ריבויי ריקודים.

ריבויי ריקודים.

קראתי בעיון את התגובות בנושא, ברצוני להוסיף דברים קטנים ובולטים וכואבים. 1. ישנה בעיה עם מרקידים שהם גם "יוצרים", השאיפה שלהם ללמד את ריקודיהם וכל המרבה זה משובח וכך אנו רואים שכל שבוע לומדים ריקוד חדש, הפכנו להיות חוגים של שפני ניסיון.(המרקידים הבולטים, ישראל שיקר, גדי ביטון, אבי פרץ, ויקטור גבאי, דודו ברזילי)- רק מהמרכז. ההרקדות שלהם מבוססות על ריקודים שלהם בלבד. 2. בין המרקידים והיוצרים קיימת תופעה בולטת של שמור לי ואשמור לך, הכל ענין של אינטרסים אישיים. כך שאם נגיע אי פעם לרשימות בסיסיות של ריקודים, אותם מרקידים/יוצרים ימשיכו במגמתם. להתוודות - גם אני כרוקד משוחד להרקדות ולריקודים מסויימים (ליל סתיו, את הגשם, הורה יין). עם כל הכבוד למרקידים מסויימים, כיום לצערי אין עם מי לעשות את העבודה.
 
שפני נסיון אמרת ?

לאיציק שלום. שפני נסיון אמרת ? אני קצת יותר קיצונית ממך. הם פשוט "פרייארים". לבוא כל שבוע לאבי פרץ ולרקוד כמו בתקליט שבור את ה"קורסון" שלו, את "אל תשכחי את הלילה", וכל היצירות האין סופיות שלו, זה פשוט "מזוכיזים בהתגלמותו", והבאים להרקדות שלו פשוט מצחיקים אותי. גדי ביטון יודע לפרגן, ומעל האגו שלו יודע לתת ברוחב לב גם של אחרים. ויקטור גבאי ודודו, גם הם לא מגזימים במיוחד. להזכירם : לשיקר היה פעם אימפריה של חוג והיה הגדול מכולם. זו הסיבה שהוא נפל מגדולתו וכמעט נעלם. תקנו אותי אם אני טועה ?
 
למעלה