מוזר- לא...
אבל מצד שני, "סף המוזרות" שלי גבוה במיוחד
ואני מכירה את הגישה של לבדוק קודם כיצד המחלה שלך מתנהגת ואם יש צורך להתחיל בזריקות, וזו אפילו גישה לגיטימית בעיני... אם כי, לא בלתי נטולת הימור. כי אם חו"ח (ובואי נגיד שאנחנו מדברים על חולה אחרת לגמרי!!!
לא את)מתברר שזהו התקף ראשון אך לא אחרון וההתקף השני הוא, לא עלינו, חמור + הרמיסיה ממנו איננה מלאה... אז קצת אכלנו אותה. אפעס... למרות שנוטים לחשוב שאם ההתקף הראשון היה "התקפצ´יק" אז להתקפצ´יק השני, אם ישנו, סותמים מיד את הפה עם קצת קורטיזונים ומתחילים מיד טיפול קונבנציונלי.... אני מודה שאינני מצוייה ב- LG לחיזוק המערכת החיסונית (ומ´ז´תומרת "חיזוק"??? הבעיה שלנו היא שהיא קצת חזקה
מידי , לא?
) ועל כן אני בטח ובטח לא יכולה להמליץ (או לפסול) ואולי יש צדק בזה שהם לא תוקעים לך ערכה של קופקסון/אוונקס ושות´ ביד ושולחים אותך הביתה + "נתראה עוד 3 חודשים". אבל שוב - כמו שאמרתי... יש פה הימור. אם אני שמה את עצמי בנעליך, (ואני מקווה שהן נוחות ולא עם עקב גבוה כי אני צריכה להסתובב פה עם תינוקת!!!) אז הייתי הולכת ומקבלת חוות דעת שניה, כהרגלי בקודש. ואולי גם שלישית ורביעית. מנוירולוגים שווים עם גישות "שמרניות", ומשקללת את התשובות שקיבלתי ורק אז מחליטה כי למרות הפיתוי שיש באינפוזיה חד פעמית והביתה! לשכוח מהטרפצת! הייתי קודם מבררת
בדיוק מי-מו-מה. אבל אני רוצה גם לשאול את ~א~ שלי אם הוא שמע על זה משהו (הוא מכיר את תה"ש יותר ממני) ומה הוא חושב בכלל על העניין אבל הוא עדיין בעבודה אז אני אכתוב לך שוב מאוחר יותר כי יש פה בהחלט שאלה...