מנסה לעזור
מעתיקה לך לפה תשובה שכתבתי בפורום אחר לפני כמה חודשים, החלפתי את השמות ב XXX בגלל צנעת הפרט: אז הנה כמה תובנות שלי, לאחר חמישה ימים מפרכים של זירוז: 1. קחי בחשבון ש"הפרוטוקולים" שונים בין בתי החולים ובין הרופאים, ככה שלא בטוח שמה שאגיד לך יהיה בהכרח נכון בבית החולים בו החלטת ללדת 2. יש כמה סוגים של זירוז: א. טבעי - בדיוק כמו שXXX עשתה את זה. כל המרבה אכן זה משובח!! אני מוסיפה פה גם עיסוי פטמות שלחברה שלי "עשה את זה" בגדול. ב. דיקור/רפלקסולוגיה - אם יש לך מישהו מוסמך ומומלץ מאד מאד שווה ויכול לעזור!! לפי דעתי כדאי לנסות את א' וב' לפני שמגיעים לבית החולים. ג. נרות פרוסטגלנדינים - כמו שXXX הסבירה זה נרות שמוכנסים "לשם" ואמורים להתחיל את העבודה. בד"כ יתחילו אם נרות במידה ואין פתיחה בכלל (מצב שלא מאפשר פיטוצין) ורק אם לא אחרי קיסרי (אצלי הסבירו שזה מעלה חשש לקרע ברחם והייתי כמובן אחרי קיסרי). בד"כ לא צריך שום ניטור ואפשר להסתובב עם זה גם מחוץ לחדר לידה. ד. סטריפינג - הרופא מכניס את היד ולמעשה מבצע "גירוד" של הקרומים בצואר הרחם. המטרה = הפרשת אותם פרוסטגלנדינים מפורסמים. בלידה הראשונה אצלי זה פעל יופי. בלידה השנייה, למרבה הפתעתי, רוב הרופאים לא רצו לעשות את זה, למרות בקשתי המפורשת. מסתבר שלא כולם יודעים איך לעשות את זה. אם עושים את זה כשהכל "סגור ומסוגר" זה עלול קצת לכאוב. ה. בלון - אני לא אסביר לך את התיאור הגרפי, אבל מדובר במשהו שמונס לרחם ולצואר הרחם ואז ממלאים אותו במים. המטרה ההיא לבצע פתיחה "מכנית" של העסק, מה שיכול להביא לתנאים של תחילת פיטוצין. הבלון מוכנס ל - 12 שעות ואם הוא מבצע את העבודה אז הוא יכול גם לצאת לבד לפני זה (מדובר על פתיחה של 3-4). אצלי הבלון הביא לפתיחה של 3.5 ולא יצא לבד. כאשר שמים בלון את כבר חייבת להשאר בבית החולים ואני חייבת להגיד שזה די לוחץ ולא נעים. XXX תספר לך שאצלה זה ממש כאב. ו. פיטוצין - למעשה הוא "מחקה" את פעולת ההורמון הטבעי "אוקסיטוצין" שמביא לכיווצי הרחם. בניגוד להורמון הטבעי, כאו הגוף לא שולט במינון ולכן לפעמים הצירים נהיים קרובים, חזקים וכואבים מאד. פיטוצין מחייב ניטור רציף ולא נותנים אותו יותר מ 8 שעות רצוף. אצלי היה 8 שעות (מינון נמוך - שוב בגלל הקיסרי) ולא הביא ללידה... ז. פקיעת מים - רק אם יש פתיחה ורק אם הראש של התינוק נמוך מספיק ומבוסס, ניתן לפקוע מים. אצלי זה הביא ללידה פעילה תוך 10 דקות. גם פקיעת מים מחייבת ניטור רציף וכנראה הצירים יותר כואבים כי את את המים שיספגו את התכווצויות הרחם. 3. ועכשיו כמה תובנות שלי: א. כמו שXXX כתבה, המוניטור לא אומר שכיבה כל הזמן. התהלכתי, הייתי על הכדור וגם הלכתי חופשי לשירותים. זה מאד עוזר ל"לידה פעילה". ב. אפידורל - כדאי לברר את האפשרות עוד לפני תחילת הזירוז, אצלי זה מאד עזר. כדאי לבקש את ה walking למרות שבאמת גם איתו לא נותנים ממש ללכת, אבל את כן מרגישה את הרגליים, ניידת על המיטה, ויכולה לשתף פעולה במהלך כל הלידה. בד"כ לא יתנו אפידורל לפני פתיחה של 3. ג. טשטוש - בעזרת פטידין - יש כאלו שזה נורא עוזר להן. אני לא רציתי, כי ברמה מסוימת זה גם משפיע על העובר. היתרון של הפטידין - לא צריך מרדים, ונדמה לי שלא צריך לחכות לפתיחה בשביל לתת אותו. ד. שינוי תנוחות בכל שלב - מאד חשוב. לעמוד על 6, לנענע את האגן ובכלל לעזור לתינוק לכוון את דרכו החוצה. ה. לפעמים כל הזירוזים לא מצליחים (כמו שקרה אצלי). זה נורא מתסכל וקשה, אבל באמת הרגשתי שלפחות אני כל הזמן במעקב וניטור, ובכל זאת היתה הרגשה ש"הנה זה הסוף", וזה נותן כוחות. צריך להתכונן נפשית ולא להתבאס יותר מדי אם זה לא פועל כל כך מהר. ו. למרות שאצלי זה נגמר בקיסרי, הייתי מרוצה שניסיתי הכל. בכל מקרה המון המון בהצלחה ואם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשלוח מסר! מעין
