רוצה מישהי ולא יודע אם זה אפשרי..
שלום לכולם..
כבר כשנתיים שאני עובד עם מישהי שדי מהיום הראשון שנפגשנו פיתחתי אליה רגשות די חזקים. במשך כמה חודשים לפני שנתיים הייתי נורא נעול עליה ומאוהב בה, אבל היא דחתה אותי אחרי שניסיתי להציע לה לצאת איתי. ולמרות זאת עדיין נשארתי "תקוע" עליה. באיזשהו שלב החלטתי לדפדף הלאה, יצאתי עם בחורות אחרות, הייתי בקשר.. מדי פעם הסתכלתי לכיוון שלה אבל הבנתי שאני והיא זה לא ילך ביחד. נשארנו חברים, בעיקר בעבודה..
במהלך הזמן הזה התקרבנו, התרחקנו אבל תמיד היה בינינו הרבה הערכה וכבוד כלפי השני ואני מניח שגם חיבה. בתקופה שהכרתי אותה הייתי גם עם פחות ביטחון והיום אני עם קצת יותר, לפחות מולה.
לאחרונה התקרבנו לא מעט, הרבה פעמים אנחנו אומרים שנצא לאכול ביחד אחרי משמרת ותמיד זה נדחה. גם היום היא העלתה את זה ואני אמרתי שזה לא אפשרי וסוג של דיברנו על יום חמישי.. מבחינתי גם אם אף אחד מהחברים המשותפים לא יצטרף, לא יהיה לי אכפת. אני לא יודע איך היא מרגישה לגבי זה..
הבעיה בסופו של דבר, זה שהיא שומרת שבת ומחפשת אדם כזה, ואני לא ממש. אני לא חושב שזה גם פייר להגיד "אני אשמור שבת בשבילה" כי אני יודע שהיא לא תרצה וגם אני לא חושב שזה יחזיק.
וחוץ מזה יש לנו חבר משותף בעבודה שתקוע עליה והיא דוחה אותו כל הזמן ונראה לי שזה יפגע בו אם פעם יקרה בינינו משהו..
אני באמת אוהב אותה בתור בן אדם, היא מקסימה בעיניי, היא טובת לב, אכפת לה ממי שקרוב אליה והיא נותנת בשביל החברים שלה 120 אחוז ובינינו זה תמיד ככה. כשהיא צריכה עזרה אני שם, כשאני צריך עזרה היא עוזרת לי.
כדאי לי לנסות שוב להכניס את עצמי לכל זה? להתנתק ממנה אני לא יכול כמובן.. ואני בטח שלא רוצה להתרחק. הדבר היחידי שתמיד גרם לרגשות האלו לדעוך זה שניסיתי לצאת עם בנות אחרות, אבל היא תמיד חוזרת לראש שלי.
שלום לכולם..
כבר כשנתיים שאני עובד עם מישהי שדי מהיום הראשון שנפגשנו פיתחתי אליה רגשות די חזקים. במשך כמה חודשים לפני שנתיים הייתי נורא נעול עליה ומאוהב בה, אבל היא דחתה אותי אחרי שניסיתי להציע לה לצאת איתי. ולמרות זאת עדיין נשארתי "תקוע" עליה. באיזשהו שלב החלטתי לדפדף הלאה, יצאתי עם בחורות אחרות, הייתי בקשר.. מדי פעם הסתכלתי לכיוון שלה אבל הבנתי שאני והיא זה לא ילך ביחד. נשארנו חברים, בעיקר בעבודה..
במהלך הזמן הזה התקרבנו, התרחקנו אבל תמיד היה בינינו הרבה הערכה וכבוד כלפי השני ואני מניח שגם חיבה. בתקופה שהכרתי אותה הייתי גם עם פחות ביטחון והיום אני עם קצת יותר, לפחות מולה.
לאחרונה התקרבנו לא מעט, הרבה פעמים אנחנו אומרים שנצא לאכול ביחד אחרי משמרת ותמיד זה נדחה. גם היום היא העלתה את זה ואני אמרתי שזה לא אפשרי וסוג של דיברנו על יום חמישי.. מבחינתי גם אם אף אחד מהחברים המשותפים לא יצטרף, לא יהיה לי אכפת. אני לא יודע איך היא מרגישה לגבי זה..
הבעיה בסופו של דבר, זה שהיא שומרת שבת ומחפשת אדם כזה, ואני לא ממש. אני לא חושב שזה גם פייר להגיד "אני אשמור שבת בשבילה" כי אני יודע שהיא לא תרצה וגם אני לא חושב שזה יחזיק.
וחוץ מזה יש לנו חבר משותף בעבודה שתקוע עליה והיא דוחה אותו כל הזמן ונראה לי שזה יפגע בו אם פעם יקרה בינינו משהו..
אני באמת אוהב אותה בתור בן אדם, היא מקסימה בעיניי, היא טובת לב, אכפת לה ממי שקרוב אליה והיא נותנת בשביל החברים שלה 120 אחוז ובינינו זה תמיד ככה. כשהיא צריכה עזרה אני שם, כשאני צריך עזרה היא עוזרת לי.
כדאי לי לנסות שוב להכניס את עצמי לכל זה? להתנתק ממנה אני לא יכול כמובן.. ואני בטח שלא רוצה להתרחק. הדבר היחידי שתמיד גרם לרגשות האלו לדעוך זה שניסיתי לצאת עם בנות אחרות, אבל היא תמיד חוזרת לראש שלי.
.