אלמונית142
New member
ריבוי אולטרסאונד
היום התחיל שבוע 13������אז כמו שכבר כתבתי בקבוצה, בגלל ההפלה הקודמת בהריון הראשון אני מאד חרדתית בהריון הנוכחי. בגלל זה, מצאתי את עצמי מבצעת לא פעם אולטרסאונד פעם בשבוע או בשבועיים פעם בגלל נפילה, פעם בגלל כאבים ברחם חריגים מהרגיל שהיו אצלי... השבוע שוב הצלחתי להבהיל את עצמי. קמתי בבוקר מוקדם לשירותים ולא התעוררתי כל-כך, נכנסתי עם כל הצד הימין כולל המותן בקיר. שוב נבהלתי. לא יודעת כמה טוב לבצע אולטרסאונדים כה רבים והאם זה יכול לפגוע בעובר? הפסיכולוגית שלי אומרת שהיא מעדיפה שאני מאד חרדתית שאלך להיבדק כדי לשחרר מהחרדה כאשר היא מוצדקת כמו מכה חזקה וכיוצ״ב. מצד אחר, מפחדת שאני פוגעת בעובר. כועסת על עצמי שאני נפגעת, ושלא מצליחה לשמור על עצמי יותר טוב. כי הרי ההגיון מחייב שאם אני חרדתית אז אשים לב לכך יותר ואהיה זהירה יותר. אבל חוסר יציבות שלי חזק ממני. אשמח אם תשתפו אותי על החוויה שלכן בהריון לאחר האובדן, האם יש מישהי שחוותה הרגשות דומות. הרופאה שלי של המעקב לא מתלהבת אם אני באה, והרגשתי שעושה את עצמה כאילו עושה לי טובה, למרות שביצעה לי רק אולטרסאונד אחד בלבד. הסקירה שלי בעוד כשבועיים וחצי, בנתיים זה נראה כמו נצח ומאחר וזה רופא פרטי ביקשתי מהמזכירה לעדכן אם מתפנה תור קרוב יותר כי ההמלצה של הרופא לבצע סקירה משבוע 15, וכאמור אין לי סבלנות. כל פעם שרואה את העובר שלי נרגעת וזה ממלא אותי שלווה ואושר. התחלתי לשקול על לקנות מכשיר דופלר לבדיקת דופק שיהיה לי לרגעים קשים בהמשך בעה שהכל יהיה בסדר, אבל איני יודעת אם זאת דרך התמודדות טובה. רוצה להתחבר להריון כי בנתיים החדש לא מאפשר לי. אמא שלי מאד תומכת והיא כבר בונה על שזאת בת, בעלי כבר חשב על שמות ואני לא מסוגלת לחשוב לטווח כה רחוק.
היום התחיל שבוע 13������אז כמו שכבר כתבתי בקבוצה, בגלל ההפלה הקודמת בהריון הראשון אני מאד חרדתית בהריון הנוכחי. בגלל זה, מצאתי את עצמי מבצעת לא פעם אולטרסאונד פעם בשבוע או בשבועיים פעם בגלל נפילה, פעם בגלל כאבים ברחם חריגים מהרגיל שהיו אצלי... השבוע שוב הצלחתי להבהיל את עצמי. קמתי בבוקר מוקדם לשירותים ולא התעוררתי כל-כך, נכנסתי עם כל הצד הימין כולל המותן בקיר. שוב נבהלתי. לא יודעת כמה טוב לבצע אולטרסאונדים כה רבים והאם זה יכול לפגוע בעובר? הפסיכולוגית שלי אומרת שהיא מעדיפה שאני מאד חרדתית שאלך להיבדק כדי לשחרר מהחרדה כאשר היא מוצדקת כמו מכה חזקה וכיוצ״ב. מצד אחר, מפחדת שאני פוגעת בעובר. כועסת על עצמי שאני נפגעת, ושלא מצליחה לשמור על עצמי יותר טוב. כי הרי ההגיון מחייב שאם אני חרדתית אז אשים לב לכך יותר ואהיה זהירה יותר. אבל חוסר יציבות שלי חזק ממני. אשמח אם תשתפו אותי על החוויה שלכן בהריון לאחר האובדן, האם יש מישהי שחוותה הרגשות דומות. הרופאה שלי של המעקב לא מתלהבת אם אני באה, והרגשתי שעושה את עצמה כאילו עושה לי טובה, למרות שביצעה לי רק אולטרסאונד אחד בלבד. הסקירה שלי בעוד כשבועיים וחצי, בנתיים זה נראה כמו נצח ומאחר וזה רופא פרטי ביקשתי מהמזכירה לעדכן אם מתפנה תור קרוב יותר כי ההמלצה של הרופא לבצע סקירה משבוע 15, וכאמור אין לי סבלנות. כל פעם שרואה את העובר שלי נרגעת וזה ממלא אותי שלווה ואושר. התחלתי לשקול על לקנות מכשיר דופלר לבדיקת דופק שיהיה לי לרגעים קשים בהמשך בעה שהכל יהיה בסדר, אבל איני יודעת אם זאת דרך התמודדות טובה. רוצה להתחבר להריון כי בנתיים החדש לא מאפשר לי. אמא שלי מאד תומכת והיא כבר בונה על שזאת בת, בעלי כבר חשב על שמות ואני לא מסוגלת לחשוב לטווח כה רחוק.
