע יותר בשביל החברות והרבה פחות בשביל ההתעמלות. בשיחה איתה היא הסבירה שהיא לא רוצה לפרוש, היא מאוד אוהבת את ההתעמלות. הסברתי לה את החשיבות של ההשקעה אבל לא ממש ראיתי שינוי ביחס/גישה. בהתייעצות עם תמי מהפורום, התחלתי פרוייקט ניסיוני חדש בכל הקב' שלי (6 במס'), כל שבוע אחרון של חודש, אלמד את הבנות (לפי חלוקה לשתי רמות בכל קב'), משפט תנועה, זה לא תרגיל קרקע, אבל זה כולל תנועה ואקרובטיקה. הן ילמדו אותו בשיעור אחד, יעבדו עליו בשיעור נוסף ו"יבחנו" עליו בשיעור שאחריו (סה"כ 3 אימונים מתוך 8-9 בחודש). התחלתי את זה כבר בשיעור האחרון וזה היה להיט, כאילו זריקת מרץ לכל הבנות ובמיוחד לאותה מתעמלת! ממש התרגשתי. בעוד שני שיעורים אני "אבחן" אותן וכל ילדה שתבחן תקבל פרס קטן. בנוסף נתחיל ב"מדליה הנודדת" בה בכל קב' תזכה ילדה במדליה על התמדה והשקעה וכמובן התנהגות נאותה, את המדליה היא תחזיר בשיעור הבא על מנת שתעבור לילדה הבאה. איך זה נראה לכן? יש כאן עוד מישהי שעובדת עם דברים מסוג זה?

 

[נועה חורש]

גביע נודד

שמחה לשמוע על המשפטי תנועה והצלחתם. עבדתי עם גביע נודד במשך שנה. זה היה להיט. הבנות ממש התלהבו מהגביע הנודד, התאמצו לקבל אותו ושמחו מאוד כשקיבלו אותו. עם זאת, יש תסכול רב לבנות שלא מקבלות את הגביע. חשוב מאוד לשוחח עם הקבוצה באשר לנושא זה, ולהדגיש שמי שלא מקבלת את הגביע זה לא אומר שהיא לא טובה, שהיא לא בסדר, שהיא שווה פחות מזאת שקיבלה וכד'; הגביע מיועד לגאוותן ולשמחתן, ואסור להרשות בכי, עצבות או באסה בגלל הגביע. יחד עם זאת, הגביע אינו גביע שעובר סתם מילדה לילדה בשביל הכיף. הוא ניתן אך ורק למצטיינת של השיעור, שזאת יכולה להיות אחת שקיבלה אותו בדיוק לפני שבוע, וכבר 3 פעמים לפני כן, כשיש ילדות שלא קיבלו אותו אף פעם. לי היה חשוב שהגביע באמת יינתן על הצטיינות, ולא סתם. למרות שבפועל, בניגוד למה שאמרתי לבנות, דאגתי שכל אחת תקבל את הגביע בשלב כלשהו (כי אני באמת מאמינה שכל אחת יכולה להצטיין באספקט מסויים יום אחד). כמו-כן, אני ממליצה לעשות שני גביעים, או שתי מדליות, למקרה שזאת שקיבלה את הגביע/מדליה חולה באותו אימון שהיא צריכה להחזיר אותו, או שכחה, או לא באה מהבית וכו'. שלא יווצר מצב ששבועיים אין גביע... זה מבאס

 

[אמא לה3]

אחד הדברים

שבגללם אני לא אוהבת כל כך את המדליה/גביע נודד זה בגלל תחושת האכזבה של אלו שלא יקבלו אותו, כולי תקווה שנעבור את זה בקלות. כמו כן, אני מקבלת את המלצתך להכין מס' מדליות לכל אלו שישכחו/יאבדו/לא ירצו להחזיר.... תודה!

 

[נועה חורש]

הבהרה

יש לשים לב לתחושת האכזבה ורק לוודא שזה לא עושה יותר נזק מאשר תועלת. אם רואים תסכולים ואכזבות, כדאי לשקול האם להמשיך את המסורת או להפסיק אם זה. במקרים כאלה, גם האיום עוזר: אם אני אראה שבנות מתאכזבות מהנושא של הגביע, אנחנו נפסיק עם הגביע... כנ"ל לגבי השאלה: אבל למה אני לא קיבלתי את המדליה? יש להבהיר את הנושא ולחזור עליו בכל פעם מחדש כאשר מחלקים את המדליה. לגבי המדליות הנוספות, לא התכוונתי להכין מדליות ספר, אלא בכל אימון לחלק שתי מדליות. ככה אם אחת לא מביאה את המדליה, אז יש רק מדליה אחת, אבל לפחות יש אחת. בנוסף, זה גם מגדיל את הסיכויים לקבל מדליה, כי עדין אחת מכל קבוצה זה מעט.

 

[אמא לה3]

מקבלת את הצעתך, שוב

זה באמת נראה לי מקל על עיניין האכזבה... הודעתי לבנות שזה פרוייקט ניסיוני, אם זה ילך- נמשיך, לא ילך- נפסיק

 

[Tammie]

היי לכולן!

לא הייתי פה כמה ימים (שכחתי את המחשב איפשהו...) וזה מאוד כיף לחזור לראות שהפורום מלא בהודעות חדשות! אני שמחה שההצעה שלי עבדה אמא לה3 גביע/מדלייה נודדת זה רעיון מצויין. אני חושבת שבאמת כל שיעור זה קצת הרבה לקבל אותו אבל אפשר פעם בשבוע ואז באמת יש לזה אפקט יותר גדול....

 

[Xx ofek xX]

עוד משהו שמקל על האכזבה../images/Emo26.gif

אנחנו מקבלים נקודות על כל דבר שעושים - כמה שהשקענו בחימום, אלמנטים בתחנות, חימום דינמי, גמישות וכל מה שעושים באימון בסוף האימון רושמים את כל הנקודות ופעם בחודשיים המאמן מחשב את הממוצע ומחלק מדליות לפי הממוצע אבל לא רק מקום ראשון שני ושלישי מקבלים אלא כל מי שעובר את הממוצע שהמאמן אומר שצריך לעבור.. מי שקיבל את הציונים הכי גבוהים יקבל זהב ומקום שני כסף וכל השאר שעברו את הממוצע יקבלו ארד זה גם מאוד טוב למתעמלים חדשים שעדיין לא מאוד חשוב להם להתקדם ולהיות טובים באלמנטים וזאת יכולה להיות סיבה בשבילם להשקיע

 

[נועה חורש]

הצעות נוספות

דברים שעשיתי בשיעורי חינוך גופני בבי"ס, אולי אפשר גם לאמץ להתעמלות: בכיתות נמוכות: הכנתי "כרטיס מצטיין". כרטיס מצטיין הוא כרטיס שעשוי מבריסטול צבעוני, ובו כתוב "הצטיינות בספורט", תמונה של גביע, "כל הכבוד" וחתימה שלי. לקחתי שמינית בריסטול, חילקתי אותו ל-6 או ל-8 והדפסתי מהמחשב כרטיסיות. בכל שיעור, או בכל שבוע, בחרתי תלמיד אחד או יותר, אשר הצטיינו בשיעור, בביצוע או בהתנהגות. העמדתי אותם מול כל הכיתה, הסברתי לכולם מדוע הם הצטיינו והענקתי להם את ה"תעודה". את הכרטיס הם יכלו להראות להורים, לחברים, למחנכת, למנהלת, לתלות בחדר, במקרר וכו'. הילדים מאוד התלהבו מזה ושאפו לכרטיס הזה, ההורים גם כן הלהבו כשהילד הביא הבייתה כזה כרטיס ובפירוש ראיתי הגברת מוטיבציה. הכי מצחיק היה שכל הזמן עשיתי כרטיסים בצבע כחול. יום אחד נגמרו הבריסטולים הכחולים בבי"ס, אז עשיתי כרטיסים ירוקים. ההתלהבות גאתה שבעתיים. הכרטיס הירוק (החדש) נחשב בעיניהם ליותר "שווה", הם התאמצו עוד יותר כדי להיות הכי מיוחדים שיקבלו כרטיס ירוק לאוסף (הם גם אספו את הכרטיסי מצטיין שלהם והתחרו ביניהם בהפסקות למי יש יותר כרטיסים..., הירוק היה שווה כפול...). בכיתות היותר גבוהות, על כל הצטיינות של תלמידה בשיעור רשמתי כוכבית ביומן שלי. על כל 3 כוכביות, נתתי בונוס חצי ציון לתעודה (5 נקודות). כמובן שאפשר בחוגים על כל 5 כוכביות לקבל פרס, או לתת פרס או תעודה לילדה שצברה את מירב הכוכביות בסוף החודש וכו'.

 

[אמא לה3]

נועה, הרעיון של הכרטיסים

מצא חן בעיניי מאוד, אולי אני אעשה אותו!