הניבלונגים
New member
רוק אנד רול
תמיד כשמגיעים אלי חברים, ורואים את אוסף התקליטים הדי גדול שלי, יש מי שיקח אלבום של אלוויס וישאל מה זה עושה כאן?, יש לי שם את המון רוק כבד ורוק מתקדם (פרוגרסיב), הרבה בלוז, הרבה בלוז רוק, רוק דרומי, פולק, קצת ג'אז וכמה אופרות שאני אוהב במיוחד, אז מה באמת עושה שם אלוויס פרסלי?, קשה לחשוד במלך בתחכום יתר, או בוירטואוזיות יתרה, קשה גם לקטלג אותו בצדדים היותר מענינים של הרוק הדרומי או הרוקבילי, בשיאו (לפחות שיאו מבחינתי) הוא עשה רוק אנד רול פשוט ומלודי, מוסיקה לרקודים לא הרבה יותר. "לבלוז נולד ילד וקראו לו רוק אנד רול" משפט גאוני זה אמר פעם אחד מגדולי הבלוז בכל הזמנים מאדי ווטארס הגדול, והוא גם צדק, הרוק אנד רול הוא בנו החוקי של הבלוז, הוא נולד כנראה לאחר מפגש לילי סוער בין הבלוז, לבין הרוקבילי בנסיעת רכבת ארוכה במיד ווסט האמרקאי, מהמפגש הסוער הזה נולד הרוק אנד רול ומאז הוא כבש את העולם כולו. ראשון הרוקרים לא היה אלוויס, היה זה כנראה צ'אק ברי שיחד עם כמה מוסיקאים שחורים נתנו ביט מיוחד לרית'ם אנד בלוז והפכו אותו למשהו אחר, אבל רק כשמוסיקאים לבנים מהדרום, כמו ביל היילי באדי הולי ונהג משאית אחד ממיסיפי בשם אלוויס אהרון פרסלי, לקחו את הקצב החדש והוסיפו לו מוטיבים של פולק ורוקבילי שהרוק אנד רול האמתי נולד. אלוויס לא היה המוסיקאי המוכשר מבינהם (למרות שהוא היה מוסיקאי מאוד מוכשר) הוא אפילו לא היה הזמר הכי טוב (והוא היה זמר מעולה) היחוד שלו היה בזה שהוא היה מופיע (פרפורמר) מהסוג שאתה רואה אולי מעל בימת התיאטרון ועם כריזמה שיכולה לכבוש גם השמרן הכי שמרן באלבמה. ההופעה שלו, שגרמה לנשים להתאב בו ולגברים להעריץ אותו, היא שמשכה את הרוק מסתם עוד ריקוד למשהו אחר, לתופעה חברתית שסחפה את כל העולם למשך יותר מ 50 שנה. לאלוויס היה גם משהו מעבר לכריזמה וליכולת הביצוע המעולה, היו לו גם שירים מעולים, בשלבים הראשונים של הקרירה שלו, הוא ידע לבחור את השירים שלו במדיוק (או ידעו לבחור עבורו) שירי הרוק שלו, יחד עם כמה שירי אהבה מעולים בנו אותו כענק מוסיקאלי ואייקון תרבותי בזכות מעמד זה הרוק התפתח למה שהוא היום. אז אם הבלוז הוא האבא של הרוק והרוקבילי הוא האמא, אלוויס אהרון פרסלי, בשבילי לפחות הוא הרוק אנד רול עצמו, לצערי בהמשך הקרירה הוא התרחק קצת מהרוק לטובת עשיית כסף בווגאס והוליווד וביזבז את הכישרון שלו על אלבומי הוואי, מחוות כריסמס ושירי אהבבה מעיקים, אבל חמשת אלבומיו הראשונים הם בעיני מאסטרפיס של רוק לא פחות מהטובים שבאלבומי הביטלס, הרולינג סטונס או אפילו המתוחכמים שבאלבומי הפרוג, פשוט היה לו את זה.
תמיד כשמגיעים אלי חברים, ורואים את אוסף התקליטים הדי גדול שלי, יש מי שיקח אלבום של אלוויס וישאל מה זה עושה כאן?, יש לי שם את המון רוק כבד ורוק מתקדם (פרוגרסיב), הרבה בלוז, הרבה בלוז רוק, רוק דרומי, פולק, קצת ג'אז וכמה אופרות שאני אוהב במיוחד, אז מה באמת עושה שם אלוויס פרסלי?, קשה לחשוד במלך בתחכום יתר, או בוירטואוזיות יתרה, קשה גם לקטלג אותו בצדדים היותר מענינים של הרוק הדרומי או הרוקבילי, בשיאו (לפחות שיאו מבחינתי) הוא עשה רוק אנד רול פשוט ומלודי, מוסיקה לרקודים לא הרבה יותר. "לבלוז נולד ילד וקראו לו רוק אנד רול" משפט גאוני זה אמר פעם אחד מגדולי הבלוז בכל הזמנים מאדי ווטארס הגדול, והוא גם צדק, הרוק אנד רול הוא בנו החוקי של הבלוז, הוא נולד כנראה לאחר מפגש לילי סוער בין הבלוז, לבין הרוקבילי בנסיעת רכבת ארוכה במיד ווסט האמרקאי, מהמפגש הסוער הזה נולד הרוק אנד רול ומאז הוא כבש את העולם כולו. ראשון הרוקרים לא היה אלוויס, היה זה כנראה צ'אק ברי שיחד עם כמה מוסיקאים שחורים נתנו ביט מיוחד לרית'ם אנד בלוז והפכו אותו למשהו אחר, אבל רק כשמוסיקאים לבנים מהדרום, כמו ביל היילי באדי הולי ונהג משאית אחד ממיסיפי בשם אלוויס אהרון פרסלי, לקחו את הקצב החדש והוסיפו לו מוטיבים של פולק ורוקבילי שהרוק אנד רול האמתי נולד. אלוויס לא היה המוסיקאי המוכשר מבינהם (למרות שהוא היה מוסיקאי מאוד מוכשר) הוא אפילו לא היה הזמר הכי טוב (והוא היה זמר מעולה) היחוד שלו היה בזה שהוא היה מופיע (פרפורמר) מהסוג שאתה רואה אולי מעל בימת התיאטרון ועם כריזמה שיכולה לכבוש גם השמרן הכי שמרן באלבמה. ההופעה שלו, שגרמה לנשים להתאב בו ולגברים להעריץ אותו, היא שמשכה את הרוק מסתם עוד ריקוד למשהו אחר, לתופעה חברתית שסחפה את כל העולם למשך יותר מ 50 שנה. לאלוויס היה גם משהו מעבר לכריזמה וליכולת הביצוע המעולה, היו לו גם שירים מעולים, בשלבים הראשונים של הקרירה שלו, הוא ידע לבחור את השירים שלו במדיוק (או ידעו לבחור עבורו) שירי הרוק שלו, יחד עם כמה שירי אהבה מעולים בנו אותו כענק מוסיקאלי ואייקון תרבותי בזכות מעמד זה הרוק התפתח למה שהוא היום. אז אם הבלוז הוא האבא של הרוק והרוקבילי הוא האמא, אלוויס אהרון פרסלי, בשבילי לפחות הוא הרוק אנד רול עצמו, לצערי בהמשך הקרירה הוא התרחק קצת מהרוק לטובת עשיית כסף בווגאס והוליווד וביזבז את הכישרון שלו על אלבומי הוואי, מחוות כריסמס ושירי אהבבה מעיקים, אבל חמשת אלבומיו הראשונים הם בעיני מאסטרפיס של רוק לא פחות מהטובים שבאלבומי הביטלס, הרולינג סטונס או אפילו המתוחכמים שבאלבומי הפרוג, פשוט היה לו את זה.
