אין טעם "לרתום את הסוסים לפני העגלה".
שלום לך יקירה, את הצעד הגדול והראשון כבר עשית. סיפרת שהוא מניב לעת עתה רגיעה. כמו שלריקוד טנגו צריך שני שותפים גם למריבה צריך שניים. כאשר אחד מהניצים בוחר, בחירה מודעת ונחושה "לא לריב" הריב אינו מתקיים. התמדה בדרך זו עשויה בהחלט להספיק. מערכת של מאבק מתפרשת על ידי הצד השני כפעולות שנעשות נגדו. אמך, כפי שכבר תיארת, מרגישה את השינוי. וכמו בארגז תפוזים מסודר, כאשר תפוז אחד זז כל הערמה זזה כך גם ביחסים. כאשר האחד משנה הצד השני מזהה, קולט, מפרש זאת כמחווה, כהבנה, כאות לרצון טוב, מבין שאפשר גם אחרת. צעד כזה מתפרש כהושטת יד לשלום ועושה את ההבדל. הצעתי שתשקלי צעדים נוספים, אם וכאשר יהיה צורך בהתאם להתפתחויות. אין טעם "לרתום את הסוסים לפני העגלה". עינת גבע, מכון אדלר.