רותם המדבר
איך הוא נראה? בדרך כלל רואים אותו הרבה בין ינואר באפריל, לאורך מישור החוף, בנגב, במדבר יהודה ושומרון ובוואדיות חמים. מזהים אותו בקלות, שיח בגובה שניים שלושה מטרים, עטורים פרחים לבנים קטנים ועדינים. תמונה מצורפת. מה המקורות העתיקים שלו? הרותם נזכר במקרא ובספרות חז"ל. הוא נדד ממרכז קדום כלשהו במדבר סהרה עם חולות שפלת הים התיכון והגיע לארצנו. בפעם הראשונה שהוא מופיע במקרא זה בספר בראשית, בשילוח הגר מעל פני אברהם. "ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחים" (בראשית כ"א ט"ו) (אברהם שולח את הגר ובנה ישמעאל לדרישת שרה הקנאית והעקרה) התנא ר' מאיר סבר כי "אחד השיחים" בנגב אשר בצילו אפשר לחסות הוא הרותם. (לעומת זאת יש שחושבים שזה עץ זית ויש שגורסים כי זה אשוח) אבותינו השתמשו בענפי הרותם להסקה (כמו הבדווים היום) דברי איוב: "הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם" הרתמים גם מוזכרים בדברי המרגלים שבאו לתור את הארץ. ענפי הרתמים משמשים כסיכות לחיבור יריעות אוהל היקפיות ליריעות הגג, ואף יכולים לשמש כיתדות לאוהל, והם מצויינים להכנת מלכודת לחוגלות שנקראת פח' בפי הערבים, וגם מחסום לפה של גמל.. רפואה לפי דברי אסף הרופא: "....קציעות שורשוי יועילו לכאב החלציים....וירפא המשוגעים במהרה....עיניים כאובות...וכו'." שיח' עאלי הגר בדרום הר חברון אמר שזרעי רותם טובים לאלה שסובלים מפחד פתאום. יש לכתוש את הזרעים ולערבב אותם בזרעי אורן ירושליים ושקדים מתוקים. את הכל מערבבים בעיסת בצק ומכינים מעין דבק. במקביל מגלחים את מרכז הקרקפת של החולה ונמניחים שם את העיסה. את יתר החומר מערבבים בחמאת בקר ומורחים על גוף החולה. אחר כך משכיבים אותו בשמיכה ושמים אותו במיטה ובמשך שמונה ימים עושים זאת שוב ושוב. יהודי טוניס מכינים מרתח והוא משמש אותם כסם משלשל. הערבים השתמשו בתה מהפרחים בתור גורם הפלה. משרה מעלי רותם מורידה חום (לפי יהודי לוב) בדרום הגלבוע נוהגים להכין מהרותם רסן לטלאים וגדיים צעירים שימלו מהנקה. תרופה נגד כאבי גב: יש לקטוף ענפי רותם צעירים ורעים ולחפור בור מלבני בעומק 10 ס"מ ובאורך החולה. מכניסים את הענפים והעלים הירוקים פנימה. מכסים אותם בשכבה דקה של אדמה ועליה מדליקים אש. בשעה שהאש דועכת מזיזים את האדמה והאפר שכיסה את העלים, מניחים על הענפים והעלים שמיכה כלשהי ועליה משכיבים את החולה ומכסים אותו בשמיכה שיזיע. על כל המתקן בונים אוהל קטן כדי שרוח קרה לא תחדור. על תהליך זה חוזרים שלוש פעמים. דרך נוספת לטיפול בכאבי גב היא לכתוש ענפים ירוקים והכנת דבק מהם ששמים על הגב. " קשיות צרובה בשרב המדבר, בזעף חמה ורוח, עשתה את הרותם עקשני ומר, כזעקה בגיא הקרוע"
איך הוא נראה? בדרך כלל רואים אותו הרבה בין ינואר באפריל, לאורך מישור החוף, בנגב, במדבר יהודה ושומרון ובוואדיות חמים. מזהים אותו בקלות, שיח בגובה שניים שלושה מטרים, עטורים פרחים לבנים קטנים ועדינים. תמונה מצורפת. מה המקורות העתיקים שלו? הרותם נזכר במקרא ובספרות חז"ל. הוא נדד ממרכז קדום כלשהו במדבר סהרה עם חולות שפלת הים התיכון והגיע לארצנו. בפעם הראשונה שהוא מופיע במקרא זה בספר בראשית, בשילוח הגר מעל פני אברהם. "ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחים" (בראשית כ"א ט"ו) (אברהם שולח את הגר ובנה ישמעאל לדרישת שרה הקנאית והעקרה) התנא ר' מאיר סבר כי "אחד השיחים" בנגב אשר בצילו אפשר לחסות הוא הרותם. (לעומת זאת יש שחושבים שזה עץ זית ויש שגורסים כי זה אשוח) אבותינו השתמשו בענפי הרותם להסקה (כמו הבדווים היום) דברי איוב: "הקוטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם" הרתמים גם מוזכרים בדברי המרגלים שבאו לתור את הארץ. ענפי הרתמים משמשים כסיכות לחיבור יריעות אוהל היקפיות ליריעות הגג, ואף יכולים לשמש כיתדות לאוהל, והם מצויינים להכנת מלכודת לחוגלות שנקראת פח' בפי הערבים, וגם מחסום לפה של גמל.. רפואה לפי דברי אסף הרופא: "....קציעות שורשוי יועילו לכאב החלציים....וירפא המשוגעים במהרה....עיניים כאובות...וכו'." שיח' עאלי הגר בדרום הר חברון אמר שזרעי רותם טובים לאלה שסובלים מפחד פתאום. יש לכתוש את הזרעים ולערבב אותם בזרעי אורן ירושליים ושקדים מתוקים. את הכל מערבבים בעיסת בצק ומכינים מעין דבק. במקביל מגלחים את מרכז הקרקפת של החולה ונמניחים שם את העיסה. את יתר החומר מערבבים בחמאת בקר ומורחים על גוף החולה. אחר כך משכיבים אותו בשמיכה ושמים אותו במיטה ובמשך שמונה ימים עושים זאת שוב ושוב. יהודי טוניס מכינים מרתח והוא משמש אותם כסם משלשל. הערבים השתמשו בתה מהפרחים בתור גורם הפלה. משרה מעלי רותם מורידה חום (לפי יהודי לוב) בדרום הגלבוע נוהגים להכין מהרותם רסן לטלאים וגדיים צעירים שימלו מהנקה. תרופה נגד כאבי גב: יש לקטוף ענפי רותם צעירים ורעים ולחפור בור מלבני בעומק 10 ס"מ ובאורך החולה. מכניסים את הענפים והעלים הירוקים פנימה. מכסים אותם בשכבה דקה של אדמה ועליה מדליקים אש. בשעה שהאש דועכת מזיזים את האדמה והאפר שכיסה את העלים, מניחים על הענפים והעלים שמיכה כלשהי ועליה משכיבים את החולה ומכסים אותו בשמיכה שיזיע. על כל המתקן בונים אוהל קטן כדי שרוח קרה לא תחדור. על תהליך זה חוזרים שלוש פעמים. דרך נוספת לטיפול בכאבי גב היא לכתוש ענפים ירוקים והכנת דבק מהם ששמים על הגב. " קשיות צרובה בשרב המדבר, בזעף חמה ורוח, עשתה את הרותם עקשני ומר, כזעקה בגיא הקרוע"
