רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה

[בני הספל]

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה
הגעתי כתייר לירושלים. שלושה ימים בעיר הקויידש מזה עשרות שנים.
הדבר הראשון ש"הכה" בי היה רחוב יפו. אני זוכר את הרחוב כשהייתי נער והתחנה המרכזית היתה באמצע הרחוב וגם כמובן מהימים שלמדתי באוניב' העברית במחצית שנות השבעים. אז המילה "דוחה" היתה נרדפת לרחוב יפו. הכל היה מסריח, מפוייח, טורים של אוטובוסים פולטי עשן שתקועים בפקק, מדרכות צרות ועקומות שאי אפשר לזוז בהן, בתים מפוייחים ומתפוררים.
וכיום הדבר הראשון ש"מכה" בך הוא השקט...אירופה..האוירה משפיעה על האנשים. אין צעקות, יש מרחב, הרכבת עוברת בשקטטט.
הבתים נקיים ומשופצים והאוירה מקרינה גם על נחלת שבעה הסמוכה מצד אחד ועל שוק מחנה יהודה מצד שני. שפע של פינות חמד רומנטיות.
אין מספיק בתי קפה לאורך הרחוב. דבר שמתבקש אבל כנראה שבעלי החנויות שקודם יללו על פשיטת רגל צפוייה, לא ששים כרגע למכור את העסק. כנראה שיש להם סיבה.
אז הנה צילום מפריז..אה..וינה...אההה...לא...לא יכול להיות...רחוב יפו!

 

[droriko]

עידו נווה יחלוק עליך

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה
הגעתי כתייר לירושלים. שלושה ימים בעיר הקויידש מזה עשרות שנים.
הדבר הראשון ש"הכה" בי היה רחוב יפו. אני זוכר את הרחוב כשהייתי נער והתחנה המרכזית היתה באמצע הרחוב וגם כמובן מהימים שלמדתי באוניב' העברית במחצית שנות השבעים. אז המילה "דוחה" היתה נרדפת לרחוב יפו. הכל היה מסריח, מפוייח, טורים של אוטובוסים פולטי עשן שתקועים בפקק, מדרכות צרות ועקומות שאי אפשר לזוז בהן, בתים מפוייחים ומתפוררים.
וכיום הדבר הראשון ש"מכה" בך הוא השקט...אירופה..האוירה משפיעה על האנשים. אין צעקות, יש מרחב, הרכבת עוברת בשקטטט.
הבתים נקיים ומשופצים והאוירה מקרינה גם על נחלת שבעה הסמוכה מצד אחד ועל שוק מחנה יהודה מצד שני. שפע של פינות חמד רומנטיות.
אין מספיק בתי קפה לאורך הרחוב. דבר שמתבקש אבל כנראה שבעלי החנויות שקודם יללו על פשיטת רגל צפוייה, לא ששים כרגע למכור את העסק. כנראה שיש להם סיבה.
אז הנה צילום מפריז..אה..וינה...אההה...לא...לא יכול להיות...רחוב יפו!

עידו נווה יחלוק עליך

 

[בני הספל]

מתחם התחנה (ותמונה נוספת מ"יפו")

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה
הגעתי כתייר לירושלים. שלושה ימים בעיר הקויידש מזה עשרות שנים.
הדבר הראשון ש"הכה" בי היה רחוב יפו. אני זוכר את הרחוב כשהייתי נער והתחנה המרכזית היתה באמצע הרחוב וגם כמובן מהימים שלמדתי באוניב' העברית במחצית שנות השבעים. אז המילה "דוחה" היתה נרדפת לרחוב יפו. הכל היה מסריח, מפוייח, טורים של אוטובוסים פולטי עשן שתקועים בפקק, מדרכות צרות ועקומות שאי אפשר לזוז בהן, בתים מפוייחים ומתפוררים.
וכיום הדבר הראשון ש"מכה" בך הוא השקט...אירופה..האוירה משפיעה על האנשים. אין צעקות, יש מרחב, הרכבת עוברת בשקטטט.
הבתים נקיים ומשופצים והאוירה מקרינה גם על נחלת שבעה הסמוכה מצד אחד ועל שוק מחנה יהודה מצד שני. שפע של פינות חמד רומנטיות.
אין מספיק בתי קפה לאורך הרחוב. דבר שמתבקש אבל כנראה שבעלי החנויות שקודם יללו על פשיטת רגל צפוייה, לא ששים כרגע למכור את העסק. כנראה שיש להם סיבה.
אז הנה צילום מפריז..אה..וינה...אההה...לא...לא יכול להיות...רחוב יפו!

מתחם התחנה (ותמונה נוספת מ"יפו")
מתחם התחנה עוד לא הושלם. לא הכל מצא חן בעיניי. נראה שהיזם מנסה לסחוט עוד שקלים מכל מ"ר. אמנם היה ערב תשעה באב והיה די ריק כי לא מכרו אוכל אבל אתה רואה שהמקום זקוק קצת ל"אויר".
האיזון הפיזי שכל כך מוצלח במנשיה בין התחנה והמסחר, לא מתקיים כאן וחבל.
תערוכת התמונות מצאה חן בעיניי ובעיקר בעיניי הג'ינג'ית שאיתי שלא כל כך מתעניינת. תצוגה בנוייה היטב בסדר כרונולוגי מגובש. הציר הוא התחנה כמובן עם נגיעות פה ושם (מתבקשות) ברכבת בכלל בא"י ובמדינת ישראל. ממש נחמד.
אבל ועיקר העיקרים, הבניין המרכזי ניצל.

התמונה מראה איך רחוב יפו כולו יהיה בעוד כמה שנים..כך אני מקווה.

 

[מסוף כרמלית]

"האווירה מקרינה"

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה
הגעתי כתייר לירושלים. שלושה ימים בעיר הקויידש מזה עשרות שנים.
הדבר הראשון ש"הכה" בי היה רחוב יפו. אני זוכר את הרחוב כשהייתי נער והתחנה המרכזית היתה באמצע הרחוב וגם כמובן מהימים שלמדתי באוניב' העברית במחצית שנות השבעים. אז המילה "דוחה" היתה נרדפת לרחוב יפו. הכל היה מסריח, מפוייח, טורים של אוטובוסים פולטי עשן שתקועים בפקק, מדרכות צרות ועקומות שאי אפשר לזוז בהן, בתים מפוייחים ומתפוררים.
וכיום הדבר הראשון ש"מכה" בך הוא השקט...אירופה..האוירה משפיעה על האנשים. אין צעקות, יש מרחב, הרכבת עוברת בשקטטט.
הבתים נקיים ומשופצים והאוירה מקרינה גם על נחלת שבעה הסמוכה מצד אחד ועל שוק מחנה יהודה מצד שני. שפע של פינות חמד רומנטיות.
אין מספיק בתי קפה לאורך הרחוב. דבר שמתבקש אבל כנראה שבעלי החנויות שקודם יללו על פשיטת רגל צפוייה, לא ששים כרגע למכור את העסק. כנראה שיש להם סיבה.
אז הנה צילום מפריז..אה..וינה...אההה...לא...לא יכול להיות...רחוב יפו!

"האווירה מקרינה"
תיזהר בני, עלולים לצטט אותך

 

[הגינגי הישראלי]

העיר החרבה והבזויה והשוממה

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה
הגעתי כתייר לירושלים. שלושה ימים בעיר הקויידש מזה עשרות שנים.
הדבר הראשון ש"הכה" בי היה רחוב יפו. אני זוכר את הרחוב כשהייתי נער והתחנה המרכזית היתה באמצע הרחוב וגם כמובן מהימים שלמדתי באוניב' העברית במחצית שנות השבעים. אז המילה "דוחה" היתה נרדפת לרחוב יפו. הכל היה מסריח, מפוייח, טורים של אוטובוסים פולטי עשן שתקועים בפקק, מדרכות צרות ועקומות שאי אפשר לזוז בהן, בתים מפוייחים ומתפוררים.
וכיום הדבר הראשון ש"מכה" בך הוא השקט...אירופה..האוירה משפיעה על האנשים. אין צעקות, יש מרחב, הרכבת עוברת בשקטטט.
הבתים נקיים ומשופצים והאוירה מקרינה גם על נחלת שבעה הסמוכה מצד אחד ועל שוק מחנה יהודה מצד שני. שפע של פינות חמד רומנטיות.
אין מספיק בתי קפה לאורך הרחוב. דבר שמתבקש אבל כנראה שבעלי החנויות שקודם יללו על פשיטת רגל צפוייה, לא ששים כרגע למכור את העסק. כנראה שיש להם סיבה.
אז הנה צילום מפריז..אה..וינה...אההה...לא...לא יכול להיות...רחוב יפו!

העיר החרבה והבזויה והשוממה
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=56857

 

[easylivin]

חלק מהתמונות הן מלפני 80 שנה או פחות

העיר החרבה והבזויה והשוממה
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=56857

חלק מהתמונות הן מלפני 80 שנה או פחות
ולא רק "מלפני 100 שנה או יותר". והחורבן האמיתי היה לפני היציאה מהחומות.

 

[mister K]

בתמונה של שער יפו כבר נתקלתי פעם.

העיר החרבה והבזויה והשוממה
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=56857

בתמונה של שער יפו כבר נתקלתי פעם.
מדובר בשנת 1899.

 

[הגינגי הישראלי]

ירושלים הבנויה

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה
הגעתי כתייר לירושלים. שלושה ימים בעיר הקויידש מזה עשרות שנים.
הדבר הראשון ש"הכה" בי היה רחוב יפו. אני זוכר את הרחוב כשהייתי נער והתחנה המרכזית היתה באמצע הרחוב וגם כמובן מהימים שלמדתי באוניב' העברית במחצית שנות השבעים. אז המילה "דוחה" היתה נרדפת לרחוב יפו. הכל היה מסריח, מפוייח, טורים של אוטובוסים פולטי עשן שתקועים בפקק, מדרכות צרות ועקומות שאי אפשר לזוז בהן, בתים מפוייחים ומתפוררים.
וכיום הדבר הראשון ש"מכה" בך הוא השקט...אירופה..האוירה משפיעה על האנשים. אין צעקות, יש מרחב, הרכבת עוברת בשקטטט.
הבתים נקיים ומשופצים והאוירה מקרינה גם על נחלת שבעה הסמוכה מצד אחד ועל שוק מחנה יהודה מצד שני. שפע של פינות חמד רומנטיות.
אין מספיק בתי קפה לאורך הרחוב. דבר שמתבקש אבל כנראה שבעלי החנויות שקודם יללו על פשיטת רגל צפוייה, לא ששים כרגע למכור את העסק. כנראה שיש להם סיבה.
אז הנה צילום מפריז..אה..וינה...אההה...לא...לא יכול להיות...רחוב יפו!

ירושלים הבנויה
אין לי מושג מה המקור.

 

[davidfainshtein]

מישהו פה לכך את הרעיון

ירושלים הבנויה
אין לי מושג מה המקור.

מישהו פה לכך את הרעיון
של ידידנו Ccyclist והתקדם איתו.

 

[הגינגי הישראלי]

Ccyclist היה עושה זאת יותר טוב

מישהו פה לכך את הרעיון
של ידידנו Ccyclist והתקדם איתו.

Ccyclist היה עושה זאת יותר טוב
הרבה יותר טוב!

אגב, התחבורה מהכותל הערב היתה קשה.
נהגים פתחו דלתות אחוריות, פקחים מבולבלים מבלבלים את הנוסעים,
בסוף מתברר שהמכשיר של הנהג לא תקין אז כל האוטובוס נסע חינם.

 

[Ccyclist]

תודה על המחמאה, מצאתי את המיקום, אני חושב.

Ccyclist היה עושה זאת יותר טוב
הרבה יותר טוב!

אגב, התחבורה מהכותל הערב היתה קשה.
נהגים פתחו דלתות אחוריות, פקחים מבולבלים מבלבלים את הנוסעים,
בסוף מתברר שהמכשיר של הנהג לא תקין אז כל האוטובוס נסע חינם.

תודה על המחמאה, מצאתי את המיקום, אני חושב.
ראיתי פוטומטנטאז'ים מוצלחים יותר של המודל בהולילנד והעיר העתיקה. אם אינני טועה ישנה מסורת (יתכן שמקורה בספר יחזקאל שתקופתו בין בית 1 לבית 2) שבית המקדש השלישי אמור "לרדת בלהבות מהשמיים", ולכן מבנה שיבנו בני אדם יקבל אולי לגיטימיות מסויימת בחוגי הדתיים-לאומיים אך לעולם לא יקבל הכרה חרדית ולא יוכל להיות מקדש המקובל על כל העם.

מצאתי נקודה בהר הזיתים שיש בה גג שטוח שיתכן שהוא החניון בתמונה.

https://maps.google.co.uk/maps?q=je...d=7aPqZwIQ04fY4rlp_mR5_g&cbp=12,275.56,,0,3.8

העניין הוא שהעמק פשוט עמוק מדי לסוללה, ומבט מדרך הר הזיתים הוא מנקודה עמוקה מדי.

אבל לא ברור לי מדוע צריך רק"ל להר הזיתים. יתכן שהרק"ל הוספה כאלמנט שמבטא קידמה ועתיד.

 

[amit1270]

אין כמו יפו...

רחוב יפו בירושלים ומתחם התחנה
הגעתי כתייר לירושלים. שלושה ימים בעיר הקויידש מזה עשרות שנים.
הדבר הראשון ש"הכה" בי היה רחוב יפו. אני זוכר את הרחוב כשהייתי נער והתחנה המרכזית היתה באמצע הרחוב וגם כמובן מהימים שלמדתי באוניב' העברית במחצית שנות השבעים. אז המילה "דוחה" היתה נרדפת לרחוב יפו. הכל היה מסריח, מפוייח, טורים של אוטובוסים פולטי עשן שתקועים בפקק, מדרכות צרות ועקומות שאי אפשר לזוז בהן, בתים מפוייחים ומתפוררים.
וכיום הדבר הראשון ש"מכה" בך הוא השקט...אירופה..האוירה משפיעה על האנשים. אין צעקות, יש מרחב, הרכבת עוברת בשקטטט.
הבתים נקיים ומשופצים והאוירה מקרינה גם על נחלת שבעה הסמוכה מצד אחד ועל שוק מחנה יהודה מצד שני. שפע של פינות חמד רומנטיות.
אין מספיק בתי קפה לאורך הרחוב. דבר שמתבקש אבל כנראה שבעלי החנויות שקודם יללו על פשיטת רגל צפוייה, לא ששים כרגע למכור את העסק. כנראה שיש להם סיבה.
אז הנה צילום מפריז..אה..וינה...אההה...לא...לא יכול להיות...רחוב יפו!

אין כמו יפו...

תודה על התמונות!

הרחוב בהחלט רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו. לצערי בעלי חנויות רבים לא הפנימו את השינוי וחוסר האסטתיקה זועק לשמיים. אני מקווה שמגמת השיפור הקיימת (אם כי לא בקצב מספק) תימשך ואף תואץ.