ריביםםםםם

[NaDaV18]

לכל אחד יש את זה

כל אחד עובר את הריבים האלו אצל כל אחד ונה התדירות מקווה שאצלכם זה לא משהו שהפך למשהו קבוע.. תעדכני

 

[העקשנית]

|חיבוקילד גדול-שקד בעצמה נכנסה לג"ג

בוזמתה וכתבה לנו מה כתבה, ושיתפה אותנו וקיבלה שם אהבה הבנה, פירגוןותמיכה. לא התכוונתי שתכנסו לשם בכדי לקרוא ולהשתתף באופן קבוע, אלא מדיי פעם, אם יש לכם צורך לפרוק, לשתף, להתייעץ, להעביר לנו איזה מסר- אז זאת פשוט הזמנה לעשות זאת, ממש כפי שאנחנו מרגישים חופשי לגשת לכאן, ולשאול את הילדים והנוער שכאן, כשלנו יש איזו בעייה או משהו להתייעץ בו. כשאנחנו רוצים לשמוע את זווית הראייה שלכם. מקווה שהבהרתי ושתסכים אתי.

 

[ש ק ד ב ת]

ריביםםםםם

חשבתי שהכל בסיידר בינינו שהכל כבר נפתר שכל חילוקי הדעות נגמרו שאני מרוצה ממנה והיא ממני שאין לנו יותר ריבים או מחלוקות אבל כנראה שטעיתי,כנראה שזה בלתי נמנע בקשר בין שני אנשים ועוד שחיים שחיות יחד תחת קורת גג אחת..

שוב ושוב אותן שאלות,

היא מכירה אותי כמו שאני מכירה את עצמי

חוץ מבנושאים מסויימים. היא בטוחה שאני לא מספיק בוגרת בתחומים האלו, היא בטוחה שאני מפחדת מהתחומים האלה. לו רק ידעה מה כבר עברתי כמה אהבתי,

כמה נפגעתי,

כמה רציתי

,כמה התאכזבתי, לו רק ידעה שאני אכן מפחדת אבל לא מכישלון אלא מהצלחה

לו רק ידעה שאני לא מאמינה בעצמי ושמעצמי אני חרדה כל-כך רוצה לספר לה אך היום ,דווקא היום היא אינה מקשיבה לא רוצה לאכזב לא מסוגלת להודות בטעות האחת הגדולה,ובאלה שעקבו אחריה. היא מביטה בי בעיניה הרועדות ומתעתעת בי אך למעשה אין ביכולתה לנחש את מקור הפחד ושוב,בהחלטות הכי קשות, אני לבד. אני כותבת את זה זמן מה לאחר הריב שלי עם אימא פישרנו בין הדברים כעת זה אווירה של "אחרי הריב" כך שאף אחד לא נמצאת בסביבה של השנייה יהיה טוב?! מישהו פעם אמר..

שקד

 

[העקשנית]

שקד.../images/Emo24.gif

אולי תכתבי לה מה שכתבת כאן ותתני לה לקרוא כדי שהיא תדע? למה לך להסתיר ממנה? לא יותר טוב לדעת את האמת? אולי אם היא תדע שאת פוחדת מהצלחה היא תנהג איתך אחרת? אם את חושבת שזה לא יכול להפתר בינך לבינה, אז רצוי שאת תקבלי תמיכה חיצונית ממישהו אחר, כדי שתתחזקי ותוכלי להרגיש בטוחה, ולא תפחדי להצליח. אני מכירה את ההרגשה הזאת. יכול להיות שהיא "אמא מסרסת"? אם את מבינה את הכוונה שלי? מה שכן-עידוד מאנשים אחרים, יכול גם לעזור לך. את יכולה לכתוב בפורום של החדהוריות, והגרושים/ות, ולבקש תמיכה ועידוד. יש שם בשפע.

 

[העקשנית]

ודבר נוסף../images/Emo91.gif../images/Emo32.gif../images/Emo50.gif

יש לך חברות טובות שאת משתפת בכל מה שעובר עלייך? כי אני יודעת שלבת שלי יש, וזה מה שעוזר לה, וזה מה שהציל אותה בתקופות הקשות שהיו לה בחיים, ותאמיני לי-הבת שלי עברה דברים קשים, שלא כל ילדי הגירושין עוברים, והיא שרדה את זה. לא יודעת מה היא חושבת על עצמה מבחינת הצלחה, אבל יודעת שהיא בתנועת נוער, פעילה בבית הספר, עושה כמעט כל מה שהיא רוצה, מאד אמביציונית, מאד בולטת, עם בטחון עצמי-לפחות כלפי חוץ, עם שאיפות להצליח בלימודים, למרות שהייתה לה ירידה קלה בסוף השנה, וכו´. אני לא חושבת שהיא כותבת או כתבה כאן, אבל הייתי שמחה להעזר בה בשבילך בכל שאלה שתרצי, והייתי מבקשת ממנה להכנס לכאן לכתוב, אם היית מבקשת. חוץ מזה עצם זה שיש את הפורום הזה-זה דבר גדול וחשוב, ולדעתי רצוי להוסיף את המילה ילדי הורים פרודים וגרושים, כדי שלא תהיינה אי הבנות. וכך גם אולי ייכנסו עוד ילדים. מסכימה?

 

[Silviya Bamper]

../images/Emo20.gif

סוף סוף אני יודעת פחות או יותר מה קרה לך שקדה... תהיתי בדיוק כמו ילדון לאן באמת נעלמת ואחרי ההודעה שלך "סוף בטוח"... אז באמת הבנתי –משהו לא טוף עובר על שקד- (אני בלשית משהו...) אבל אתמול בערב כמה שזה היה לי נחמד לשמוע (לקרוא ולהסיק..) שאת (או יותר נכון גוליבר) מרגישה קצת יותר טוב (אהמ.. דורשת מפגש שוב והפעם שימשך קצת יותר!). אני שמחה שמצאתן לעניין הזה פשרה, אך עדיין.. לא נעימים במיוחד הזמנים של אחרי הריב... אני מקווה שבקרוב מאוד הכעס יחלוף ותוכלו להלך בבית חופשי ושכל אחת לא תיהיה עם פרצוף חמוץ

כשהיא עם השנייה בסביבה שקדה, כשאני קוראת את ההודעות שלך ורואה שאת מתוסכלת, אני מתוסכלת יחד איתך. מצאתי שיר שכתוב בלשון זכר (אוף איתם) אבל עדיין אני חייבת שתדעי ש... כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך תן לי לדבר אליך וללכת בין צלליך להיות איתך... לא אשאל אותך מדוע

לא אחריד את בדידותך זהירה כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר איתך... יש בי כוח, יש בי כוח אל תחוס עלי אל תפריע לקוצים שלך לשרוט את רגלי... כשאתה עייף עד מוות לא נרדם בחשיכה בשעה שסיוטיך מרדפים חלומותיך אשאר איתך... על ידך אני נודדת בין שנתך לקיצתך המילים שלי שבירות הן וכפות ידי קטנות הן אך הן לצידך...

כשאראה, או כשתאמר לי, חרש חרישי כי מתיך מתקבצים גם אני ארכין את ראשי לא אשאל אותך מדוע לא אחריד את בדידותך זהירה כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר איתך... לא אשאל אותך מדוע שקד גם בשתיקה אני איתך אבל תדעי שאם תרצי לשתף... אני (כמו שאמרתי) כאן! לא תמיד יודעת מה להגיד (לרשום) "זהירה כמו מהססת" אחח כמה נחמד שיש שירים... מקווה שההוא מה"יהיה טוב" יודע על מה הוא מדבר. א ו ה ב ת לימור

 

[ש ק ד ב ת]

תרשו לי

להגיב על זה מחר? המוח שלי נדפק מעייפות אחרי הכל לא ישנתי כבר 52 שעות רצוף מחר אתם מרשים?! ובינתיים להרגיע אותכם,היא ביקשה סליחה!! אני גאה

 

[העקשנית]

בקשת הסליחה../images/Emo45.gif

מאז ומתמיד בריבים שהיו לי עם הבת שלי ידעתי שהדבר החשוב ביותר הוא לדעת להודות בטעויות, לבקש סליחה, ולהתפייס. זה לא חייב להיות באותו רגע- למרות שזה רצוי, אבל זה חשוב להמשך היחסים. לכן אני תמיד מבקשת סליחה אם אני מרגישה שטעיתי. וגם ילדיי יודעים לבקש ממני כשהם טועים. הריבים הם חלק מהחיים. וגם ההתפייסות שאחרי.

 

[missundaztood]

שקד, מתוקה

אני נאלצת להסכים עם ´העקשנית´. את צריכה לספר לה כיצד הינך מרגישה בדיוק כשם שכתבת כאן. אולי היא תבין טוב יותר מאשר את חושבת. היא אוהבת אותך ורוצה לדעת כמה ומה עברת, כמה אהבת כמה נפגעת, כמה התאכזבת... שתשתפי אותך והיא תוכל לתמוך בך ולייעץ כי היא אוהבת אותך הכי בעולם אולי היא אפילו תבין אותך ותזדהה-לא תדעי עד שתנסי. כמון יכול מאוד להיות שהיא לא תבין אותך אבל לפחות תרגיש טוב כי שיתפת אותך, היא תרגיש שיש התקדמות בייחסים בינכן. אכן, ריב הוא חלק בלתי נמנע במערכת יחסים, בכל מערכת יחסים יש מחלוקות-והאתגר הוא להתגבר עליהם, על הקשיים, להתחזק ולהנות מהפיוס

מקווה שאכן יהיה טוב, לכולנו... אוהבת, הגר

 

[ש ק ד ב ת]

כמה דברים

... אני לא יכולה עדיין לאמר לה את מה שאני חושבת או לתת לה לקרוא כאן בפורום..כי אני מפחדת מהתגובה.. אני יודעת שהתגובה תסתיים בנשיקה או חיבוק ואני כל-כך מפחדת מזה, אני לא יודעת למה אני שומרת על המרחק הזה ,על הקרבה שאני מרחקת בעצמי. בקשר לריב,הוא היה על דבר שטותי ביותר על כך שאני לא לומדת בחופש(אוו גד זה החופש שלי),ואני לא הולכת לישון בשעה נורמאלית(אוו גד זה החופש שלי).וקצת קשה לה להבין את העובדה שאני ב-ח-ו-פ-ש!!!!!! וקצת דברים משתנים דברים... הכי חשוב שאת שם זה אפילו לא משנה תאמרי ואם תאמרי הכי חשוב שאת שם שיש מישהו שם שלרגע ..זה לא מרגיש שקוף ולבד וחושך.... הכי חשוב שאת שם.... ובקשר לשיר....ההוא... לא לברוח...לשמוע ולקרוא נוןסטופ... עד שהוא יאבד את הכח שלו עלינו והוא כבר לא "יעשה" לנו את "זה"... וכך גם לגבי ההערות וה"ילד האחד" ההוא למיניהם... לעמוד שם ולהביט להם בעיניים ולהבין מאיפה זה בא ולהבין שזה יותר קשור אליהם ופחות אלינו... וזה לאט לאט יהיה יותר קל ..וזה פחות ישפיע.. עד שזה כבר לא ... (לימורוש את מרכיבה לי את כל קטגורית "השירים שאהבנו בפורום") עדיף / דניאל סלומון כבר הרבה יותר מפעם אני חשבתי לעזוב ולנטוש את הרחוב שעשה לי כל כך טוב כי העיר הזאת קטנה לשנינו והיא מלאת כאב תמיד נרצה להתאהב בדבר האמיתי ולא אחד בשני אז עדיף להשאר ולהחזיק ידיים כי סופות חזקות מתקרבות ובאות מתקרבות ויורדות עלינו עדיין אז עדיף להשאר שלא נעוף ברוח היא תבוא היא תבוא כן, היא תבוא אני בטוח... ואני לא יכול לחשוב שאת של מישהו אחר שאוהב הרבה יותר בלילות את לצידו תמיד תרצי בטובתו אז אצלי הכל בסדר עד שאני נשבר וכלום ממני לא נשאר מדמם על הרצפה מרסיסים של אהבה אז עדיף להשאר ולהחזיק ידיים כי סופות חזקות מתקרבות ובאות מתקרבות ויורדות עלינו עדיין אז עדיף להשאר שלא נעוף ברוח היא תבוא היא תבוא כן, היא תבוא אני בטוח.... הדברים לאט לאט מסתדרים,אפילו אתמול ראינו סרט ביחד! כן,כן זה הרגשה טובה אבל אחרי כל ריב כזה זה משאיר איזה שהוא משקע ~~~~~~~~~~ והתמונה .....זה בשביל להזכיר לכם אף פעם...גם כשקשה....וגם אם בוכים לפעמים...זה בסדר.. אני כאן שומרת ודואגת לכולכם ושם המלאך שומר על כולנו

שקד ~~~~~~~~~~~

 

[missundaztood]

../images/Emo46.gifלאאאאאאאאאאא, אוף!!!!

אני כ"כ שונאת שזה קורהההה כתבתי הודעה ענקית ואפילו לא סיימתי לכתוב אותה ופתאום החלון נסגר לי, כך סתם! אני שונאאאאת את תפוז! אוף, אנ אחזור מאוחר יותר ואנסה לכתוב שוב