ריבוי או מיקוד

[Free Smile]

ריבוי או מיקוד

עלתה בקטנה נקודה זו בשיחה עם חבר האם יש טעם מספיק גדול בחיפוש אחר הקבלות בין אמונות (שזה מענין, נחמד לשכל, ואף משרה תחושה של תיקוף התיאוריה/אמונה); או שמשלב מסוים, שאדם יודע מספיק שאינו יודע מספיק/כלום (יעני, הבנת שאינך מבין ואילו הינך כן מעונין להבין) רצוי לא להתבלבל ולא להסחף עם הסחות דעת אלא ללמוד ולהשכיל בדקך ממוקדת אחת... זאת כמובן תוך לקיחה בחשבון של רעיון ההתמחות - שמרגע שאדם מתמחה בסוג מסוים של ידע/הבנה, יוכל בקלות רבה יותר גם להבין אותו במערכת/השקפת עולם אחרת? כפי שאמר חבר שהרב קוק אמר - עדיף לאדם לפתח שכל של תורה, שלוקח איזה 10 שנים להשכיל בו, ואחר כך אפשר גם להציץ לפילוסופיות חיצוניות -(מה שמתוקף בעצמו, שזה קצת מצחיק כי זה בין היתר נופל על מה שאני שואל מלכתחילה: בכך שלפי מרצה חוקר נוירו ואינטליגנציה, אדם צריך להתמקד כ10 שנים כדי להיחשב למומחה בתחומו)

 

[0Pandemonium0]

שאלתי כאן משהו דומה לפני כמה זמן.

האם עדיף להיות מומחה או איש אשכולות? כלומר לדעת לבצע משהו בצורה כמעט מושלמת, אבל לא לדעת לבצע דבר אחר, או לדעת קצת מכל דבר ולא להיות "מושלם" באף תחום. זה נושא מעניין ואני עוד חושב על זה, בגלל זה אין לי תשובה. אולי לך יש?

 

[Free Smile]

גם אני איני כה בטוח

כי זה לא ממש תשובה של אידיאל או מצב נתון אלא שלב בהתפתחות, כך אני תופס זאת. לדוגמא אדם שאינו יוצא מרקע מסורת רוחנית, מתחיל לחפש ושומע פה ושומע שם ומרצה כזה ומרצה אחר ברגע מסוים משהו מתחיל להתאחות, והאדם מוצא כי הוא נמשך לגוון, לטעם מאד מסוים של מה שליבו רודף אחריו. כלומר האדם נהייה אנין טעם לגבי טעמו, לגבי מה הוא מחפש ואיך לחפש את זה, ואז הוא מוכן יותר לשמוע מה שמתמקד בזה. דרך הדרך שבה בחר ללכת הוא גם יכול להבין היטב, יותר, את הדרכים האחרות, כי עכשיו הוא כבר מתקדם, ולא רק סוקר. דוגמא נוספת - הולך לחפש אמנות לחימה - אינך יכול כל הזמן לשאול - טוב האם אני רוצה קונג פו או טאי צ'י או אי צ'ואן או WHATEVER. משלב מסוים הבנת שאתה רוצה סוג מסוים. וגם אז, על מנת להתקדם - דרושה התמדה באותה הדרך. לא סביר להחליף כל חודשיים את הסגנון והמורה של הקונג פו שלך.

 

[Gilliana]

התשובה הרבה יותר פשוטה

גם וגם - המקצעות בתחום אחד (או שניים), אך חשוב להקפיד על ידע כללי נרחב בתחומים רבים. דומה הדבר לתכניתנים שלרוב אינם יודעים כלל כיצד להתמודד עם המחשב בכלל ומערכת ההפעלה בפרט, היות וכל מה שהם לומדים הוא את שפת (או שפות התכנות), והם יכולים להיות תכניתנים סופר מקצוענים, אך מעבר לכך לא לדעת אפילו איך מעלים סרטון וידאו ליוטוב (ואני אישית מכירה רבים כאלו).

 

[Gilliana]

* התמקצעות

 

[Free Smile]

נהפוכו, לא דומה הדבר לזה ../images/Emo13.gif

כי אלא לתכנת שלומד גם C וגם BASIC (על גרסאותיהן המאוחרות ועדכניות) וגם אי אלו תוכנות תיכנות אחרות; ואז נשאלת השאלה האם להתמחות באחת כדי לדעת להכין איתה דברים מטורפים או לדעת להכין אותם דברים, לא הכי מטורפים גם באמצעות האחרות

 

[Gilliana]

אני עדיין לא שמעתי...

על תכניתן שלומד רק שפה אחת. לכן הדוגמה שלך לא רלוונטית לצערי.

 

[Free Smile]

האוניברסיטה שינתה את חיי ../images/Emo13.gif

כאן כל סטודנטי תעשיה וניהול יודעים רק C לא היה לי בראש סטודנטים לתכנות בפועל אבל דוגמא שאולי כן תדבר יותר אליך - סוג של אמנות לחימה או תנועה או אמנות גוף כלשהי כמה מדריכי קונג פו את מכירה שיכולים להדריך אותך קראטה? אני במקרה מכיר דווקא אחד, אבל גם הוא דוגמא להתאקלמות לסגנון אחד והתמחות בקונג פו, אחרי שנים של קראטה שהבין שנמשך יותר לראשון ורוצה להתפתח בו.. מאז אינו מתרגל יותר קראטה.

 

[Gilliana]

נו, טוב שהם יודעים גם את זה

משום ש-C אינה לא תעשיה ולא ניהול, כלומר זו דוגמה קלאסית להרחבת האופקים גם לתחומים שלא עוסקים בהם.

 

[Free Smile]

תעCיה אקדמית

גם ידע ב STATISTICA לא מפתח את חוש ההקשבה למטופל בפסיכולוגים

 

[Gilliana]

../images/Emo13.gif !NICE