נטע,שוברט, אביר וכולם תודה
אל תדאגו-זה לא פעם ראשונה.....ביום הראשון התחושה והתנהגות של הגוף..מאוד לא טובה...אבל אני אחכה, אנוח, ואם לא יהיה ברירה אקבל חמצן גם ביום ומחר יהיה יותר טוב....והרופא כיבד את הפחד שלי לעזוב אחרי לילה כזה את הבית אליו למרפאה.....הוא יבוא בצהריים, ויבדוק את הגרון,אמא פה איתי אני לא לבד....וכמו תמיד עד שהוא יבוא אני אהיה פחות חרדה, יותר רגועה, יותר מחוזקת אחרי מנוחה של שעות, ואתחיל עם רגשי האשמה שהטרדתי אותו, וסליחה וכו´. אני מאוד מאוד מאוד מתביישת לאמר לרופאים כיום, שאני לא מרגישה טוב, וזקוקה לבדיקה אם אפשר היום-רופאים בעבר מסוימים העליבו אותי והשפילו כשהיו לי התקפים חוזרים בדיוק בזמן שהיו עצבניים, ולא ממש התאים להם יום כזה שאני אפול עליהם עם התקף רפואי+חרדה......או שיעירו אותם בלילה מכמה שעות שינה שניסו לגנוב בגלל שאני חולה עם "סיפור רציני" הגעתי למיון. ואני בגללם פיתחתי רגשי אשמה כל פעם שאני מבקשת עזרה, ובסוף יוצא שמה שיש לי לא הצדיק כבר באותו רגע את הדחוף....כי עד הבדיקה עברו כמה שעות והגוף וההתקף והחרדה נרגעו קצת..ואז כבר הוא רואה לא את מצב האמת. רופא המשפחה שלי דיבר איתי המון על זה שאני לא צריכה להתנצל...ולהשאיר לו את השיקול מתי הוא חושב שזה לא מצריך היום לבדוק, ולעולם לא להתבייש ולא להסתיר ממנו משהו שקרה לי בגלל לא נעים לי. רחל-נשמה שמאחל לכולם יום טוב, וקצת עוברת לצפיה