רוצים לדבר על ננ"ק בעידן היוניסקס?
ננ"ק= נשים נשיות קרירה זה משהו שחודר לכל תחום תעסוקתי , אבל אני אקח דוגמא מתחום שקרוב לליבי ולעיסוקי: אמנות . פעם (בתקופת זמן מצומצמת אי שם בין שנות החמישים לשנות השמונים) אשה יכלה להיות אמנית מצליחה, כמובן: אם היה לה כשרון ראוי, וממידת ההתמסרות שהאמנות דורשת (ע"ע מקרה לאה ניקל ולא רק) היום זה קצת אחרת: היום נניח שבוגרת טריה של בית ספר לאמנות רוצה להציג באחת מהגלריות המקובלות על מנת לגבש נקודת הצלחה היא צריכה להיות בין 20-30, אנורקטית , מחוררת, וכל שינוי מבני (בת 40 עגלגלה ודדנית עם חור באזניים לעגיל אחד) בהופעתה החיצונית מיד מכניס אותה לקטגוריה ההגדרתית המחמיאה: "דודה" והיא מייד נשלחת ל"עצב" ציורים אימפרסיוניסטים במתנ"ס הקרוב או ללמד אומנות בבית הספר היסודי הסמוך למקום מגוריה. כמובן שזה לא עניין של בחירה סתמית או נתונים גנטיים: המראה האנורקטי מחורר משדר אמירה יוניסקסית ומוחק את סימני המין הראשוניים. בעידן היוניסקס אם את רוצה קרירה והצלחה - תמחקי את סממני הנשיות - הם אאוט. או בקיצור איזשהן נורמות חברתיות מגדירות: את המסגרת את הקנקן ולא טורחות לבדוק מה בפנים. זה כמובן מדוייק בעוד תחומים תעסוקתיים : יש קודים תעסוקתיים בלתי כתובים לדעתי שמכתיבים את הרצוי לא רק בתחום ההשכלה הגיל והמצב המשפחתי אלא גם בתחום המראה, יש בהם משהו שסוגר גם על הכשרון המבריק ביותר ובינינו תראו לי אשה שתצליח לשרוד את מראה הסופרוומן עד אין סוף? **נדמה לי שהמקום הכמעט יחיד שבו יש אפשרות לקידום נאה בהתאם לכישורים המקצועיים וללא תלות או משמעות ל"קנקנן" - הוא האקדמיה
ננ"ק= נשים נשיות קרירה זה משהו שחודר לכל תחום תעסוקתי , אבל אני אקח דוגמא מתחום שקרוב לליבי ולעיסוקי: אמנות . פעם (בתקופת זמן מצומצמת אי שם בין שנות החמישים לשנות השמונים) אשה יכלה להיות אמנית מצליחה, כמובן: אם היה לה כשרון ראוי, וממידת ההתמסרות שהאמנות דורשת (ע"ע מקרה לאה ניקל ולא רק) היום זה קצת אחרת: היום נניח שבוגרת טריה של בית ספר לאמנות רוצה להציג באחת מהגלריות המקובלות על מנת לגבש נקודת הצלחה היא צריכה להיות בין 20-30, אנורקטית , מחוררת, וכל שינוי מבני (בת 40 עגלגלה ודדנית עם חור באזניים לעגיל אחד) בהופעתה החיצונית מיד מכניס אותה לקטגוריה ההגדרתית המחמיאה: "דודה" והיא מייד נשלחת ל"עצב" ציורים אימפרסיוניסטים במתנ"ס הקרוב או ללמד אומנות בבית הספר היסודי הסמוך למקום מגוריה. כמובן שזה לא עניין של בחירה סתמית או נתונים גנטיים: המראה האנורקטי מחורר משדר אמירה יוניסקסית ומוחק את סימני המין הראשוניים. בעידן היוניסקס אם את רוצה קרירה והצלחה - תמחקי את סממני הנשיות - הם אאוט. או בקיצור איזשהן נורמות חברתיות מגדירות: את המסגרת את הקנקן ולא טורחות לבדוק מה בפנים. זה כמובן מדוייק בעוד תחומים תעסוקתיים : יש קודים תעסוקתיים בלתי כתובים לדעתי שמכתיבים את הרצוי לא רק בתחום ההשכלה הגיל והמצב המשפחתי אלא גם בתחום המראה, יש בהם משהו שסוגר גם על הכשרון המבריק ביותר ובינינו תראו לי אשה שתצליח לשרוד את מראה הסופרוומן עד אין סוף? **נדמה לי שהמקום הכמעט יחיד שבו יש אפשרות לקידום נאה בהתאם לכישורים המקצועיים וללא תלות או משמעות ל"קנקנן" - הוא האקדמיה