ריבונו של עולם,

[אוריאל מעוז]

ריבונו של עולם,

למה? זוהי השאלה שמנקרת בראשי, למה?, אם אנו עמך איפה אלוהינו? איפה קולך? למה הרעות לעם הזה? כמה תלאות חייב אדם לעבור? איפה הצדק? איפה אל נקמות? שוחחת עם אבותינו פנים מול פנים (כמעט) למה נדם קולך? למה לקחת את אחותי? למה אתה מסכן את אחותי השניה? מה אתה מנסה לאמר? כמה כאב חייב אדם לסבול? אתה שם? אתה כאן? אתה שומע את זעקת הלב? למה אתה לא עוצר את הזוועות? השואה לא הספיקה? אמרת שאתה לא זקוק לקורבנות, למה הדם נשפך ברחובות? איפה אל רחום וחנון? איפה שומר דלתות ישראל? ניסיונות? יש לנו חוסן לאומי, שרדנו אלפיים שנות גלות, לא מספיק? חזרנו לארצנו, עם אמונה בלב - זה השכר? מוות ברחובות? למה קולי זועק ואין עונה? מי אני שאזעק, אולי קטונתי בעינך אך צדיקים וישרים יותר ממני זועקים למה אתה לא עונה? למה אתה לא נותן סימן? ניסים ונפלאות עשית עם אבותינו, גלויים, בלתי ניתנים לערעור, איפה הם היום? עד מתי רשעים יעלוזו? עד מתי יגמרו ככה חיים? ארץ זבת חלב ודבש הבטחת - ארץ זבת דם ושכול קיבלנו, למה? האם אנו שק החבטות של העולם? בשביל מה? מה ייעוד? לשמוע אותנו זועקים את הקדיש על קברים טריים של הורים על ילדיהם? למה אתה לא עושה משהו? איפה אתה? למה אני לא מרגיש אותך? כיצד אפשר לאמר "אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" כאשר פי נפתח בבכי תמרורים על הצרות של עם ישראל שלא מפסיקות? איפה תהילתך שאפשר יהיה להגיד? הודו ליהוה כי טוב - כי לעולם חסדו, איפה החסד? היכן הטוב? משה כבר אמר לך: למה יחרה אפך בעמך...למה יאמרו מצריים ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים לכלותם מעל פני האדמה. אז אני הנני העני ממעש, שואל ומתחנן למה? למה יאמרו הגויים ברעה הוציאם מהגלות להרוג אותם באוטובוסים, בדיסקוטקים, במסעדות, בצידי דרכים לכלותם מעל פני האדמה בארצם המובטחת? היכן עושה השלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל? אבי שבשמיים רחם עלינו, כאן ועכשיו! חזק אותי באמונתי כי כושל אנוכי ואין מציל. אוריאל

 

[אילה1]

ולמה אלינו אתה פונה?

האם כאן תמצא את התשובה? האם אתה חושב שאנחנו יודעים אותה? פעמיים בשנה, ביום הזיכרון לחללי צה"ל וביום השנה הפרטי, אנחנו עומדים בקריית שאול ושומעים "אל מלא רחמים ...". וכל שנה, פעמיים בשנה אני לא מצליחה להקשיב להמשך. אם יש אל מלא רחמים איך לקח אליו בחור צעיר ומקסים, בעל נפלא ואב לשני ילדים קטנים? ואיך לוקח אליו כל הזמן את הצעירים האלה, בפיגועים, בתאונות דרכים ובשאר ארועים? איך בשמו יכול חלק משמעותי מהעם היהודי החי כאן להשתמט משירות צבאי ועוד לדרוש עוד ועוד כסף? אולי קל יותר לא להאמין באל הזה אני, באופן אישי, מעדיפה להאמין באל השוכן בכל אחד מאתנו, ביושר הפנימי של כל אחד מאתנו ובמוסר האנושי. (וגם זה נשמע די מטופש בימים אלה)

 

[מיכל@בר]

אילה הראשונה, לקרוא על אותו בחור

מקסים, על אב שני ילדיך, עושה רצון פשוט לחבק אותך.. ועל מוסר אנושי את מדברת, והוא ישנו, אני מאמינה. רק שזה נשמע מוטרף בימים האלה..

 

[נ.תהילה]

הוא פונה אלינו

כי זה מה שהיה לו להגיד אחרי ששמע על מה שהיה. מבינה אותו לגמרי. מובן שלא ימצא כאן את התשובה, משום שלאף אחד אין אותה, חוץ מאשר לקב"ה. ואפשר להאמין גם באל עליון שלמעלה, וגם ביושר הפנימי של כל אחד מאיתנו ובמוסר האנושי. וזה בכלל לא נשמע מטופש

 

[מיכל@בר]

אוריאל יקר, זעקה כזו , שאלות נוקבות

כאלה, עושות שמות בנשמה... וחושבת על מה שעברת לא מזמן, כשאחותך נהרגה באותה סביבה, מאותם מפגעים, ואיך זה זורק אותך באחת, לשם..

 

[רחלי*]

אחי

נסיונות אין ספור לדור אחרון יש הרבה חושך מסביב וכמעט שאין אור אבל תמיד ולא משנה מה עליך לזכור אני אחיך הבכור ! ונותרה אותה פשטות לא מתפשרת שרואה בכל דבר את עצמותו בחורף קר הלהבה אינה מספקת אחד יפול ויקימנה במותו הוא עוד אומר אלי חבר אל תכנע אחוז בארץ בה חדלתי מללכת מתוך פשטות של אהבה ואמונה אתה והיא אחד - ארץ מולדת כמו צוואה הרים שקטים עומדים בעצב הנחלים מלאו דמעות של אבנים ומצפים שהחיוך ישכון לנצח כמו הפשטות שחרוטה על הסלעים וזכרונות עוברים בסך כמו חיילים נאמנים ומתיצבים מול החלום חלון ליבנו שפתוח לשחקים ומצפים עוד ליראותה יונת שלום הוא עוד אומר אלי חבר אל תכנע אחוז בארץ בה חדלתי מללכת מתוך שלמות של אהבה ואמונה אתה והיא אחד - ארץ מולדת ! ארץ מולדת ! (נכתב ע"י משפחת ואך) שלך אחיך