רחל היקרה!

רחל היקרה! ../images/Emo24.gif

קראתי עכשיו את מה שכתבת לאביר ו... אני מאוד דואגת לך! הבנתי שאת הולכת עוד מעט לרופא, אני מקווה שהוא כן יוכל לעזור בכל זאת. ובכל מקרה, ספרי מה קורה איתך, לטוב ולרע. מחזיקה לך אצבעות ושולחת לך חיבוק ענקי ((((((((((רחל))))))))) נטע
 
נטע-יקרה

תודה ממי-זה סרט מוכר עכשיו מה יקרה פיזית ונפשית כמה ימים....אבל זה יעבור.כי ככה זה תמיד בסוף עובר....כי אלוהים רוצה שאחיה....אחרת למה נתן לי להתעורר? אני עם רגל בקבר מלא מלא פעמים, אבל הוא מחזיר אותי לפה, נותן לי בשניות האחרונות להלחם חזרה לנשום, אולי כדי להזכיר לי שכל פעם שאני מתיאשת ומדברת על כניעה ורצון למות.......שבעצם אני רוצה לחיות. אני שמתי לב שכמה פעמים אחרי משבר נפשי קשה, יש לי התקף רפואי קשה שאני נלחמת לצאת ממנו, וממש בנס...ואז אני לכמה זמן...עושה הכל כדי לשמור על עצמי ולחיות.......זו דרכו של אלוהים לא להרשות לי להכנס לדכאון.....כאילו הוכחה אני מתחילה להאמין הנה רצית למות לפני שבוע התמוטטת, נתתי לך הזמנות למות בלילה הזה, ותראי מה עשית? נאבקת בנשימה אחרונה כדי בשניות לקום להשתעל לחיות.....למה רחל? רק עוד כמה שניות.....כבר הגוף נחנק...החמצן נפל...הדופק טס.....למה סימנת למטפלת שתקים אותך מהר....והעפתם הכל? נו אלוהים לא ברור לך שאני רוצה לחיות?-לא ברור לך שאני צעירה ויש לי עוד כמה חלומות? אם היה יכול לדבר איתי הוא היה אומר לי: אז אני לא רוצה לשמוע אותך עוד הפעם כותבת בסהר-אני רוצה למות
רחל-נשמה שהבינה את המסר
 
נו, כמו תמיד

יש לך כוחות אדירים ואני יודעת שתמיד תצאי מהקשיים. אוהבת אותך המון נטע
 
נטע,שוברט, אביר וכולם תודה

אל תדאגו-זה לא פעם ראשונה.....ביום הראשון התחושה והתנהגות של הגוף..מאוד לא טובה...אבל אני אחכה, אנוח, ואם לא יהיה ברירה אקבל חמצן גם ביום ומחר יהיה יותר טוב....והרופא כיבד את הפחד שלי לעזוב אחרי לילה כזה את הבית אליו למרפאה.....הוא יבוא בצהריים, ויבדוק את הגרון,אמא פה איתי אני לא לבד....וכמו תמיד עד שהוא יבוא אני אהיה פחות חרדה, יותר רגועה, יותר מחוזקת אחרי מנוחה של שעות, ואתחיל עם רגשי האשמה שהטרדתי אותו, וסליחה וכו´. אני מאוד מאוד מאוד מתביישת לאמר לרופאים כיום, שאני לא מרגישה טוב, וזקוקה לבדיקה אם אפשר היום-רופאים בעבר מסוימים העליבו אותי והשפילו כשהיו לי התקפים חוזרים בדיוק בזמן שהיו עצבניים, ולא ממש התאים להם יום כזה שאני אפול עליהם עם התקף רפואי+חרדה......או שיעירו אותם בלילה מכמה שעות שינה שניסו לגנוב בגלל שאני חולה עם "סיפור רציני" הגעתי למיון. ואני בגללם פיתחתי רגשי אשמה כל פעם שאני מבקשת עזרה, ובסוף יוצא שמה שיש לי לא הצדיק כבר באותו רגע את הדחוף....כי עד הבדיקה עברו כמה שעות והגוף וההתקף והחרדה נרגעו קצת..ואז כבר הוא רואה לא את מצב האמת. רופא המשפחה שלי דיבר איתי המון על זה שאני לא צריכה להתנצל...ולהשאיר לו את השיקול מתי הוא חושב שזה לא מצריך היום לבדוק, ולעולם לא להתבייש ולא להסתיר ממנו משהו שקרה לי בגלל לא נעים לי. רחל-נשמה שמאחל לכולם יום טוב, וקצת עוברת לצפיה
 
רחל

אני מקווה בשבילך שגם מרגשי האשמה תתנערי ואל תתביישי אף פעם לבקש עזרה כשאת צריכה. וכמו שאומרים תמיד: עדיף אלף אזעקות שווא על מקרה אמיתי אחד שלא דווח. שלך ואיתך תמיד נטע
 
למעלה