ריאליטי צ'ק
צפיתי עכשיו במחצית מסדרת הכתבות "אחד ממאה" של כאן 11, בנושא האוטיסטים.
כרגע אי אפשר לדעת אם אני עצמי נמצא על איזה רצף או לא, אבל היה ביטוי אחד שהתחברתי אליו: "תגובה רגשית לא פרופורציונלית". עכשיו, כשאני כבר לא בשום מסגרת, אי אפשר לראות את התגובות שלי, בין אם פרופורציונליות או לא. מה שעבר לי בראש הוא שאצלי התגובות האלה יותר פנימיות. הן מתבטאות, למשל, בזה שיותר ויותר ספרים אני מפסיק לקרוא באמצע, אחרי שהחלטתי שהתרחשות די סתמית בז'אנר - רצח, לפחות כשהקורבן הוא אישה - מהווה טריגר בשבילי. אני מנחש שזו לא התגובה של רוב האנשים בעולם, אחרת הספרים בהם מדובר לא היו רבי מכר.
אז מה אתן חושבות, יש לי תגובות רגשיות לא פרופורציונליות?
צפיתי עכשיו במחצית מסדרת הכתבות "אחד ממאה" של כאן 11, בנושא האוטיסטים.
כרגע אי אפשר לדעת אם אני עצמי נמצא על איזה רצף או לא, אבל היה ביטוי אחד שהתחברתי אליו: "תגובה רגשית לא פרופורציונלית". עכשיו, כשאני כבר לא בשום מסגרת, אי אפשר לראות את התגובות שלי, בין אם פרופורציונליות או לא. מה שעבר לי בראש הוא שאצלי התגובות האלה יותר פנימיות. הן מתבטאות, למשל, בזה שיותר ויותר ספרים אני מפסיק לקרוא באמצע, אחרי שהחלטתי שהתרחשות די סתמית בז'אנר - רצח, לפחות כשהקורבן הוא אישה - מהווה טריגר בשבילי. אני מנחש שזו לא התגובה של רוב האנשים בעולם, אחרת הספרים בהם מדובר לא היו רבי מכר.
אז מה אתן חושבות, יש לי תגובות רגשיות לא פרופורציונליות?