רותק'ה לסקר -- RUTKA LASKIER -1929-1943

[SABA ARIE 01]

רותק'ה לסקר -- RUTKA LASKIER -1929-1943

רותק'ה לסקר (בפולנית: Rרותק'ה לסקר (בפולנית: 1929–1943) utka Laskier; ‏1929–1943) הייתה נערה יהודיה שנספתה בשואה. התפרסמה ביומן שכתבה ובו תעדה שלושה חודשים מחייה בהם שהתה בגטו בנדין.
תוכן עניינים

רות (רותק'ה) לסקר נולדה בעיר החופשית דנציג שבצפון פולין. אביה, יעקב, עלה ב-1917 לארץ ישראל אך חלה ושב לפולין שם נישא לדבורה (דורק'ה) לבית המפל ונולדו להם שני ילדים: רות (רותקה) ויואכים (הניוש). משפחתה הייתה מבוססת: האב עבד בבנקאות והסב היה שותף בחברה שבבעלותה הייתה טחנת קמח גדולה. בתחילת שנות ה-30 עברה משפחתה לבנדין שבדרום פולין, משם הגיעה משפחת הורי אביה. במהלך מלחמת העולם השנייה אולצה משפחת לסקר, יחד עם שאר יהודי בנדין, לעבור לגטו בנדין. ב-1943, בעת שהעיירה הייתה תחת הכיבוש הנאצי, כתבה לסקר יומן שתיעד שלושה חודשים בחייה. היומן נתפרסם רק בשנת 2005. באוגוסט 1943 שולחה כל המשפחה למחנה ההשמדה אושוויץ. עד 2008 הייתה קיימת הסברה כי לסקר הומתה בתאי הגזים יחד עם אמה ואחיה הצעיר מיד עם הגעתה לאושוויץ, אולם ב-2008 פורסמה עדות של חברתה לבלוק באושוויץ, זופיה מינק, בה התברר כי לסקר שהתה כאסירה באושוויץ עד אשר חלתה בכולרה בהתפרצות של המגפה בדצמבר 1943. מינק העידה כי נשאה את לסקר, שעדיין הייתה בחיים, על גבי מריצה אל תאי הגזים. לסקר ביקשה ממנה לקחת אותה אל הגדר החשמלית כדי שתוכל להתאבד, אולם שומר אס אס שליווה אותן מנע זאת ממנה.

אביה של לסקר היה בן המשפחה היחיד ששרד את השואה. לאחר המלחמה עלה לישראל, נישא מחדש ונולדה לו בת, זהבה שרץ. האב, שנפטר ב-1986, לא סיפר לה על משפחתו הקודמת עד שמלאו לה 14 וגם לאחר מכן לא הוסיף מידע רב אודות המשפחה שנספתה בשואה. על קיום היומן נודע לה רק ב-2006 לאחר שפורסם בחוץ לארץ.
היומן

לסקר כתבה את היומן במשך שלושה חודשים; מינואר 1943 ועד אפריל באותה שנה. שלושה חודשים לפני הגירוש לאושוויץ שהתרחש ב-1 באוגוסט. ביומן, שנכתב במחברת לימודים, היא חשפה את עולמה הרגשי של נערה מתבגרת ותיארה את האכזבות והאימה תחת הכיבוש הנאצי בצד התפתחות של אהבות ראשונות.[1]
גילוי היומן ופרסומו

היומן נשמר במשך 62 שנים על ידי סטניסלבה ספינסקה, פולניה שהייתה בזמן המלחמה נערה מעט מבוגרת מלסקר. משפחתה של ספינסקה התגוררה בבנדין ופונתה מביתה כדי לאפשר את יצירת הגטו. ספינסקה נכנסה לגטו מדי פעם כדי לראות מה עלה בגורל בית המשפחה ונפגשה עם רותק'ה לסקר שמשפחתה התגוררה בגטו באותו בית. בין הנערות נוצרו קשרי חברות ולסקר סיפרה לה על היומן. הן קבעו מקום מחבוא בבית שבו אמורה הייתה לסקר להסתיר את היומן לפני שתגורש. לאחר חיסול הגטו, שבה ספינסקה למקום, מצאה את היומן במקום המסתור ושמרה אותו אצלה כמזכרת אישית.

רק ב-2005 שוכנעה ספינסקה על ידי אחיינה לחשוף את היומן. העתקו נמסר לאדם שידלובסקי מקרן "יונה" בבנדין המשמרת אתרים יהודים בעיר. מציאת היומן זכתה חיש מהר לפרסום באזור וב-2006 הוציאה עיריית בנדין את היומן כספר בפולנית והעיתונות הפולנית הדביקה ללסקר את הכינוי "אנה פרנק הפולנית". ב-2007 הוציא מוסד יד ושם את היומן בתרגום לאנגלית ולעברית תחת השם, "דפי רותק'ה". ביוני 2007 מסרה ספינסקה בטקס חגיגי את היומן המקורי למשמרת ביד ושם. ב-2008 הפיקה רשת BBC האנגלית סרט אודות סיפורו של היומן.

 

[SABA ARIE 01]

אינגה אוארבאכר - INGE AUERBACHER

אינגה אוארבאכר

תאריך לידה: 31 בדצמבר 1934

Kippenheim, גרמניה

אינגה היתה בתם היחידה של ברתולד ורגינה אוורבאכר, זוג יהודי מתגורר בקיפנהיים, כפר בדרום מערב גרמניה, ליד היער השחור. אביו היה סוחר טקסטיל. המשפחה התגוררה בבית גדול של 17 חדרים והיה משרתים.

1933-39: ב -10 בנובמבר 1938 זרקו הבריונים אבנים על חלונות הבית. באותו יום עצרה המשטרה את אבי ואת סבי. אמי, סבתי ואני הצלחנו להסתתר בסככה עד שהרגיעו את השקט. בצאתנו נלקחו הגברים היהודים מן העיר למחנה הריכוז דכאו. אבי וסבי הורשו לחזור הביתה כעבור כמה שבועות, אבל בחודש מאי סבא שלי מת מהתקף לב.

1940-1945: בגיל 7 גורשתי עם הורי לגטו טרזינשטאט בצ'כוסלובקיה. כשהגענו, הכל הוחרם, חוץ מהבגדים שלבשנו והבובה שלי, מרלן. תנאי המחיה במחנה היו אכזריים. תפוחי אדמה היו בעלי ערך כמו יהלום. הייתי רעב, מפוחד וחולה רוב הזמן. ביום הולדתי השמיני הציעו לי הורי עוגת תפוחי אדמה קטנה עם קמצוץ סוכר; במשך תשע השנים שלי, בגדי בובה שנעשו בבלויי סחבות; ובמשך עשר השנים שלי, שיר שכתבה אמי.

ב -8 במאי 1945 שוחררו אינגה והוריו מגטו טרזינשטט, שם בילו כמעט שלוש שנים. הם היגרו לארצות הברית במאי 1946.

 

[SABA ARIE 01]

אדולף ארנולד -- ADOLPHE ARNOLD

אדולף ארנולד

תאריך לידה: 22 באוגוסט 1897

Kruth, France

אדולף נולד בהורים קתולים, באלזס תחת השלטון הגרמני. כשהיה בן שתים עשרה, הוא גדל על ידי דודו ששלח אותו ללמוד ציור בבית ספר לאמנות במולהאוז. הוא התחתן בכפר הוסרן-וסרלינג, מדרום לאלזס, ובשנת 1930 נולדה לזוג תינוקת. בשנת 1933, ארנולדס התיישבו בעיר הסמוכה Mulhouse.

1933-39: עבדתי במולהאוס כיועץ אמנותי לאחת מחברות הדפוס הגדולות בצרפת. כשלא עבדתי בבית או הדפס, למדתי את התנ"ך, ואהבתי מוסיקה קלאסית. מאוכזב על ידי הכנסייה הקתולית, אשתי ואני החלטנו להיות עדי יהוה. תחת השלטון הצרפתי היינו חופשיים לתרגל את עבודתנו החדשה.

1940-44: הגרמנים כבשו את מולהאוז ביוני 1940. ב- 4 בספטמבר 1941, כשהייתי בבית-החרושת, נעצרתי מפני שהייתי עד-יהוה ונכלאתי במולהאוס חודשיים. בינואר נשלחתי למחנה הריכוז דכאו, שם הוכה בידי האס-אס ועברתי ניסויים רפואיים למלריה. גיסתי הבריחה את עדי יהוה לתוכם והסתירה אותם בעוגות. בספטמבר 1944 הועברתי למחנה הריכוז מאוטהאוזן.

אדולף שוחרר במאי ב- Ebensee, מחנה נספחים במאוטהאוזן. לאחר המלחמה חזר לצרפת, שם מצא את משפחתו.

 

[SABA ARIE 01]

זיגמונד אדלר -- SIGMUD ADLER

זיגמונד אדלר

תאריך לידה: 18 ביולי 1936

ליאז ', בלגיה

אושוויץ

הוריו של זיגמונד היו יהודים צ'כוסלובקים שהיגרו לבלגיה. אמו, רבקה, היתה חולצה. היא הגיעה לבלגיה כשהיתה צעירה כדי למצוא עבודה קבועה. מחקה את אחיו הגדול, ג'רמי, שהתיישב לפני כמה שנים במשפחתו בליאז'. בליז' פגשה רבקה את אוטו אדלר, איש עסקים, ונישאה לה. בני הזוג היו להוטים להקים משפחה.

1933-1939: משפחת אדלר נולדה בשנת 1936, אך רבקה מתה כעבור שנה. אוטו התחתן מחדש, אבל האיגוד לא נמשך. אביו של זיגמונד התחתן בפעם השלישית, ולזיגמונד היתה במהרה אחות למחצה וחיי משפחה מאוזנים. כילד, לעתים קרובות ביקר זיגמונד במשפחתו של דודו ג'רמי שגר כמה מטרים מביתו.

1940-44: זיגמונד היה בן שלוש כשהגרמנים כבשו את בלגיה. שנתיים לאחר מכן הם גירשו את אביו לשירות העבודה. לאחר מכן, חמותו של זיגמונד עזבה את ליאז ', והפנתה אותו לדוד ג'רמי ולדודה צ'יי. כאשר הנאצים החלו את העיירה היהודית בליאז ', רבים מחבריו הקתולים של הדוד ג'רמי עזרו להם להשיג תעודות מזויפות ולהסתיר את זהותם היהודית. הם שכרו להם בית בכפר סמוך. שנתיים לאחר מכן, בבוקר יום ראשון אחד, מוקדם מאוד, הגיע הגסטאפו לבית. הם חשדו שיהודים יחיו שם.

זיגמונד, דודתו ושניים מבני דודיו נשלחו למחנה המעצר במכלן, אחר כך לאושוויץ, שם נספה גזיגמונד, אז בן 7, ב- 21 במאי 1944.