רוצה לשתף
היי, קמתי בבוקר בידיעה והבנה ברורה שהבוקר או בכל מהלך היום אתה לא תתקשר או תשלח איימל . ולמרות זאת בחרתי לשלוח לך מכתב , הרגשתי שאתמול הדברים לא נאמרו כמו שרציתי ורציתי לנקות את השולחן , בחרתי באיימל כי היה לי ברור שאם אני אתקשר אתה לא תענה אבל יותר מי זה כי לא רציתי לקחת אותנו צעד אחורה חזרה . כבר הרבה זמן ( יותר מהחודש הזה ) אני מרגישה דו קוטביות בהתנהגות שלי מאהבה עצומה לכעס עצום , המרחק בניהם הוא עצום אך אני מסוגלת לעבור מתחושה לתחושה באפסית השנייה ומתחושה משתנה ההתנהגות שלי , ואז אני שוברת את חוקים בנינו ואתה בעיקר לא מבין מה שיוצר עוד יותר בלגן . אתמול הבנתי שאי אפשר להחליט שמקבלים משהו (כמו שהוא), זה תהליך שצריך לעבור על מנת לקבל אדם עם המגרעות שלו . ולכן שום "דיד ליין " לא ישנה , למקום של קבלה מגיעים מתוך הבנה ובחירה ולא כי מחריכים אותך . מעבר לזה , אני לא בטוחה שאני רוצה לחיות את חיי עם אדם שצריך לעבור תהליך כדי לקבל אותי . כל כך הרבה פעמים אמרנו שהעולם בחוץ כזה קשה אז צריך שיהיה טוב בבית ,ואתה הבית שלי ואני מרגישה שבבית לא מקבלים אותי וזה יוצר לי תחושה של חוסר יציבות . אני אדם שצריך יציבות , החיים למדו אותי שיציבות היא נכונה עבורי , עברתי כל כך הרבה בחיים (חלק אתה יודע וחלק גדול אתה לא ) שגרמו לי לחוסר איזון שיציבות זה קלף המפתח שלי , או כמו שא' אומר " החיים החרכו אותי להתבגר מהר מידי ". כבר הרבה זמן אין לי יציבות איתך , חלק כמובן נובע מהשיגעונות שלי וחלק כי אין לי אמון בך , אני לילות שלמים תוהה אם מי אתה עכשיו מצוטט ומי הבחורה התורנית ומתי תחליף אותי באחת רזה יותר או עדינה יותר וחלק נובע כי אני יודעת שאתה לא שלם איתי , אז צורת התמודדות שלי היא להדק את הקשר ולך אין מקום לנשום והמעגל של ה"אייחס" בנינו מתחיל שוב . כשאני מסתכלת על עצמי מהצד אני תוהה מתי הפכתי להיות בחורה שמקבלת חוסר אמון בשתיקה , חוסר קבלה בהבנה וחוסר יציבות כדרך חיים . אני ממשיכה לדבוק באמירה כי החלטה מקבלים ב10 דקות בכל שאר הזמן מחפשים הצדקות להחלטה הזו . וכל עמודי ההזהרה בחודש האחרון כי ההחלטה שלך היא להמשיך בלעדי ואם זאת המשכתי לדחוף , להדק ולא לתת לך ללכת . המחיר של החודש האחרון הוא שאנחנו התרחקנו , אני כועסת ופגועה ואתה מתוסכל מעצמך וממני . אני חייה עם התחושה שכל מילה או מעשה שלי יכולים להשפיע על ההחלטה שלך ולכן אני חודש משחקת , ואני עייפה . אני מתגעגעת לעינת שלי , המלאה בשמחת חיים , הצינית , זו שאוכלת את חיים בלי למצמץ , זו שגם לאלוהים לא דופקת חשבון , אני חושבת שלזו שהתאהבת בה .... הקשר הזה הכניס לי מילים על עצמי כמו : ברוטאלית , ולגריית , רועשת ובהמית . א' שיקף לי כמה המילים האלה פוגעות ולא מקבלות מיסודן, ובעיקר כמה אני לא רוצה שזה יהיה המילים שמתארות אותי . ואולי פה מתחילה הבעיה בנינו אתה ניסית לקבל אותי במקום פשוט לאהוב אותי . היית כל כך עסוק בלהבין ולקבל במקום פשוט לאהוב . אז אתמול קבלתי החלטה של להתרחק ממך , זה גובל באבסורד כי חודש כולם אמורים שאני צריכה להתרחק ולא הקשבתי לך וכנראה שמיה צדקה , הגיע הנקודה שאני לא יכולה יותר . זו הייתה ההחלטה הכי מהירה שקבלתי בחיים שלי ודאגתי לצור עוגנים שלא יאפשרו לי לחזור בי . אני לא בטוחה שאני מבינה למה אתה צריך זמן מחשבה , כמו שכבר אמרתי , אפשר להחליט שמקבלים משהו זה תהליך , ואני מניחה שאם אני הייתי ה"אחת שלך " אז דברים היו נראים אחרת ובעיקר יותר מקבלים . אני צריכה זמן למחשבה כי אני מתגעגעת לעינת , ואני רוצה בין כל הבלגן למצאו אותה . ואם אחרי הזמן מחשבה שלי אני אחליט שלמרות הכל ועל אף הכל אתה וככה זה מה שאני רוצה אני אחזור ואלחם . אבל כרגע ... אני רוצה להלחם על עצמי . יש בידיעות אחרונות את הקטע " זו לא הפעם הראשונה ששרון עזבה את יאיר " "הרי ידעתי למה שרון כל הזמן עוזבת. שרון רצתה להיות יותר מדי דברים סותרים, וזה גרם לה להיות קצת מבולבלת. שרון אחת פשוט לא הספיקה בשבילה. לפעמים קינאתי בה על התשוקה שלה לחיים, אבל היה לי קצת עצוב, שבנסיונותיה לחיות בכל כך הרבה עולמות מקבילים דמותה היתה הולכת ומטשטשת אני יודע שגם אתה מבין שלא ממני שרון בורחת בכל פעם, אלא מעצמה, ואם שרון בורחת מעצמה, זה סימן שהיא במצוקה איומה. זאת הסיבה שאני לעולם לא אפנה לה עורף כשתרצה לחזור. תמיד אהיה שם בשבילה, כלומר כאן", ואני לא העזתי לומר לו, שאמנם מעצמה שרון בורחת, אבל כשהיא מגיעה ליעדה, את עצמה היא גם פוגשת. " " חושב שהסיבה בגללה שרון עזבה וחזרה ארבע פעמים היא אותה הסיבה שבגללה לא חזרה בפעם החמישית. באיזה רגע גורלי בחייה הבינה שרון שהיא לא יכולה להרשות לעצמה מושיע, שיש בזה משהו מנחם, אבל גם מעכב" "אולי יש כאלה שיחשבו שזה מאוד אכזרי כלפי יאיר, הרי בסופו של דבר, הוא תמיד היה שם בשבילה. אבל אני חושב, שהיום בו הבינה שרון שהיא רוצה להיות המושיעה של עצמה הוא היום בו הושיעה גם את יאיר. לא ממנה, אלא מעצמו" אהבה שלי , אם כל הנחמה והצורך שלי בלהושיע אותך מהעולם , בחרתי כרגע להושיע אותי ואותי ככה גם להושיע אותך מעצמך . זה לא מכתב פרידה , (להבדיל ממה שאתה חושב ) , זה מכתב מבולגן על תחושות ורגשות , אבל לשם שינוי זה נכתב ממקום פתוח ורגוע . אני לא יודעת אם זה הסוף בנינו , אני יודעת שאם אי פעם אנחנו שוב נהיה אנחנו זה יהיה ממקום אחר וגם אם לעולם זה לא יקרה .... זה בסדר .
היי, קמתי בבוקר בידיעה והבנה ברורה שהבוקר או בכל מהלך היום אתה לא תתקשר או תשלח איימל . ולמרות זאת בחרתי לשלוח לך מכתב , הרגשתי שאתמול הדברים לא נאמרו כמו שרציתי ורציתי לנקות את השולחן , בחרתי באיימל כי היה לי ברור שאם אני אתקשר אתה לא תענה אבל יותר מי זה כי לא רציתי לקחת אותנו צעד אחורה חזרה . כבר הרבה זמן ( יותר מהחודש הזה ) אני מרגישה דו קוטביות בהתנהגות שלי מאהבה עצומה לכעס עצום , המרחק בניהם הוא עצום אך אני מסוגלת לעבור מתחושה לתחושה באפסית השנייה ומתחושה משתנה ההתנהגות שלי , ואז אני שוברת את חוקים בנינו ואתה בעיקר לא מבין מה שיוצר עוד יותר בלגן . אתמול הבנתי שאי אפשר להחליט שמקבלים משהו (כמו שהוא), זה תהליך שצריך לעבור על מנת לקבל אדם עם המגרעות שלו . ולכן שום "דיד ליין " לא ישנה , למקום של קבלה מגיעים מתוך הבנה ובחירה ולא כי מחריכים אותך . מעבר לזה , אני לא בטוחה שאני רוצה לחיות את חיי עם אדם שצריך לעבור תהליך כדי לקבל אותי . כל כך הרבה פעמים אמרנו שהעולם בחוץ כזה קשה אז צריך שיהיה טוב בבית ,ואתה הבית שלי ואני מרגישה שבבית לא מקבלים אותי וזה יוצר לי תחושה של חוסר יציבות . אני אדם שצריך יציבות , החיים למדו אותי שיציבות היא נכונה עבורי , עברתי כל כך הרבה בחיים (חלק אתה יודע וחלק גדול אתה לא ) שגרמו לי לחוסר איזון שיציבות זה קלף המפתח שלי , או כמו שא' אומר " החיים החרכו אותי להתבגר מהר מידי ". כבר הרבה זמן אין לי יציבות איתך , חלק כמובן נובע מהשיגעונות שלי וחלק כי אין לי אמון בך , אני לילות שלמים תוהה אם מי אתה עכשיו מצוטט ומי הבחורה התורנית ומתי תחליף אותי באחת רזה יותר או עדינה יותר וחלק נובע כי אני יודעת שאתה לא שלם איתי , אז צורת התמודדות שלי היא להדק את הקשר ולך אין מקום לנשום והמעגל של ה"אייחס" בנינו מתחיל שוב . כשאני מסתכלת על עצמי מהצד אני תוהה מתי הפכתי להיות בחורה שמקבלת חוסר אמון בשתיקה , חוסר קבלה בהבנה וחוסר יציבות כדרך חיים . אני ממשיכה לדבוק באמירה כי החלטה מקבלים ב10 דקות בכל שאר הזמן מחפשים הצדקות להחלטה הזו . וכל עמודי ההזהרה בחודש האחרון כי ההחלטה שלך היא להמשיך בלעדי ואם זאת המשכתי לדחוף , להדק ולא לתת לך ללכת . המחיר של החודש האחרון הוא שאנחנו התרחקנו , אני כועסת ופגועה ואתה מתוסכל מעצמך וממני . אני חייה עם התחושה שכל מילה או מעשה שלי יכולים להשפיע על ההחלטה שלך ולכן אני חודש משחקת , ואני עייפה . אני מתגעגעת לעינת שלי , המלאה בשמחת חיים , הצינית , זו שאוכלת את חיים בלי למצמץ , זו שגם לאלוהים לא דופקת חשבון , אני חושבת שלזו שהתאהבת בה .... הקשר הזה הכניס לי מילים על עצמי כמו : ברוטאלית , ולגריית , רועשת ובהמית . א' שיקף לי כמה המילים האלה פוגעות ולא מקבלות מיסודן, ובעיקר כמה אני לא רוצה שזה יהיה המילים שמתארות אותי . ואולי פה מתחילה הבעיה בנינו אתה ניסית לקבל אותי במקום פשוט לאהוב אותי . היית כל כך עסוק בלהבין ולקבל במקום פשוט לאהוב . אז אתמול קבלתי החלטה של להתרחק ממך , זה גובל באבסורד כי חודש כולם אמורים שאני צריכה להתרחק ולא הקשבתי לך וכנראה שמיה צדקה , הגיע הנקודה שאני לא יכולה יותר . זו הייתה ההחלטה הכי מהירה שקבלתי בחיים שלי ודאגתי לצור עוגנים שלא יאפשרו לי לחזור בי . אני לא בטוחה שאני מבינה למה אתה צריך זמן מחשבה , כמו שכבר אמרתי , אפשר להחליט שמקבלים משהו זה תהליך , ואני מניחה שאם אני הייתי ה"אחת שלך " אז דברים היו נראים אחרת ובעיקר יותר מקבלים . אני צריכה זמן למחשבה כי אני מתגעגעת לעינת , ואני רוצה בין כל הבלגן למצאו אותה . ואם אחרי הזמן מחשבה שלי אני אחליט שלמרות הכל ועל אף הכל אתה וככה זה מה שאני רוצה אני אחזור ואלחם . אבל כרגע ... אני רוצה להלחם על עצמי . יש בידיעות אחרונות את הקטע " זו לא הפעם הראשונה ששרון עזבה את יאיר " "הרי ידעתי למה שרון כל הזמן עוזבת. שרון רצתה להיות יותר מדי דברים סותרים, וזה גרם לה להיות קצת מבולבלת. שרון אחת פשוט לא הספיקה בשבילה. לפעמים קינאתי בה על התשוקה שלה לחיים, אבל היה לי קצת עצוב, שבנסיונותיה לחיות בכל כך הרבה עולמות מקבילים דמותה היתה הולכת ומטשטשת אני יודע שגם אתה מבין שלא ממני שרון בורחת בכל פעם, אלא מעצמה, ואם שרון בורחת מעצמה, זה סימן שהיא במצוקה איומה. זאת הסיבה שאני לעולם לא אפנה לה עורף כשתרצה לחזור. תמיד אהיה שם בשבילה, כלומר כאן", ואני לא העזתי לומר לו, שאמנם מעצמה שרון בורחת, אבל כשהיא מגיעה ליעדה, את עצמה היא גם פוגשת. " " חושב שהסיבה בגללה שרון עזבה וחזרה ארבע פעמים היא אותה הסיבה שבגללה לא חזרה בפעם החמישית. באיזה רגע גורלי בחייה הבינה שרון שהיא לא יכולה להרשות לעצמה מושיע, שיש בזה משהו מנחם, אבל גם מעכב" "אולי יש כאלה שיחשבו שזה מאוד אכזרי כלפי יאיר, הרי בסופו של דבר, הוא תמיד היה שם בשבילה. אבל אני חושב, שהיום בו הבינה שרון שהיא רוצה להיות המושיעה של עצמה הוא היום בו הושיעה גם את יאיר. לא ממנה, אלא מעצמו" אהבה שלי , אם כל הנחמה והצורך שלי בלהושיע אותך מהעולם , בחרתי כרגע להושיע אותי ואותי ככה גם להושיע אותך מעצמך . זה לא מכתב פרידה , (להבדיל ממה שאתה חושב ) , זה מכתב מבולגן על תחושות ורגשות , אבל לשם שינוי זה נכתב ממקום פתוח ורגוע . אני לא יודעת אם זה הסוף בנינו , אני יודעת שאם אי פעם אנחנו שוב נהיה אנחנו זה יהיה ממקום אחר וגם אם לעולם זה לא יקרה .... זה בסדר .