רושם ראשוני וקטלוג אנשים

[netbird]

רושם ראשוני וקטלוג אנשים

הנה רעיון: רושם ראשוני חשוב משום שקשה לצפות את העדפות מקבל (המסר/אות/סימן). אם כך, קטלוג אנשים יכול לסייע לחזות את העדפות המקבל.

 

[Simply Incognito]

הרושם והקטלוג

אפשר בקלות לטעות בשניהם... קרב בין תרנגול הודו וטווס יסתיים בד"כ במותו של התרנגול - גם בשל העובדה כי התרנגול איטי יותר, אך חשוב מכך - הוא מקטלג את הטווס כ"תרנגול-הודו-שאיתו-אני-הולך-מכות" ולא "ציפור-ממין-ביולוגי-שונה-שאיתה-אני-הולך-מכות", ועל כן משדר את מסר הכניעה הרגיל שלו. הטווס כמובן לא מבין את המסר ומחסל את התרנגול... באסה לתרנגול...

 

[netbird]

מה לא עושים בשביל להיות תפוז?

כאן התרנגול משדר "אני נכנע" אבל הטווס מנצל ההזדמנות ומחסל אותו. כשהמסר התוך מיני משמש כמסר בין מיני ההשלכות עשויות להיות באמת הרות אסון. אבל, זוהי דוגמא יוצאת דופן. לטבע לרב שפה אחידה שמובנת גם בין מינית כגון מופעי איום וקולות אזהרה. מבחינה אבולוציונית בעל חיים ידע לפרש אות אם יש בכך יתרון סלקטיבי. מופעי איום כדאי לדעת לפרש כמו גם קולות אזהרה, אבל מסר כניעה של בעל חיים קטן יותר??? להיפך, אם יש טווסים נוספים בסביבה, אז אותו טווס יראה להם מה קורה למי שמתעסק איתו. זנבנים שהושפלו על ידי מנהיג הקבוצה נוהגים לללכת להרביץ למינים חלשים מהם (בולבולים למשל) ולא מתוך תסכול, אלא כדי להודיע לשאר חברי הקבוצה שהם עדיין מסוגלים להכות. זנבן שהושפל ולא יעשה כן יצטייר כפרט שלא מחזיר. בכל אופן, מסר הכניעה אינו נסיון להרשים ולצבור קרדיט אצל הטווס, אלא נסיון אחרון להציל את חייו. דגם חיפוש הוא סוג של קטלוג וגם הוא מסייע לטורף להחליט, אבל אין כאן מגוון של תגובות: לאכול או לא לאכול זו השאלה. כשהתרנגול המסכן משדר "אני נכנע" הוא עושה זאת כאקט אחרון של השרדות. כנראה שתרנגולים שחסים על המפסיד זוכים לקרדיט גבוה בקבוצה. מבחינת הטווס אותו תרנגול אינו מתחרה רבייתי ולכן רחמים אינם באים בחשבון (טווס שחסו על חייו ימצא חן פחות בעיני טווסיות ובמקביל יהווה טרף אלטרנטיבי ויקטין את סיכויי המנצח להיטרף). ונחזור לענייננו, בני אדם לרב מתלבשים בהתאם לנסיבות. לבוש לקראת כנס יהיה שונה מלבוש לקראת סרט קולנוע שיהיה שונה מלבוש לקראת ישיבה חשובה. בארועים מסוג אלה, ללבוש תפקיד חשוב בצבירת קרדיט. אדם שיגיע לישיבת ההנהלה בג'ינס וטי שירט יוערך פחות מזה שהגיע בחליפה. אותו לבוש שיוצר הרושם הראשוני נתון לחיזוי. החיזוי אפשרי לאחר נסיון תצפיתי וקטלוג. עורכי דין מתלבשים כך, רופאים מתלבשים כך ומדעני אטום מתלבשים כך. לבוש מתאים לא רק צובר קרדיט עבור הלובש אלא גם שובר מחסומים ומקרב. קל יותר לקבוצה לקבל אליה פרט שנראה ומתנהג לפי הקודים שלה מאשר מישהו שונה בתכלית. הקודים מאפשרים לקבוצה לפעול באופן הטוב ביותר וחריגה מהם מקשה על התקשורת בתוך הקבוצה ועל צפיית התנהגותו של החריג. כך שאם קיבלתי תפקיד של מנהל בתפוז כדאי לי ללבוש חולצה שתפוז מכני ענק מתנוסס על כל צד שלה (וכמובן מכנסיים וגרביים תואמות). אחרת, לא איהנה מהפריבילגיות של מנהל פורום בתפוז, כגון: סוף שבוע בקריביים פעמיים בשנה, נהג/ת צמוד/ה ואיך לא, אספקה בלתי מוגבלת של...מיץ תפוזים (מבלי להיכנס למותגים) סחוטרי. תגידו לי שלא הייתם עושים כמוני...

 

[Simply Incognito]

תראה...

ראשית, הרשה לי לשאול: מהי תמונה של תפוז מכאני? פורטרט של מלקולם מקדאול? או אולי של אנטוני בורג'ס? אבל זה לא קשור לעניין... אני די מסכימה עם מה שאתה אומר בקשר ללבוש, אך כאן אתה מתייחס לרושם הראשוני אשר הפרט מנסה ליצור אצל החברה. לא הרושם הראשוני אשר נוצר אצל הפרט כאשר זה פוגש פרט אחר. אלו שני נושאים שונים. יש הטוענים כי אנחנו מתנהגים לא לפי איך שאנחנו רואים את עצמינו, ולא לפי איך שאחרים רואים אותנו, אלא לפי איך שאנחנו חושבים שאחרים רואים אותנו. זהו משפט המתאים לדבריך. הפרט מתנהג באופן מסוים בכדי ליצור רושם אצל החברה או אצל פרט כלשהו בחברה. האם הפרט יידע תמיד כיצד עליו להתנהג לשם ייצירת הרושם? לאו דווקא. וכאן שוב - האם אותו פרט קיטלג לא נכון את אלה אשר אותם ניסה להרשים? ייתכן, וייתכן שלא... האם נעלי עקב תמיד ישיגו את אותו הרושם...?

 

[netbird]

באתי, ראיתי, כבשתי...

כאשר פרט א' פוגש פרט ב', פרט ב' מהווה לחץ חברתי לא פחות חשוב מ-30 פרטים מסוג ג'. כלומר, גם אם פרט א' פוגש פרט יחיד/בודד/גלמוד/ערירי...אני לא מסכים עם הטענה שאנו מתנהגים לפי איך שאנו חושבים שאחרים רואים אותנו. לדעתי, ההתנהגות שלנו, שהיא, אם תרצי, גם סוג של תחפושת, מותאמת לא פחות לנסיבות וליצירת הרושם הרצוי. אבל נכון, לא תמיד יש מושג ירוק לגבי איך כדאי (בניגוד לצריך) להתנהג, דבר שרק מגדיל את החשיבות של הרושם הראשוני. ו...כן, נעלי עקב תמיד ישיגו את אותו הרושם. נעלי עקב הן סוג של מגבר. כל אחד רואה שאותה בחורה נמוכה, גבוהה יותר הודות לנעלי העקב. מה גם שבחורות שגובהן חוקי (לפי פרסומים אחרונים) נוהגות להתעלל בגבן התחתון. כך שכנראה המסר של נעלי העקב הוא אחר, כמו למשל: "אני הולכת בצורה אלגנטית גם על קביים" בדומה לאפקט הנעליים הסיניות. ואגב, יש הרבה תפוזים בפרדס חנה.

 

[traveller100]

רושם ראשוני, קיטלוג ואבולוציה

מזל טוב למינוי המשותף.

יש תיאוריה מקובלת שהקיטלוג המהיר נעשה מסיבות אבולוציוניות. האדם התפתח אבולוציונית כדי שיוכל לעבד תוך דקה את הרושם הראשוני ולהחליט במהירות מה לעשות. דוגמה אמיתית מלפני שבוע:

אני הולכת ברחוב בשעת לילה חשוכה ומאוחרת ומולי יושבים כמה נערים, תספורת עם כמה צבעים, פחיות בירה ביד, צוחקים ומביטים עלי. תוך דקה אני מחליטה. אני חוצה את הכביש וממשיכה במדרכה השניה בצעדים מהירים, אבל לא בריצה, ומתרחקת במהירות. רושם ראשוני וקיטלוג?? כן. אם אפגש עם אחד הנערים בבוקר אהיה מוכנה לשנות את הרושם הראשוני עליו. הקיטלוג הזה נעשה מסיבות אבולוציוניות כדי להזהיר מסכנה, לא לבזבז זמן על חשיבה ולפעול במהירות.

מכיוון שבני האדם חכמים הם יודעים להשתמש ביכולת הקיטלוג הזה להעביר מסרים ע"י יצירת רושם ראשוני. בעלי החיים ובני האדם מעבירים מסרים מהירים ע"י רושם ראשוני ומקטלגים. מנסים לומר לבני האדם להיזהר מסטיגמות. אומרים שאנשים לא פתוחים לשינוי הרושם הראשוני. אני חושבת שהאדם בנוי וחייב ליצור רושם ראשוני ולקטלג מהר. פוליטקלי קורקט צריך להתעלם מרושם ראשוני ולנסות להילחם בו. פוליטיקלי קורקט אסור ליצור רושם ראשוני.

 

[netbird]

שם משתמש

שמות יוצרים אצלנו אסוציאציות מידיות. החל בשמות משפחה וכלה בשמות פרטיים. "טוב שם משמן טוב" משמעו שעדיף מוניטין טוב מאשר הרבה כסף. כלומר, שמות נוצרו (החל בשמות מסחריים וכלה בשמות של אנשים; שמתם לב כיצד פוליטיקאים משנים מעט את שמם כדי שיצלצל טוב יותר?), כדי שיהיה קל יותר לצבור קרדיט (לטוב ולרע). כלומר, אדם בשם אורי שהלכתי איתו בצבא כל ערב (ב-20:05) מכות, לא אמור ליצור אצלי אסוציאציות של חרבות, פגיונים וכוכבי נינג'ה כשאפגוש אדם אחר בנסיבות אחרות לגמרי ששמו גם הוא אורי. ובכל זאת...שמות כגון היטלר ואייכמן גורמים לנו לבחילה. שמות כגון סדאם ובן לאדן גורמים לנו לסלידה. אז אולי יש אמת חלקית בקטלוג לפי שמות משפחה (מבלי להיכנס לפרטים...), אבל שמות פרטיים???

 

[traveller100]

שמות, ניקים ומעבר מהשרדות לתרבות

הקיטלוג הראשוני נעשה כדי לשפר את היכולת להחליט במהירות ולשרוד. התכונה נשארה אבל יש לה היום שימושים חמודים.

קיטלוג יהיה נכון אם הוא עובד ברוב המקרים. אם נראה את "אייכמן" מסתובב בגאווה עם שם משפחה כזה הנאו נאצים יגשו אליו בהזדהות וחלקנו יעבור למדרכה השניה. מי שלא שינה את השם ולא מסביר מדוע הוא נשאר איתו כנראה חושב שהוא מקור לגאווה. "רומל" היה מעורר דחיה דומה אבל הוא הופיע בארץ ואמר שהוא אנטי נאצי ומנסה להתמודד עם העבר. הקיטלוג עובד טוב בשני המקרים כי העקרון לא אומר שאסור לשנות את הקטלוג הראשוני. מקטלגים ואז משנים לפי הרושם השני. גם זה עקרון שטבוע בנו בגלל האבולוציה ההשרדותית.

שמות פרטיים לא יוצרים קטלוג אבל ניקים מכוונים ליצור קיטלוג. traveller100 היה מכוון ליצור קיטלוג של מישהי נועזת(לפחות כמו דיאנה טרוי.

) הנסיכה ליאה היא יותר מידי חנונית ובברלי קרשר יותר מידי רצינית. הניק מחכה למועמדת מד"ב מתאימה.

בפועל הקיטלוג של מי שקורא לא יהיה כמו כוונת המשוררת. מה תאמר על ניקים כמו "תולעת"??? או "De bitch"??

 

[netbird]

רושם ראשוני

שימושים חמודים? למשל? אני יכול להתווכח על "מי שלא שינה את השם ולא מסביר מדוע הוא נשאר איתו כנראה חושב שהוא מקור לגאווה". הוא לא חייב להסביר. המושג רושם ראשוני קיים ולא בכדי. נכון שרושם אפשר לשנות, אבל לרושם הראשוני תפקיד מכריע בעיצוב עתיד מערכת היחסים ולכן אנשים מייחסים לו חשיבות גדולה כל כך. מה לגבי אמנדה טפינג (נועזת, בטח שלא חנונית וגם לא רצינית מדי)?