תודה על התשובות.
מים זמינים, כולל במזרקה, היו תמיד. כמו כן, כל החתולים מסורסים/מעוקרים. אבל כשחיים כמה חתולים בבית אחד, לא ניתן להמנע מהיתקלויות פה ושם. גם החתול הרגוע ביותר, עלול להבהל ולנשוך אם מישהו קופץ עליו כשהוא מנמנם. אז אני מניח שהמצב הויראלי (FIV) לא מזהיר
.
החתול הראשון שנפגע מהוירוס עבר סבל
נורא כתוצאה מכיבים בפה, עד שהעניין התברר, ובפרט העדר פתרון. ונאלצנו להפרד ממנו. עכשיו נכנסתי לחרדה לגורל שאר החתולים. בפרט שלאחרונה הצטרפו לצי 3 גורים.
האם יש חיסון או טיפול מונע הידבקות? (חוץ מהפרדה פיזית, שאינה מעשית).
דימיטרי - כתבת על הסתייגות מהמזון הרפואי, גם לחתולים חולים. אני חייב לציין שכשסיפרתי לוטרינר שלנו שחלק מהחתולים הבריאים אוכלים מהמזון הזה, הוא דווקא היה מרוצה. האם תוכל להרחיב לגבי מה ששמעת? והאם שמעת על המלצה אלטרנטיבית מה כן לתת לחתולים חולי כליות?
לצערי אין חיסון ל FIV. לפני כמה שנים היה טיפול נסיוני אבל ככל הנראה הוא לא צלח. גם לא שמעתי על שום קוקטייל או טיפול מונע הדבקה, לפחות לא בארץ. אבל הווט' שלי תמיד טענה שאם החתולים מסורסים ומעוקרים, ולא רבים ברמה של לפצוע אחד את השני רציני, חתולים חולים ובריאים יכולים לחיות ביחד ללא הדבקה במשך שנים, ואפילו היו לה עצמה כמה חתולים חולים ובריאים שחיו ביחד שנים. אני מניחה שזה תלוי בחתולים, בטמפרמנט שלהם ואם הם מעוקרים. וכמובן הפרדה בינהם אם הם פצועים (כדי שלא ייחשפו או ילקקו דם אחד של השני) וניקוי כל דם ממשטחים מיידית.
קצת כמו HIV, לFIV יש בדרך כלל תקופה שהוא לא פעיל. כלומר החתול נשא ומדביק אבל המחלה לא פעילה ולא גורמת לו נזק. בדרך כלל כמה שנים אם הוא חי חיים רגועים. לאחר מכן המחלה הופכת פעילה. במצב זה כל פציעה הופכת לאבצס, וצריך להחזיק אנטיביוטיקה בבית כל הזמן כדי להתחיל מיד אנטיביוטיקה כשמבחינים בזה. לי תמיד היה אנטיביוטיקה מספיקה לטיפול שלם בבית וכל מה שהייתי צריכה לעשות זה לצלצל לווט לאשר.
כמו כן, כמו שציינת דברים כמו כיבים בפה ובמערכת העיכול הם די נפוצים וצריך לטפל בהם, אם ע"י אנטיביוטיקה ואם ע"י כדור גסטרו שמגן על הקיבה. (למרות שלא תמיד זה קורה. לשלי היו כיבים רק ממש בסוף)
ככל שהמחלה מתקדמת נוצרת גם אנמיה רצינית, כשמח העצם מפסיק לייצר כדוריות דם. יש טיפול שאפשר לעשות חד פעמית, משהו שנותנים בהזרקה כדי לעורר את המערכת לייצר שוב, אבל אפשר לעשות את זה רק פעם אחת.
אחד הדברים הראשונים שקורים כשהמחלה פעילה זה ירידה בתפקודי כליות כשהמחלה תוקפת אותן, לכן צריך לעקוב, לתת טיפול תומך של אוכל כשהערכים מגיעים לזה (לא לפני, כי צריך לתת תזונה איכותית כל עוד אפשר, כי אחר כך יש ירידה במסת גוף ורוב החתולים חולי הכליות סובלים לקראת הסוף מתת משקל קשה.) תזונה טובה ואיכותית כל עוד החתול מסוגל לה זה מאוד חשוב למצב הראשוני שלו ויעזור להאריך את חייו בסוף. יש גם תוספי תזונה מיוחדים לחולי כליות שיש איתם ניסיון טוב.
מים זורמים זה חשוב, וכמובן ככל שהכליות נפגעות החתול מרגיש רע ואז משתמשים בארסנל הכבד כמו מעודדי תיאבון (בכדור או במשחה שמורחים באוזן) נוגדי בחילה (בחילה היא חלק מהסימפטומים) קושרי זרחן אם הערכים בדם מורים על זה, ועירויי נוזלים מתחת לעור (זה נשמע הרבה יותר מסובך ממה שזה באמת. כשהם מגיעים לשלב שווט ממליץ, אל תהסס. קל ללמוד לתת בבית וזה עוזר לחתול המון המון. טריק שלמדתי הוא לחמם את השקית של העירוי מתחת למים זורמים חמים כמה דקות עד שבטפטוף מהליין על העור שלך הנוזלים בערך 40 מעלות, לא יותר. זה חמים אבל לא חם מדי, והחתולים לא נרתעים מהקור מתחת לעור. זה אפילו נעים להם.)
גם איברים אחרים עלולים לסבול, לפעמים לבלב, לפעמים דברים אחרים. לכן חתול צריך להיות במעקב. חתול FIV גם חייב למעט בסטרס. סטרס גורם להחמרה תמיד.
לצערי כך או כך, אורך החיים הממוצע לחתול FIV מרגע ההדבקה הוא בערך 7 שנים. כן, אורך החיים קצר יותר, אבל אפשר וגם צריך לתת להם איכות חיים כמה שאפשר כל עוד הם לא במצב סופני.
אני מציעה שבכל זאת תעשה לכל הצי בדיקת FIV, כדי לדעת מה המצב עכשיו, ואז תדע בין מי למי צריך להיזהר מהדבקה. גם תדע אם זה אכן הגורם למחלת הכליות.
האמת שיש גם מזונות שגורמים כשל כליות, כמו צימוקים וכל מוצר ענבים שאסור לתת לחתולים אבל בדרך כלל לחתולים אין גישה אליהם בכל מקרה....
