ברצוני להגיב לכל המגיבים
ראשית, לגבי שליטה עם עם אחר - זה אמנם לא נושא הפורום, אך אגיב בקצרה: לא הצדקתי חלילה את הטרור וגם לא יצאתי חלילה נגד המלחמה בטרור. שטח A ורצועת עזה כבר אינם בשליטה ישראלית (יש לנו השפעה שם אך אין מדובר בריבונות או שליטה צבאית). אך עדיין קיימת שליטה לא דמוקרטית בשטחי B ו-C, והממשלה צריכה לפתור את זה.
לגבי חופש הביטוי: לדעתי הגבלות על חופש הביטוי, או באופו כללי יותר על חרויות הפרט, צריכה להעשות רק במקרים שבהם כלו כל הקיצים. במילים אחרות במקרים שמתקיימים שני תנאים:
1. הפגיעה בחופש תשיג בסבירות גבוהה מטרה שנראית לנו חשובה מאוד.
2. אותה פגיעה בחופש היא הדרך היחידה להשיג את אותה מטרה, וכל הניסיונות להשיג את המטרה בדרכים אחרות נכשלו.
כך המצב לגבי הזנות: המיסוד נוסה בארבע מדינות שונות - הולנד, גרמניה, אוסטרליה ונבדה - במשך עשרות שנים והוא נכשל טוטלית. חשבו שהמיסוד ינקה את הזנות מתופעות הלוואי שלה, ונוכחנו לדעת שזה לא נכון. לכן בשבדיה הגיעו למסקנה הנכונה שצריך לעבור למודל של הפללת הלקוחות.
במקרה של פורנוגרפיה - עדיין לא מיצו את הדרכים האחרות: ייתכן שאימוץ המודל השבדי בכל העולם המערבי יפתור את הבעיה. למה ללכת ישר על פגיעה בחופש הביטוי? וכפי ש-ga אמר: כל עוד לא אימצנו את המודל הזה צריך לצנזר. לדעתי זה בדיוק להפך: מכיוון שלא אימצנו עדיין את המודל השבדי, הרי שלא מוצו כל שאר האפשרויות. רק אם המודל השבדי יאומץ ולא יפתור את הבעיה - שישקלו אז דרכים אחרות.
איסור על סרטים אלימים - ספק רב אם ישיג את המטרה של מניעת אלימות (תנאי 1 שהצגתי), וכמו כן צריך לנסות יותר לפתור את הבעיה בדרכים אחרות (תנאי 2 שהצגתי). יש מה לשפר במערכת החינוך בישראל.
פגיעה בחופש הביטוי עלולה ליצור מצב שהדברים ייצאו מכלל שליטה. נניח שהיום יאסרו את הסרטים של פופאי ומיקי מאוס, את אסקימו לימון, את השירים "היא כל כך יפה", "ציפי פרימו" וכו', ונניח שתהיה ועדה ממלכתית שתהיה לה סמכות לצנזר על-פי שיקולים פמיניסטיים בלבד ולא על-פי שיקולים פוליטיים. איך תבטיחו שלא יהיו שם דתיים שיפעלו על-פי שיקולים דתיים ולאו דווקא פמיניסטיים? הרי כאשר מצנזרים מין מכלי התקשורת, השיקולים יכולים להיות גם דתיים ולאו דווקא יעלו בקנה אחד עם התפיסה הפמיניסטית. עלולים להתחיל לאסור גם ספרי הדרכה מינית או ספרים כמו שלגיה וסינדרלה (או שאולי אתם בעד לאסור גם את הספרים האלה?).
חוץ מזה, לדעתי זו תמימות לחשוב שאיסור יפתור את הבעיה: ga אומר שלא צריך להתעלם, אך אתם מתעלמים מהצורך לעשות טיפול שורש לבעיה האמיתית ומסתפקים ב"פתרון" הקל של איסור, שה"השג" היחיד שלו יהיה עשיית V ואמירה ש"עשינו משהו". הניסיון מראה שאיסור איננו פותר דברים, וזה כמו האיסור על סמים או אלכוהול. גם האיסור על הזנות בשבדיה לא היה מביא שום תוצאות אילו לא היה מלווה בעשייה של שיקום, חינוך וכו' (וכאמור, צריך קודם כל לנסות את הדברים האחרים, ורק אם זה לא מצליח אפשר לשקול את הפגיעה בחופש תוך הסתכלות על מכלול ההבטים. כמו במיסוד של הזנות, שהוא נכשל למרות שבמדינות כמו הולנד וגרמניה דואגים לזכויות סוציאליות, כלומר מיצו שם את הדרכים האחרות).
