ריאקציות בטיפולים בדמיון מודרך /nlp

[freearth10]

ריאקציות בטיפולים בדמיון מודרך /nlp

מה הגישה שלכם כאשר המטופל חווה ריאקציה? יש אנשים שאומרים שריאקציה היא הוכחה שהטיפול עושה שינוי. לדעתי ריאקציה היא סימן שהטיפול עמוק מידי והמטופל לא יכול להכיל את הכל ומוציא את זה החוצה לשלב נמוך יותר, שאיתו הוא אולי כן יכול להתמודד. בתחילת דרכי טיפלתי בילד שהיה תשוש לגמרי. הוא היה חיוור ולא פעם התעלף בבית הספר. עשיתי איתו דמיון מודרך מדהים. אחד החזקים ביותר שהיו לי מאז. בהדמייה נגענו באחת מהטראומות הגדולות ביותר שלו שהינחו את חייו. בלילה הוא לא הצליח להרדם. הדמות שהופיעה בהדמייה חזרה למול עיניו והפחידה אותו מאוד. אך בבוקר הוא קם למרבה הפלא עם כוחות שלא היו לו כבר הרבה מאוד זמן. כמובן, שעל עוד טיפול - לא היה מה לדבר. הוא מצא דרכים אחרות לטפל בבעיות הרבות שלו. מאז אני מאוד מתלבטת בנושא ואשמח לשמוע את דעתכם. מאיה

 

[רוח מדבר]

היי מאיה

למה בדיוק את מתכוונת כשאת אומרת ריאקציה?

 

[freearth10]

ריאקציה =תגובת הגוף נפש בעקבות|סיוע

היי מיק, ריאקציה היא כל תגובה קשה של הגוף - נפש בעקבות הטיפול כמו הסיוט שסיפרתי עליו, בחילה, בכי ממושך, הרגשה כללית לא טובה, כאבי בטן וכו. בעקבות הדיון שהיה לנו כאן בזכותו של המטפל להפנות את הטיפול, שיניתי במקצת את צורת ההנחייה לצורה שבה למטופל הבחירה המלאה בכל שלב. כתוצאה מכך אין עוד "ריאקציה" לטיפול, אבל אני גם לא מרגישה את העוצמה של הטיפול.לא שאין שינוי, רק שהוא מאוד מאוד עדין ואיטי לעומת העוצמה האדירה שהיתה קודם לכן. והשאלה הגדולה היא האם כאשר אדם לא יכול להכיל את מה שיצא בטיפול והוא מוציא את זה כבחילה למשל, אז הוא בעצם עסוק בבחילה ולומד את השיעור שלו גם מזה. וכאשר אני כמטפלת לא מתערבת אני גם לא נותנת לו את האפשרות לבחור מהיצע גדול יותר מזה שמונח לפניו כרגע. "אם תעשה את מה ש ת מ י ד עשית- תגיע תמיד ר ק לאן שהגעת". מאיה

 

[רוח מדבר]

ניתן ..

להגיע לשינויים גדולים גם בלי ריאקציות כאלה.. עקרונית, הריאקציה מאפשרת למטופל להרגיש ש"משהו קורה" ולכן התגובה שלו יותר קיצונית. יש הרבה מטפלים ש"מכוונים" לריאקציות האלה כי כך הם יודעים שהם מגיעים למשהו באמת עמוק. על פי הנחיתו של ריצ'ארד בנדלר, לא עושים אם זה לא שווה את הזמן, ואם זה לא כיף זה לא שווה את הזמן. "you do only whats worthwhile, and if its not fun its not worthwhile." ככל שתאפשרי לעצמך להתנסות עם כל סיטואציה שהיא, ולקבל אותה כחלק קיים ושריר, שאולי המטופל היה זקוק לה בשביל הלימוד של ההכרה שהיה שינוי. הרבה פעמים קורה שינוי ברמה הלא מודעת, וכל עוד ההכרה לא תפסה את זה, האדם ינסה לחזור על התבניות ששונו. לדוגמה, ביצעתי עם חבר שינוי פוביה זריז, הוא פחד מג'וקים, אפילו מתים. הוא לא היה נכנס לחדר אם הוא היה אפילו חושד שיש שם ג'וק מת. אחרי שיחה של כ 20 דקות, כאשר שאלתי אותו על ג'וקים, התגובות הלא רצוניות - היינו החוורה, שינוי בצבע וצורת שפתיים, הצרות של האישונים, עור ברווז - לא הופיעו. אבל הוא אמר "זה עדיין מגעיל אותי" פה ידעתי שהשינוי התקיים, רק שבהכרה שלו הוא עדיין לא מודע לשינוי. למחרת הוא סיפר לי על איך הוא הוציא ג'וק מת המחדר שלו בעזרת יאה עם מקל ארוך. כאשר חזרתי מחו"ל כעבור 8 חודשים, וביקרתי אצלו, בשלב מסויים הוא היה עסוק ברדיפה אחרי מקק חי, שברח לו לארונות של מתחת לכיור במטבח, הוא הוציא סירים וחיפש אותו.. כששאלתי את השותפים שלו לדירה אם הם שמים לב שהוא רודף אחרי מקק חי, הם היו בשוק גם כן ולא האמינו. כלומר השינוי היה כל כך טבעי, שהשותפים שלו לדירה אפילו לא שמו לב. אפשר לקצר את התהליך הזה, אם פשוט יוצרים לאדם קונפרונטציה עם מושא הפוביה שלו זמן קצר אחרי תהליך השינוי. כמו לדוגמה לקחת מישהו שכרגע עשה שינוי פוביה זריז מפחד גבהים, לאיזה בניין גבוה ולעלות איתו לגג, כדי "להראות לו" שהגוף שלו כבר לא מפחד - כלומר אין לו את תגובות הפחד שהוא היה כ"כ רגיל אליהן. ואז ההכרה לומדת ש"זה כבר לא מפחיד". מיק.

 

[freearth10]

../images/Emo51.gif../images/Emo141.gif../images/Emo42.gif../images/Emo3.gif