רוצה לשתף..

Aeroguns

New member
רוצה לשתף..

אמי אובחנה כחולה בדמנציה בערך לפני כ3-4 שנים.. עברנו ממש הרבה מאז והמצב כמובן רק הלך והפך לגרוע יותר בימים האחרונים היא כבר לא דיברה..יצאתי בבוקר של יום ראשון לבית ספר והיא לא חייכה אליי...ניסיתי להצחיק אותה במשך כמה דקות והתייאשתי.. בדר"כ כשאני מדבר איתה היא מגיבה מעט ומחייכת מעט.. כשחזרתי מבית הספר ביום ראשון בצהריים שעה 2 השכנים עמדו בבניין ולא אמרו שלום, כבר אז הבנתי שקרה משהו. נכנסתי עם אחותי התאומה מהר הביתה צעקתי:"אמא הגעתי הביתה" והלכתי לכיוון חדרה.. לא הספקתי לשאול למה כל האורות בבית דולקים ואבא יצא מהחדר של אמא מזיע כולו וסיפר לי שאמא נחנקה כשהפיליפינית האכילה אותה בחתיכת בשר קטנה. היא נחנקה בביס הראשון והכחילה עד שהאמבולנס הגיע לקח בערך 12-15 דקות עד שענו ועד שהוא הגיע. הצוות של מד"א הצליח להנשים אותה ולקחו אותה לטיפול נמרץ. נסענו מהר לבית החולים..היא הייתה תחת הרדמה..והיא לא הגיבה כשהגענו אליה.. כשעתיים לאחר מכן העבירו אותה למחלקה פנימית ומאז היא מונשמת ומחוסרת הכרה. מיום ראשון בצהריים. אמא שלי בספטמבר תהיה בת 54. אני אהיה בן 16 כמה ימים לאחר יום הולדתה. הרופאים אומרים שנשאר רק להתפלל.
 

אירילה

New member
שלום לך אור היקר,כולנו כאן איתכם

ברגעים קשים אלה ,נקווה שאמא תחלים ושהסיוט שתארת יהיה בעברכם. כתוב לנו כאן מה מצבה של אמא באם יהיה שינוי. שיהיה לכם רק טוב גרשון
 

Aeroguns

New member
תחלים?

ואם היא תחלים היא בכלל תזהה אותי? אנחנו כבר לא יודעים מה עדיף שיקרה..בשבילנו ובשבילה..לא יודעים
 

ענתי44

New member
היי אור

עצוב לקרוא את מה שכתבת והאמת שלנוכח המציאות לפתע מחווירים המילים- מה כבר אפשר להגיד לך שיהיה בסדר? שזה יעבור? למרות שאתה צעיר עברת את שלב האמונה באליהו הנביא, ולאור מחלתה של אמא מחלקת פנטזיות לא בבית ספרך! כנראה אתה עכשיו בבית הספר, וכפי שאתה יודע, בבית ספר מלמדים רק דברים חשובים באמת: מתמטיקה, ספרות ותולדות עם ישראל וכן אולי גם קורס בהשרדות מול סכינאות. דברים שוליים כמו מה אומרים לאמא שלא מזהה אותך ואיך ממשיכים לתפקד במחלקת טיפול נמרץ,או חלילה חמור מכך רק החיים מלמדים! ואתה ילד יקר לומד את זה בגיל צעיר מדי. בגיל שאתה צריך להתמודד עם הצלחה לימודית וחברתית, לחוש אהבה ראשונה או לרקוד בכיכר רבין עם מכבי תל-אביב (אלא אם אתה אדום)... לא לחזור מבית ספר ולראות שכנים שותקים (אתה מבין גם אותם לא לימדו בבית- הספר) ובכל זאת ממה שהתרשמתי אתה גדל להיות אדם מיוחד ורגיש. אתה יודע שאתה האור של אמא שלך (כן גם היום) ושל אבא שלך. וזה שאתה מצליח לגרום לה להגיב ואפילו לחייך זה המון!!!! תחשוב כמה אושר עבורה היה להיות אמא שלך עד המחלה, תחשוב על הזמנים הטובים זה מעניק כוח! אני כולי תפילה שאמא תתאושש ממה שקרה. נכון אתה צודק שההחלמה לא תהייה מנטלית ושההדרדרות ממחלת האלצהיימר בוא תבוא ותגרום לך ,לאמא ולכל המשפחה הרבה סבל. אבל בין לבין יהיו גם רגעים של חסד שאמא כן תכיר וכן תחייך.בערך בתקופה שאתה נולדת, אבא שלי\ הסלע החזק והמוצק, חלה בסרטן ונפטר תוך כשבוע. כולם אמרו לי להתעודד שלא הספיק לסבול ולא עבר הקרנות וכימו, ואני לא מצאתי נחמה הוא היה חסר לי (וחסר גם היום בעיקר בגלל המחלה של אמא) ולא ידעתי אם הם צודקים או לא ואם אני סתם אנוכית ואז כעיתונאית סיקרתי אירוע מוסיקלי שנטל בו חלק המלחין יאיר רוזנבלום, שהיה בימיו האחרונים מסרטן. התבוננתי בו וראיתי את העיניים הדואבות ואת הכאב שאפילו המורפיום לא עזר אבל הוא חייך והיה מאושר מהמוסיקה המתנגדת ואני הבנתי שאין חוקים וגם לא תלוי בנו הרבה דברים כמו מחלות. ולכן מה שצריך לקרות יקרה ואם אמא תתאושש ואני מקווה שכן תדע שלצד הכאב יהיה גם עוד דקות גנובות ומתוקות איתה. חזק ואמץ אור היקר וקבל את החיבוק הוירטואלי של כולנו- אנחנו איתך
 

Aeroguns

New member
תודה לכולכם..

היום היינו אצלה שוב בבית החולים היא עדיין לא מגיבה ככל הנראה יש לה גם דלקת ריאות עקב סתימת ריאה אחת היה לה חום גבוה ודופק אתמול היום המצב השתפר מבחינת הדופק והחום אבל עדין לא מגיבה והעיניים לא נפתחות. ידעתי שהרגעים האלה יגיעו אבל כנראה שאף פעם לא מוכנים לזה.. אני מקווה שיהיה בסדר..אני רק לא יודע לאיזה צד. תודה רבה לכם ושיהיה לכם יום עצמאות שמח עד כמה שאפשר
 

ידידים

New member
תפילה

ביתי מבוגרת ממך רק בשנה ואני נושא תפילה כל הזמן למענה. היא התחילה את המסע בגיל צעיר כמוך. ותיפלתי שיהיה לה רק טוב. אני מבין אותך ומתפלל שיקרה רק טוב לך ואחותך.
 

אנימו

New member
אור היקר ../images/Emo24.gif../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif

לבי לבי לך ואני רוצה לחזק אותך ושולחת לך חיבוק מעומק הלב. הילדים שלי היו בערך בגילך כשאבא שלהם חלה ומצבו הולך ומתדרדר במשך השנים. לצערך ולצערנו קורה שהמחלה תוקפת "מוקדם מדי". אין ברירה אלא להתמודד עם המצב ולנסות ולחיות בשני מישורים. מטלה לא קלה - אבל מסתבר שהיא אפשרית, לפחות על פי ניסיוננו. אמנם העננה מרחפת על כל המישורים אבל לאט לאט מסתבר שאפשר להנות גם מרגעי הנאה . זה מותר ורצוי לטובת בני המשפחה כולה. ומותר לך לבכות ורצוי שלא "להחזיק את הדברים בבטן". תדבר עם החברים, עם המורים, עם בני המשפחה ועם כל מי שמוכן להקשיב. ומותר גם להביע רגשי כעס. הכל לגטימי והכל מהחיים. ותשתדל לצאת הערב לבלות במידת האפשרי מבחינתך. ועוד
לחיזוק.
 

טיקו1

New member
משתתפת

גיל 16 נועד לחוויות מסוג אחר... כמה מצער המשא שלך! חזק ואמץ!
 

zvooloon

New member
אור היקר, חזק ואמץ!

רק היום שבתי לפורום אחרי העדרות ארוכה. הודעתך ריגשה אותי, כמו את כל חברי הפורום. מאחלת לך, ולאחותך ולאביך המון המון כוחות בהתמודדות הקשה הזאת.
 

Aeroguns

New member
עדכון טוב[אפשר להגיד]

לא הספקתי לכתוב כאן כי אני בתקופה של מבחנים ובגרויות אבל הנה מצאתי זמן עכשיו לכתוב. כעבור 3 שבועות שאמי הייתה בבית חולים[מהם שבועיים בחוסר הכרה] היא חזרה הביתה. הרופאים לא מאמינים שהיא מזהה אותנו והכל אבל היא בהחלט מזהה וצוחקת מדי פעם אבל כבר לא מדברת בכלל..רק מים ואת השם שלי היא אומרת עוד מדי פעם היא כבר לא מחוברת למכשירים ואוכלת אוכל מרוסק בבלנדר. המצב בערך חזר למה שהיה קודם אך כמובן המחלה הזאת ממשיכה לפגוע יותר ויותר. מקווים שיהיה בסדר...
 
למעלה